חיוב בריבית על חוב פסוק

ביום 14.5.18 ניתנה החלטת הרשמת בבקשת החייבים לבטל את העיקול שהוטל על הפקדון בבנק הפועלים, בקשה שהוגשה ביום 27.3.18, וכאשר בבקשה זו נטען כי קיים עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ וזאת לאחר שהופקד בקופת בית המשפט ו/או הועבר לזוכה סכום של כ-5.35 מיליון ₪ המהוה את מלוא החוב על פי פסק הדין, וכי על כן אין מקום להמשך העיקול על הפקדון.

לגופם של דברים נטען כי בהתאם לפסיקה יש לחייב בריבית פיגורים על מלוא החוב הפסוק ממועד החיוב ועד למתן ההחלטה בדבר עיכוב הבצוע, אשר לאחריה החיובים בתיק ההוצל"פ, כפי שהיו בעת מתן ההחלטה נותרים על כנם, והשינוי היחיד שאמור להתבצע בתיק ההוצל"פ, שינוי גובה הריבית ביחס לחלק שביצועו עוכב בכפוף להפקדת התשלום המלא בקופת בית משפט.

...

טענות החייבים: בהתאם להחלטת כב' השופטת אביגיל כהן, הגישו החייבים תשובתם לבקשת רשות הערעור, בה טענו כי יש לדחות את בקשת הזוכה מעת שהבקשה אינה עומדת בנדרש להתערבות ב"גלגול שלישי", לרבות מעת שלכל היותר, אם בכלל, מדובר בטעות ביישום הדין, וכאשר כוונת הזוכה להותיר על כנו חוב מופרך בתיק ההוצל"פ, תוך שהזוכה פועל בחוסר תום לב. יתר על כן, אין בפסק הדין להשפיע על צדדים אחרים מעבר לצדדים דנן וכאשר גם הטענה ל"עיוות דין קיצוני" לא פורטה ולא בכדי.

לאור כל האמור וכמפורט לעיל, דין הערעור להתקבל, ובאופן שהקביעות של בית משפט קמא בהתייחס לגובה החוב, לרבות האמור בפסקאות 8 ו-9 רישא לפסק הדין בטלות ויבוטל אותו עדכון שבוצע בעקבות פסק דין קמא.

מודגש ומובהר כי כאמור אין בפסק דין זה משום קביעה לכאן או לכאן, בכל הקשור לשאלת גובה החוב וכך גם אין בהוראה לביטול העדכון, משום קביעה בנושא זה. המשיבים ישלמו למערער שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

את טענת המערער כי המשיב לא יישם נכונה את פסק דינה של הש' רונן דחתה הועדה מחמת חוסר סמכות לידון בטענה ביחס לאופן חישוב ההצמדה והריבית על חוב פסוק וחלוט של החיוב בארנונה.

...

העולה מהמקובץ – הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיב את הוצאותיו בסך של 10,000 ₪.

הכלל הוא, כי בעל דין הזכאי לתשלום, זכאי גם לתוספת ריבית והפרשי הצמדה על החוב הפסוק.

הדבר נובע הן משיקולים כלכליים – שכן אילו שולם החוב במועד, היה הזוכה רשאי לעשות בו שימוש ולהפיק ממנו תועלת, ועל כן אין מקום "להעניש" את הזוכה בשל סרובו של החייב לשלם; הן מטעמים של מדיניות ראויה ושל הגינות, על מנת ליצור תמריץ שלילי לחייבים למשוך הליכי גבייה עד אין קץ: כאשר משמעות העיכוב בניהול ההליך היא תוספת של ריבית בסכומים משמעותיים, יש תמריץ לחייב לנהל הליכים משפטיים הכרחיים בלבד, על מנת שלא לגרום לתפיחת החוב.

...

לאחר שקראתי את עיקרי הטיעון שהוגשו ושמעתי השלמת טיעון בעל-פה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור בחלקו, בחלק הנוגע להפחתת תשלום הריבית בגין התקופה שבה הייתה טענת "פרעתי" תלויה ועומדת, ולדחות את הערעור ביתר חלקיו.

החלטתו של כב' הרשם בעניין זה – אינה מנומקת כדבעי, ואף שהסמכות להפחית את שיעור הריבית או את פרק הזמן שבו היא נגבית, אני סבור שיש להתערב בה ולבטלה.

הערעור מתקבל אפוא במובן זה שהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל המבטלת את החיוב בריבית בגין פרק הזמן שבו הייתה הבקשה בטענת "פרעתי" תלויה ועומדת (סעיף 34 (ב) להחלטת כב' הרשם) – בטלה.

בפסק הדין בע"א 1266/08 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' האירגון למימוש האמנה על ביטחון סוצאלי (ישראל-מערב גרמניה) (18.7.2011), נאמר כי סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שעניינו חיוב בריבית דריבית, מתייחס לחיוב על חוב פסוק, ואינו קובע הסדר סטאטוטורי של ריבית דריבית הסכמית, כאשר ההסכם בין הצדדים שותק בעיניין זה. בעניינינו, סבורני כי הוראות סעיפים 31.1 ו-47 להסכם הגישור שותקות בנוגע להיות הריבית מיצטברת, ובנגוד לטענת סער, המונח "4% לשנה" אינו בהכרח מעיד על הריבית המצטברת, ואין כל אינדיקאציה אחרת לכך שהצדדים הסכימו על ריבית מיצטברת ובאיזה תקופה (תצטרף לקרן אחת לחודש או אחת לשנה?), הביטוי "לשנה", איפוא, מבטא את שיעור הריבית בלבד.

...

מכל הטעמים האמורים, סבורני כי מן הראוי להגביל את גובה הפיצוי המוסכם בגין כל הפרה מהותית לסך של 50,000 ₪ (נכון למועד מתן פסק הדין).

בפסק הדין בע"א 1266/08 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) (18.7.2011), נאמר כי סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שעניינו חיוב בריבית דריבית, מתייחס לחיוב על חוב פסוק, ואינו קובע הסדר סטטוטורי של ריבית דריבית הסכמית, כאשר ההסכם בין הצדדים שותק בעניין זה. בענייננו, סבורני כי הוראות סעיפים 31.1 ו-47 להסכם הגישור שותקות בנוגע להיות הריבית מצטברת, ובניגוד לטענת סער, המונח "4% לשנה" אינו בהכרח מעיד על הריבית המצטברת, ואין כל אינדיקציה אחרת לכך שהצדדים הסכימו על ריבית מצטברת ובאיזה תקופה (תצטרף לקרן אחת לחודש או אחת לשנה?), הביטוי "לשנה", אפוא, מבטא את שיעור הריבית בלבד.

אשר להוצאות ההליך ובהמשך לדברי בסייפא להחלטתי מיום 30.12.15, אודות הרושם הלכאורי שהותירו הנתבעים שנמנעו מלשלם סכומים שאינם שנויים במחלוקת, ומשרושם לכאורי זה בוסס במסגרת ההליך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לסער שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ההבדל בשיעורן ממחיש ששלושת הסוגים הראשונים הם ריבית "רגילה", שמטרתה לשמור על ערך הכסף, ואילו ריבית הפיגורים היא "מעין עונשית" ומטרתה לתמרץ את החייב לשלם את החוב הפסוק מהר ככל האפשר.

העניין יחזור ללישכת ההוצאה לפועל לצורך חישוב רכיב הריבית על החובות הפסוקים באופן שעולה בקנה אחד עם הקביעות שבפסק דין זה. המשיבה תישא בשכר טירחת באי כוח המערערות, בשתי הערכאות, בסך של 25,000 ש"ח. הערבון המופקד בתיק יחולט על חשבון הסכום ויועבר על פירותיו למערערות באמצעות באי כוחן.

...

דין הערעור להתקבל גם ביחס לחיוב בריבית הפיגורים.

אין מקום להסיק מפסק דין המנוסח בדרך זו כוונה לחרוג מהוראות החוק ולקבוע שתחת ריבית פיגורים תשלם הנתבעת "רק" ריבית רגילה (מסוג "הפרשי הצמדה וריבית"), וזאת גם אם לא תשלם את החוב במועד הפירעון.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור מתקבל.