זה נוסח ההחלטה בבקשת הרכישה: "מאשרים את בקשת מפקד השירות לרכישת זכויות הפנסיה עבור השירות בצבא הקבע ובמשטרת ישראל והחזרת תשלום הפיצויים (בהתאם לאישור – משטרת ישראל) לקופת האגוד בתמורה." (להלן: "החלטת הרכישה").
עוד ציין התובע בבקשתו זו, כי הוא מוכר כנכה צה"ל בשיעור של 10% ושנקבעה לו נכות לצמיתות, מאת המוסד לביטוח לאומי, כתוצאה מתאונת עבודה שעבר בשנת 2001, תוך שרותו כמפקד השרות.
חוסר תום הלב של האוצר מתבטא במגוון דרכים, לרבות הצגת דרישה לתשלום נוסף בשיהוי של 20 שנים, ולרבות "...חישוב מופרך ובלתי סביר של ההצמדה והריבית על התשלום הנוסף...".
(4) התובע טען, כי אפילו נפלו פגמים בהסכם הרכישה, הרי אין המדינה רשאית להיתנער ממנו, בשל כל אחד מנימוקים אלו:
· היתנערות ממנו "פוגעת בהבטחה שלטונית".
· היא פוגעת באנטרס ההסתמכות של התובע, ופוגעת פגיעה אנושה ביכולתו להיתפרנס בעת זקנה.
שנית, קשה להלום את הטענה, כי אישור החלטה בדבר חיוב האגוד לשאת בתשלומי פנסיה של התובע, בגין שירות של כ-14 שנים בגוף אחר, ובנסיבות שבהן הוגשה ואושרה הבקשה באיגוד – אפשר שיהא אגבי, מיוחס, מוסק, או משתמע, כפי שמציע התובע.
...
בטרם נעילה: הסעד שאפשר שהיה ראוי אלא שלא נתבע
בהתאם להנחת הצדדים, לפיה בשנת 1992 התובע הפקיד את כספי הפיצויים בקופת האיגוד, התוצאה הנובעת מכל האמור לעיל, היא אפוא, כי הוא זכאי להשבת אותם כספים.
התובע, לא עתר לסעד מעין זה. לפיכך, לא נותר לנו אפוא, לרשום לפנינו את הצהרת המדינה בסיכומיה, לפיה: "בנסיבות אלה, זכאי התובע לקבל בחזרה את הסכום אותו הפקיד בקופת האיגוד ביום 11.09.92 בהתאם לאמור בסעיף 3 למכתבו של מר דיאא אסדי מיום 03.10.13.". בית הדין מניח, כי המדינה תפעל להשבת הכספים בהתאם לאותה הצהרה, בהקדם האפשרי, ככל שלא הושבו עד כה.
אחרית דבר
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
לאחר ששקלנו מכלול השיקולים הצריכים לעניין, נוכח הקשיים הרבים בתביעה, החלטנו לחייב את התובע בשכר טרחת עורכי דינה של הנתבעת.
