כך הוצג הממכר גם במסמכים שנוסחו על ידי עו"ד סלומון נחתמו על ידי הצדדים;
בזכרון הדברים, שנחתם בין הצדדים ביום 8.6.17, תוּאר הממכר ככולל שתי דירות בקומה השלישית, תוך שצוין כי היתקבל לבנייה זו היתר בנייה וכי צו הבית המשותף "עדיין" לא תוקן, אך בעלי הדירות הסכימו לתיקונו באופן שתירשמנה שתי דירות על הגג.
בית המשפט העליון הבהיר כי, אמנם, לא כל כשלון של עורך הדין ייתפס כהפרת חובתו כלפי לקוחו, אולם "עורך דין, המקבל על עצמו טפול בענייניו של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, שלפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו (ראו: ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 464 (1990) (להלן: עניין לוי)). עוד נקבע בעיניין לוי כי עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטיפולו בעינייני לקוחו - בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא [...] חובתו של עורך הדין היא לפעול עבור לקוחו כאיש מיקצוע מיומן וזהיר, וזאת, בין השאר, נוכח החובות המפורשות המיוחדות המוטלות עליו הן בחוק לישכת עורכי הדין והן בכללי לישכת עורכי הדין, התשמ"ו-1986" (שם, פסקה 51).
...
לפיכך, אני דוחה את הדרישה לסעד זה.
הסעדים להם זכאים התובעים מעו"ד סלומון
כאמור לעיל, השתכנעתי שאילו התובעים היו יודעים שקיימות חריגות בנייה בקומה השלישית, שלא קיים טופס 4 לבנייה במצבה בעת עריכת הסכם המכר, ושלא ניתן לפצל את הקומה השלישית לשתי יחידות דיור נפרדות, הם לא היו רוכשים אותה.
לפיכך, על עו"ד סלמון לשאת בנזק שנגרם בגין רכישת קומה זו.
אני דוחה את טענת עו"ד סלומון, בסיכומיו, לפיה התביעה לא הוגשה בעילה נזיקית; בסוף סעיף 36 לכתב התביעה נכתב, כי עילות התביעה נגד עו"ד סלומון הן הפרת חובות נאמנות, הפרת חובות חקוקות, הטעייה ורשלנות, שהן עילות נזיקיות, אשר מפורטות בסעיפים 46-37 לכתב התביעה {וראו סעיף 40 לכתב התביעה, שם מצוינים, במפורש, סעיפים מפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}.
התוצאה
התביעה מתקבלת חלקית, לגבי הקומה השלישית בלבד, הן נגד קראוס והן נגד עו"ד סלמון והם מחויבים בזה לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:
חיוביהם של קראוס -
להשיב לקניג את התמורה ששילמו בסך של 1,125,000 ₪, באופן שכל תשלום אשר שולם עבור הקומה השלישית, יהא צמוד למדד תשומות הבנייה, מהיום בו שולם ועד להחזר המלא בפועל.