חיוב בפיצויים בגין הפרת חוזה שכירות

אשר לטענת התובעים באשר לצורך להמתין לבעלי מיקצוע כאלה או אחרים, הרי שבשים לב לכך שמדובר בדירה חדשה מקבלן אשר מצויה עודנה תחת שנת הבדק והאחריות, התחייבו התובעים בסעיף 6.3 להסכם השכירות "להכניס למושכר בעלי מיקצוע מטעם אזורים על מנת לתקן את הליקויים הקיימים ולשתף פעולה באופן מלא בעיניין." הינה כי כן, אין כל עילה שבדין לחייב הנתבעת בהקשר זה. טענת הנתבעת לניהול עסק בדירה כאמור, הנתבעת מבקשת לחייב התובעים בפצוי בסך 25,000 ₪ בגין הפרת הסכם השכירות בשל ניהול עסק בדירה, וכן בשל הבלאי שניגרם לדירה כפועל יוצא של שימוש חורג ובלתי סביר במערכות ותשתיות הדירה.

...

משכך, דין תביעת הנתבעת בהקשר זה, להידחות.

סוף דבר התביעה העיקרית נדחית וכך גם התביעה שכנגד.

לנוכח האמור, נדחית גם ההודעה לצד שלישי.

בית המשפט בטבריה קבע כי הנתבע 1 הפר את הסכם השכירות ומכאן, שבתור ערב להסכם השכירות הנתבע 2 חב לתובע בפיצויים בגין הפרת הסכם השכירות ובהתאם לתנאי ההסכם.

...

על כן, אינני מקבלת את הטענה בדבר חוסר אמיתות או אמינות רשימת הציוד.

אשר על כן, אינני מקבלת את טענות התובע לפיצוי בגין מערבל מקצועי, שני מקררי אמבטיה, קופות ממוחשבות וציודם, מכונת קרח וטבון שנטענן שהחוזר בלא מערכת גז. הנתבעים טענו כי המחיר שהתובע מבקש עבור הציוד החסר הינו בעבור ציוד חדש ולא ציוד משומש ולכן איננו משקף את ערך הציוד האמיתי אך הם לא המציאו הצעות מחיר עבור ציוד משומש או חוות דעת מתאימה, ובכך לא ביססו את טענתם.

סוף דבר הנתבעים 1 ו- 2 , ביחד ולחוד, ישלמו לתובע ז"ל באמצעות התובעת את הסכומים הבאים: 39,380 ₪ פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.

הכרעה התובע טוען כאמור כי הנתבע הפר את הסכם השכירות ועל כן יש לחייבו בסכומים הבאים: 25,000 ₪ - פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם השכירות.

...

חוב דמי שכירות ופיצוי מוסכם כאמור לעיל אני סבור כי הנתבע חייב לתובע הסך של 6,000 ₪, דמי שכירות שקיזז ללא רשות בגין עלות ארון החשמל.

על כן עתירה זו נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית באופן זה שלסילוק מלא וסופי של התביעה ישלם הנתבע לתובע את הסך של 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל וכן החזר אגרת תביעה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

בשים לב לנסיבות סגירת הפאב על ידי חברת הר הגלבוע, עשיית דין עצמי וסלוק ידם של רועי ובן ללא פניה לערכאה מתאימה, מצאתי כי אין מקום לחייב את רועי ובן בפצוי מוסכם בגין הפרת הסכם השכירות.

...

משכך, דין רכיב זה של התביעה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה בת"א 41725-09-15 להתקבל חלקית, דין התביעה בת"א 54740-12-17 להתקבל חלקית וכן כי דין התביעות בת"א 355-10-16 וכן בת"א 54947-12-17 להידחות.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן: חברת הר הגלבוע ובן, ביחד ולחוד, ישלמו לרועי פיצוי בסך של 110,171 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (09/15) ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן עתרה התובעת לחייב את הנתבע בפצוי בגין הפרת הסכם השכירות בסך 10,000 ₪.

...

מסקנה היא כי הפלוגתא הראשונה היא האם חב הנתבע לשלם את דמי השכירות בגין התקופה שבה בפועל לא שהה במושכר (שאלה אחרת היא האם אי פינוי חלק מהמטלטלין מחייב את הנתבע בתשלום דמי השכירות במלואם).

עולה מהאמור לעיל, כי לא הוכחה ולו הפרה אחת מצידה של התובעת את הסכם השכירות ועל כן הודעת ביטול הסכם השכירות ניתנה שלא כדין על ידי הנתבע ודין תביעתו שכנגד להידחות, למעט טענת הפיקדון המצוי בידי התובעת ואשר הנתבע זכאי לקיזוז סכומו מסכום חובו לתובעת.

כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.