מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חיוב חשבון על שיק שחזר

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

על כך מסר המשיב למנהל המערערת הודעות מפורשות, וגם הבהיר למנהל המערערת מספר פעמים כי עד מועד הצגת השיק בחשבון, עליו לפעול להפקדת כספים שיהיה בהם כדי לאפשר כיבוד השיק, וזאת במזומן או בהעברת זה"ב בלבד; 4) ביום 31.10.18 נימסרה למנהל הנתבעת הודעה מטעם נציגי המשיב כי לאור החזרת שיק שהופקד לחשבון ביום 29.10.18 על הסך 30,000 ₪ מסיבת א.כ.מ., לא יכובדו עוד חיובים שיוצגו בחשבון על סמך שיקים שיופקדו בחשבון; 5) כל בקשה לכיבוד שיקים בחריגה ממסגרת האשראי נבחנה באופן פרטני על ידי המשיב, לרבות כספים שהופקדו או צפויים היו להיות מופקדים לחשבון לכסוי החריגה.
ברגע ששיקים שהפקידה המערערת בחשבון החלו לחזור כבלתי נפרעים, הבהירו למערערת באופן חד משמעי שיותר הבנק לא יכבד שיקים על סמל הפקדות שיקים לחשבון.
...
המשיב טען שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן: 1) השיק הראשון להודעת ההגבלה סורב ביום 23.7.18, והמערערת המשיכה במשך למעלה מחצי שנה למשוך שיקים ללא כיסוי בידיעה ברורה שהשיקים לא יכובדו; 2) המערערת התעלמה מההתראה לפני הגבלה שנשלחה אליה ביום 2.1.19, לאחר שסורבו 5 שיקים, והמשיכה למשוך שיקים ללא כיסוי; 3) לא היה כל סיכום עם הבנק לפיו המערערת תוכל למשוך שיקים בהיעדר כיסוי, והבנק יכבד שיקים אלה, מאחר ולא היה הסכם מכללא בעניין זה. נהפוך הוא, מנהל המערערת ידע שככל שלא יהיה כיסוי לשיקים, הבנק יסרב לכבד את השיקים מחמת אי כיסוי מספיק.
לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענות המערערת בגין סירוב השיק הראשון.
השיק האחד עשר: אמנם בבקשה למתן צו מניעה זמני בקשר לשיק האחד עשר טענה המערערת נגד סירוב שיק זה, אך סבור אני שלאחר סירוב השיקים שבהודעת ההגבלה ולאחר ההגבלה, לא יכולה להיות למערערת ציפייה שהבנק יכבד שיק זה. הערה לסיום: ניהול החשבון באופן בו ניהלה מערערת את חשבונה סיכן את איתנותה הפיננסית של המערערת, שכן ניהול חשבון באופן זה נמשל להליכה על חבל דק, שכל מעידה ממנו יכולה להביא את המערערת לעברי פי פחת.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור של המערערת, מבטל את צו העיכוב הזמני של כניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 2.7 העתקים מהתראות הבנק על החזרת שיקים בחן' לתקופה, לרבות אלה שהונפקו בסמוך לחיובים בחשבון בגין שורת חיוב בעבור החזרת שיק ללקוח, הודעת התראה לעניין החזרת שיקים המפורטים בנספח 3, התראות על החזרת שיק לגבי נספח 3, אשר מסומן בה חיוב בסך של 55 ₪ או בעמודה B1 בה מצוין סכום השיק שחזר, לרבות צלום השיק משני צדדיו.
אף אם נוכו שיקים שלא כדין, הרי שהמבקש נהנה מכך ואין לו כדי להלין על שיקים שנוכו בחשבון.
...
המשיב טוען כי הדרישה כוללנית ואין להיעתר לה. סעיף 1.5 הסכם לביצוע ניכיונות שיקים בחשבון.
סבורני כי על המשיב להמציא את הנדרש ביחס לדוחות ושיעורי הריבית בהם המבקש חויב בכל מקרה של ניכיון שיקים ולצרף את הסכמי ניכיונות השיקים.
סוף דבר לאור האמור, יש להמציא את המסמכים כאמור, תוך 20 ימים.
לאור היותה של הבקשה מסורבלת, עמוסה בפרטים שאינם רלבנטיים והתקבלה רק בחלקה אין מנוס מלחייב את המבקש בהוצאות הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עם בוא זמן פרעון השיק הפקידה הנתבעת את השיק בחשבונה ,אך הוא חזר מאחר ולא הייתה חתימת היסב, בהמשך חזר השיק פעם נוספת מאחר והסכום הרשום על גבי השיק במספרים לא תאם לסכום שנירשם על גביו במילים.
על אף האמור, השיק לא הוחזר לתובעת וביום 17.9.17 חויב חשבונה של התובעת בסך של 60,000 ₪ ויומיים לאחר מכן חויב חשבונה של התובעת בסך של 60,000 ₪ נוספים.
לא ברור אם אכן הוחלף השיק, מדוע לא דאגה התובעת שהשיק יוחזר לה. כך גם יכלה התובעת להורות לבנק לבטל את השיק על מנת שלא ייפרע, אך היא לא עשתה כן. עוד יצוין, כי עיון בתדפיס חשבון הבנק של התובעת, מעלה כי התובעת הפקידה סכומים התואמים לסכומים שעתידים להפרע בשיקים שנמסרו עוד טרם פרעונם, כך נראה כי התובעת הייתה מודעת לסכומי השיקים שעתידים להפרע ודאגה לכיסויים באמצעות הפקדת סכומי כסף.
...
מר נדאל בדאח, נציג הנתבעת 2, העיד כי קיבל את השיק מנסים סח (עמ' 41, שורה 14) בעבור סחורה שבדאח סיפק לו (עמ' 43, שורה 25) מכאן אני קובע כי שוכנעתי כי חברת בדאח הייתה זכאית לפרוע את השיק ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות.
סוף דבר התביעה בתא"מ 23783-10-17 נדחית.
התביעה בתא"מ 23744-10-17 נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

משהגיע מועד פרעון השיק, השיק חזר וכל הפניות לנתבע לתשלום התמורה לא נענו שכן, הנתבע שילם ארבעה תשלומים בסכום כולל של 5600 ₪ בלבד על חשבון החוב ונותרה יתרת חוב בסכום של 12,000 ₪ .
עוד טען העד כי ביום 9.8.18 הנתבע הגיע למשרד החלפנות ובקש לעשות ניכיון על השיק שלטענתו קיבל כשכר עבודה, כי הנתבע אמר כי אינו יכול להמתין להפקדת השיק לחשבונו ולהמתין שלושה ימים עד שהשיק ייפרע ולכן תשובת העד הייתה כי אם רוצה לקבל את הסכום לפני השיק ייפרע בבנק הוא חייב לחתום כערב אישי לפרעון השיק אחרת לא יכול לעשות ניכיון לשיק והנתבע הסכים להיות ערב, העד שם חותמת הערבות האישית והנתבע חתם לאחר שמילא את פרטיו.
...
טענת ההגנה בגינה ניתנה לנתבע רשות להתגונן היא כישלון תמורה בגין השיק ועל כן, השאלה העומדת להכרעה היא האם בוצעה עסקת ניכיון לגבי השיק והאם התובע , באמצעות אביו העד סלמאן, שילם לנתבע את תמורת השיק בקיזוז עמלת הניכיון ועל כן, ומשהשיק סורב, לפי פלט שיק ממוחשב שהוגש לתיק, התובע הוכיח את תביעתו ועל כן, דין התביעה להתקבל.
בעניינו וכפי שפורט בהרחה לעיל, גרסת התובע כי עסקת הניכיון נעשתה בהקשר מסחרי עם הנתבע ולצרכיו האישיים, לא נסתרה והתובע והנתבע אישרו כי השיק נמסר לתובע לפני מועד הפירעון הנקוב בו, ומשכך הגעתי למסקנה כי ניכיון השיק בנסיבות הנ"ל מעיד על עסקה מסחרית של מכירת שיק מעותד.
נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל לפיה הוכח כי לנתבע שולמה התמורה בגין השיק בניכוי העמלה ומשלא הוכיח הנתבע כי שילם לתובע תמורת השיק מעבר לסכומים בהם מודה התובע, סכום כולל של 5,600 ₪, דין התביעה להתקבל.
נוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי התובע הוכיח את תביעתו ועל כן, אני מקבלת את התביעה במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עיון בכתב הערבות המתמדת מעלה כי הערבות אינה תלויה בבטוחות אחרות או ערבויות אחרות , כמפורט להלן ולכן, לא הייתה חובה על התובע לפעול למימוש המישכון: יחד עם זאת, ולמעלה מהצורך, איני סבור שיש ממש בטענת הנתבע כי אי מימוש המישכון ו/או הבטוחה (זכות הנתבעת 1 לקבל תשלומים מחברת חשמל בגין מערכת סולרית) הופקעה על ידי הבנק, ולעמדתי אף לא נגרם לנתבע כל נזק בגין כך. טענה זו של הנתבע נגועה בחוסר תום לב, הנתבע טען כי רישום החברה (הנתבעת 1 ) על שמו היה למראית עין בלבד , רישום פורמלי בלבד, ומי שהיה הבעלים והרוח החיה מאחורי הנתבעת 1 היה הנתבע 2 , אם כך הם פני הדברים מה לנתבע להלין על פעולות שעשה הנתבע 2 בכספי התמורה שהתקבלה מחברת חשמל כפי שהעיד הנתבע 2 (גרינצייג) העד מטעמו של הנתבע על הפעילות שעשה בחשבון הבנק: " ש. עו"ד מאיר טען שעל פי דפי החשבון נכון לכל המועדים שבהם צחי פנה אליך יתרות הזכות בחשבון היו גבוהות, ניכנסו כספים מחברת חשמל וממכבי, ואני משיב התסבוכת שלי החלה מחברה אחרת שהתנהלה בחשבון, חברת רוזנטל בני ביתך, היה בחור שניהל חשבון בבנק, הוא הגיע אלי לבקש הלוואות. נכנסתי לסניף, הגיע רוזנטל, אמר שיש לו שיקים שהוא צריך להפקיד ודני לא מוכן לכבד את החיובים בחשבון על סמך אותם שיקים, שהוא מסתבך טוטלית וכל החברה שלו קורסת. אני מכיר את רוזנטל. לא חששתי לרגע שיש לו קושי כלכלי. אמרתי לו שיתן לי את השיקים, אפילו הכרתי את בעלי השיקים, זה היה 70,000 ₪, העברתי לו 70,000 ₪ . ואז החלה התסבוכת. הפקדתי את השיקים. אחרי 3 ימים השיקים חזרו. רוזנטל החל לגלגל אותי, אמרתי לדני למה הוא מיתנהג אליו ככה ואמר שיש תסבוכת. שאלתי את רוזנטל מה קורה עם ה-70,000 ₪. אמר שהוא איש מכירות וצריך מישהו מסודר שיעזור לו בניהול. הבנק העביר כספים מהחשבון שלי לרוזנטל ללא חתימות. הכספים הללו שהיו בחשבון היו עבור מחוייבויות אחרות". בעדותו זו, הנתבע 2 הודה שהפעילות בחשבון הבנק של הנתבעת לא נבעה רק מפעילותה העסקית של הנתבעת 1 אלא מפעילות זרה לפעילות הנתבעת 1 למשל מעין ניכיון שיקים עבור אותו רוזנטל.
...
יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"א 7451/96 אביבה אברהם ואח' נגד בנק מסד בע"מ –סניף ראשון לציון: " משמע, תכליתו של החוק היא להגן על המתקשר עם הבנק. אכן ניתן להצביע על קשת רחבה של שיקולים המובילים למסקנה כי המדיניות המשפטית מחייבת הכרה באחריות הבנק גם כלפי ערב. יחסי הכוחות בין הבנק ללקוח או הערב אינם שווים. הבנק הוא גוף גדול ומקצועי האמון על פעולות כנתינת הלוואות כמו גם גיבוין בביטחונות. הערב הבא במגע עם הבנק הוא לעתים אדם, שאינו בקיא בהילכות ערבות ובעיסקאות פיננסיות. לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו וניסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות בכל התקשרות והתקשרות. הערב, להבדיל, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו, במתן הערבות. חוץ מהמידע הנמסר לו על-ידי החייב ואשר לרוב הוא "אופטימי" מטבעו, קשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב.
נוכח האמור לעיל, לא מצאתי לפטור את הנתבע מחובו לבנק אך מאידך, אני סבור שיש להעמיד את ערבותו בגובה החוב שהיה נכון ערב מתן ההלוואה השנייה .
לפיכך, אני קובע שעל הנתבע לשלם את גובה החוב בסך של 129,608 ₪ (פ' עמ' 9 ש' 15) ללא ריבית פיגורים ממועד זה. נוסף על כך, אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 20,392 ₪ במעוגל , כך שסך החיוב שעל הנתבע לשלם הוא 150,000 ₪ .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו