חיוב כללי בגין נסיעות בכביש אגרה

בערר שהוגש בפני הועדה נטען, בתמצית, שביום 11.11.21 גילתה המבקשת שהמשיבה הטילה עיקול על חשבון הבנק שלה בסך 1,169 ₪, לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 20.10.21, ולאחר בירור שערכה התגלה למבקשת שהמשיבה פתחה כנגדה תיק הוצאה לפועל עקב חשבונית בסך 49.14 ₪ בגין פו"ה (פיצוי והחזר הוצאות), שהוא חיוב המוטל בהתאם לתקנות הנ"ל בשל אי-פרעון במועד של החשבוניות בגין הנסיעה בכביש האגרה.

ב-רע"א 4846/11 בר עידן ייצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'ל (10.8.11) עמד כב' השופט (בדימוס) א. רובינשטיין על מטרת הצוו בדבר החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור, כשכוונת המחוקק היא להביא לחיסכון בהליכים, במקרים שאינם מהותיים וביסודם נתונים הם לשיקולה של הערכאה הדיונית (שם, פסקה י'), אך בהמשך דבריו מציין כב' השופט (בדימוס) א' רובינשטיין בפִסקה י"ב: "על כן נטייתי היא לסבור, כי אין לנעול דלת, גם על-פי הצוו, מקום שיתעורר החשש לפגיעה ממשית בצד לתיק – אך הדלת תיפתח באופן מושכל ומדוד, כדי שלא לסכל את כוונת הצוו...". ב-רע"א 3337/12 ליברפול נכסים והשקעות בע"מ נ' עידן פרוביזור אחזקות בע"מ (23.4.13) (להלן: "עניין ליברפול") דנה כב' השופטת (בדימוס) ע' ארבל בשאלה: האם מוסמך בית-המשפט שלערעור ליתן רשות ערעור על החלטה עליה אסר הצוו ליתן רשות ערעור מהטעם שההחלטה נעדרת נימוק? המסקנה הייתה, שהחלטה שאיננה מנומקת לוקה בפגם חמור (שם, בפיסקה 7), ובהמשך בפיסקה 9 נכתב, שם: "סקירה כללית של מקרים מסוג זה מעלה שבית משפט זה לא מהסס לקבל בקשות רשות ערעור על החלטות בלתי מנומקות של בתי משפט דלמטה... ". בית-המשפט מביא בעיניין ליברפול, ציטוט מתוך רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבניה בע"מ נ' עו"ד שושני (2.6.08): "במקרה בו הוציאה הערכאה הדיונית תחת ידיה פסק דין שאינו מנומק דיו, יש בכך כדי להוות שיקול למתן רשות ערעור". כך גם החלטת כב' השופטת (בדימוס) ע' ארבל ב-רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני (23.1.06).

...

בשים לב למחלוקת פוסקים בשאלה האם ראוי לאפשר את "הגמשת" הצו המונע מתן רשות ערעור על סוגי החלטות, קבעה כב' הנשיאה א' חיות ב-רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השיקמה בע"מ, בפִסקה 12 (8.12.15) (להלן: "עניין ברנד פור יו") בין יתר הדברים: "בהינתן מכלול השיקולים מזה ומזה אני סבורה כי יש לאפשר מתן רשות לערער בסוגי החלטות המפורטים בצו רק מקום שבו ההחלטה נושא הבקשה לוקה בהעדר הנמקה כלשהי וזאת להבדיל מהנמקה חלקית או קצרה ותמציתית... אך אין בו כדי לקבוע כי בכל מקרה שבו לא ניתנה הנמקה יש בהכרח הצדקה למתן רשות ערעור ועל מנת שזו תינתן יש להוסיף ולהראות כי מדובר בסוגיה שיש לה חשיבות של ממש בהליך וכי ייקשה להעמיד את פגם אי-ההנמקה על תיקונו אם יידחה הערעור לסוף ההליך...". בענייננו, כמצוין כבר לעיל, בקשתה של המבקשת בפני הוועדה הייתה למחוק את הערר ולחייב את המשיבה בהוצאות לדוגמה מנימוקים שפורטו בסעיף 11 של אותה בקשה.

ואולם, בהחלטתה מושא בקשת רשות ערעור זו הסתפקה הוועדה בקביעה "אין צו להוצאות". קביעתה זו של הוועדה אינה מנומקת דבר המהווה פגם בהחלטה, החיצוני לתוכנה, ומה גם שבענייננו, לא ניתן להמתין לסיום ההליך ולעורר שנית את הסוגיה במסגרת ערעור בסוף הדרך, שהרי החלטתה של הוועדה מיום 17.11.21 מסיימת את ההליך סופית, ומכאן שדחיית בקשת רשות הערעור תמנע מן המבקשת "להעמיד את פגם אי-ההנמקה על תיקונו" כדברי כב' הנשיאה א' חיות בעניין ברנד פור יו. על-יסוד כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור חלקית, במובן זה שאני מורה על החזרת הדיון בפני הוועדה, אשר תחליט מחדש בעניין בקשתה של המבקשת לפסיקת הוצאות, לאחר שתינתן אפשרות לבאי כוחם של שני הצדדים לפרט את טענותיהם ונימוקיהם בפני הוועדה.

אני מורה למזכירות בית-המשפט להחזיר את הערובה שהפקידה המבקשת בבית משפט זה לידי ב"כ המבקשת, עבור המבקשת.

רקע: ביום 12.3.18 הוגשה בקשה זו על ידי המבקש כנגד המשיבות בשם קבוצה שהוגדרה "כל אדם או תאגיד אשר חויב על ידי המשיבות בגין נסיעה בכביש "חוצה ישראל (כביש 6)" בתשלום אגרה בגין השמוש בכביש האגרה בסכום העולה על סכום האגרה כפי שהיה מפורסם בעת הנסיעה ברשומות, וזאת ב-7 השנים שקדמו להגשת הבקשה, ועד מועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה".

השבה של סכום שנגבה ביתר היא אכיפת החוזה, בהיותה "צו לתיקון תוצאות ההפרה". אם הכוונה היא שבמקרה שבו קיימת נוסחה בסיסית לעידכון, אין צורך להודיע ללקוח את תוצאת החישוב, והוא נחשב כיודע כמה עליו לשלם ללא כל פרסום, יש אפשרות סבירה שיוחלט שאין די בכך שהלקוח יכול לחשב לבד, וזאת הן משום המשמעות היא שההוראה המחייבת את המשיבה לפרסם ברשומות ובדרך שיורה שר התחבורה חסרת משמעות כלל, ואין צורך לקיימה, וזו פרשנות הנוגדת את סעיף 25 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), והן משום שההוראה בחוק כביש אגרה עוסקת הן בפירסום המחיר והן בפירסום עדכונו.

...

ביום 26.11.18 התקבלה בקשת רשות ערעור על החלטתי שלא לעכב את ההליכים בפניי עד להכרעה בבקשת רשות ערעור על החלטתי בעניין מנהרות הכרמל דלעיל, וההליכים עוכבו עד להכרעה ברע"א 1112/18.

לפיכך, ועל-פי דרישת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה כדלהלן: אני מאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה, כבקשת המבקש, בכפוף לאמור בהחלטה זו. כתב תביעה בנוסח מתוקן יוגש תוך 14 יום.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 17,550 ₪.

אני קובע תזכורת פנימית לבדיקת הגשת כתב ההגנה ליום 3.7.20.

עוד נטען כי המשיבה הפרה את חובת תום הלב מכוח סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, כי היא התרשלה כלפי לקוחותיה, זאת לאור סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין וכן כי היא התעשרה על חשבון לקוחותיה.

במסגרת תשובתה המשיבה פירטה לעניין מאפייני מערכת החיוב בגין הנסיעות בכביש 6.

באשר לאופן הצגת המידע באתר האנטרנט של המשיבה נטען כי המידע לעניין האפשרות להמנע מחיוב כפול מופיע באתר האנטרנט של המשיבה במקומות שונים, בין היתר מופיע המידע בפרק שעניינו "שירות לקוחות" תחת הלשונית "לקוחות כביש 6". עוד טענה המשיבה כי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), תשנ"ה-1995 מגדיר "רכב" "כמשמעותו בפקודת התעבורה", כאשר הגדרה זו כוללת גם נגרר.

...

ביום 10.5.2020 הגישו באי כוח הקבוצה והמשיבה בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה") בשולי החלטתי יצוין כי ביום 13.5.2020 הגיש המבקש, הודעה מטעמו וזאת בהמשך לבקשה לאישור הסדר פשרה.

אולם, בשים לב לעובדות שהתבררו במסגרת ההליך, קיום המו"מ בתום לב ובסיוע המגשר וכן לאור הסיכונים והסיכויים ולתוצאות משא מתן שהתגבש, וכן לאור התיקון הטכנולוגי שבוצע על ידי המשיבה והתחייבותה להימנע מחיובים כפולים הגיעו לכדי מסקנה כי המדובר בדרישה שאינה סבירה וכי אין לה מקום בהסדר הפשרה.

כמו כן, לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") כמו גם בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 כדלהלן: באי כוח הצדדים יפרסמו בתוך 20 יום מודעה בנוסח שצורף להודעתם מיום 10.5.2020.

רקע הדרוש לעניין המבקשת, חברת 6 – חוצה צפון בע"מ (להלן: חוצה צפון או החברה), היא זכיינית המפעילה שני מקטעים צפוניים של כביש 6, כביש האגרה "חוצה ישראל", ומחייבת בתשלום כלי רכב הנוסעים בקטעי האגרה בכביש.

כך, למשל, וענונו טענה שנשלחה אליה דרישת תשלום בגין נסיעה בכביש האגרה, שבוצעה לכאורה על ידי רכב בעל מספר זהה למספר הרכב שבבעלותה; זאת על אף שוענונו לא ביצעה נסיעה בכביש במועד שצוין בדרישת התשלום.

הידע של מי שנושא בדרגה בכירה בנוגע לחברה שעליה הוא אמון ומעורב בפעילותה, מתפרש לא אחת לא רק על אירועים שבהם נכח או פעולות שאותן ביצע באופן אישי, אלא גם על נהלים של החברה ועל שיטות העבודה בה; ובכלל זה גם ידע כללי ורוחבי, כגון המערכות שאותן מפעילה החברה, חלוקת העבודה בין המחלקות השונות, וכיוצא באלה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור והתשובה לה על נספחיהן, ובהתאם לסמכותי מתוקף תקנה 410 לתקנות הישנות (בנוסחה העדכני תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להלן: התקנות החדשות), הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור לגופו.

על כן הגעתי למסקנה שיש לקבל את הערעור של חוצה צפון, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי למחוק סעיפים מתצהיר חנין מבוטלת ומשמע שהתצהיר נותר בעינו.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור מתקבלת והערעור שנדון על פי הרשות שניתנה מתקבל אף הוא כאמור בסעיף 10 לפסק דין זה. בנסיבות העניין, כאשר בית המשפט המחוזי בחר מיוזמתו להורות על מחיקת חלקים נרחבים מתצהיר חנין, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאת לחובתה של וענונו.

כן, טען המבקש, כי המשיבה לא ערכה כל הפרדה, הן במסגרת החוזה מטעמה, והן באתר האנטרנט שלה (במסגרת התנאים הכלליים המתפרסמים באתר האנטרנט), בין החיוב בגין הנסיעה בכביש האגרה לבין חיובים אחרים כגון דו"חות וקנסות.

...

עוד בפני בקשה לצרף את חברת פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "פסיפיק") כמשיבה לבקשת האישור ולהחיל עליה את הוראות בקשת ההסתלקות הכל מהטעמים המפורטים להלן.

לאחר שבחנתי את עתירת הצדדים למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, מצאתי כי בענייננו הטעמים המיוחדים המצדיקים מתן פטור כאמור מתקיימים, והכל מכלל הנסיבות שתוארו לעיל, ובעיקר משמדובר במקרה בו המשיבה פעלה לפנים משורת הדין להביא את ההבהרות לידיעת לקוחותיה הגולשים באתר האינטרנט אף טרם נמצא רכב מתאים במלאי לצרכיהם, לאור העובדה כי ההליך מצוי בשלב מוקדם מאוד מבלי שהוגשה תשובה ושבית המשפט נדרש להשקיע בניהול התיק משאבים וממילא לפני שהתקיים בו ולו דיון אחד.

סוף דבר אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה. אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.