עוד נקבע בהחלטה,
כי נכון למועד הינתנה עת האם התגוררה עם הקטינים בבית הוריה ובהיעדר אסמכתות
כנדרש, אין לחייב האב בהוצאות מדור.
ביום 17.07.2017 נפל דבר בישראל, ובהלכה שיצאה תחת ידיו של בית המשפט העליון
נקבע, בנגוד למסד הנורמאטיבי הקודם, כי החל מגיל 6 (ולא מגיל 15 כשם שהיה עד אז)
חבים שני ההורים במזונות ילדיהם עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות
אל מול זמני השהות בפועל ויתר נסיבות המקרה לגופו.
בכתב ההגנה שלו (אשר כאמור הוגש באיחור ולאחר שנפסקו מזונות זמניים עבור
הקטינים) טען הנתבע, כי אמנם עבד כקבלן ביניין אולם ירד מנכסיו, עת רובצים על כתפיו
חובות כספיים בסך של כחצי מיליון ₪ לנושים רבים וביניהם החברה, עד כי נאלץ להסתייע
באמו, הנותנת לו הלוואות כספיות באמצעות העברות ישירות לחשבון הבנק שלו, כדי
שיוכל לעמוד בהוצאותיו.
...
לאחר שבחנתי החומר המונח לפניי ושקלתי בדבר, ועל רקע נסיבות המקרה דנא מצאתי
להעמיד צורכי כל אחד מהקטינים, לרבות הוצאות המדור והחזקתו על 1,915 ₪ בחודש
3 ,₪ עפ"י הפירוט הבא: כלכלה- 700 ₪, ביגוד והנעלה- 200 ₪, הוצאות רפואיות –
הוצאות נסיעה 100- ₪, דמי טיפול/הוצאות חינוך – 150 ₪ והוצאות המדור והחזקתו -
665 ₪.
סוף דבר
18 , הנה כי כן ובשים לב לגיל הקטינים ולדין החל, לרבות ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15
אני מורה כדלקמן:
א-
מחודש ינואר 2021 (כולל) ועד לחודש אוקטובר 2022 (כולל), קרי: במלאת 6 שנים לבן
.
ד-
במלאת 18 שנה או עם תום לימודי כל אחד מן הקטינים בבית הספר התיכון, לפי
המאוחר מביניהם ועד תום השירות הצבאי הסדיר בצה"ל ו/או השירות הלאומי של
הקטינים, ככל שישרתו בצה"ל ו/או בשירות הלאומי, ישלם הנתבע למזונות אותו/ה
קטין/נה 1/3 מגובה המזונות עפ"י שיעורם שיהא ערב ההפחתה.