חיוב במזונות ילדים במשמורת משותפת

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1169832/6 בבית הדין הרבני האיזורי חיפה לפני כבוד הדיינים: הרב יוסף **** – אב"ד, הרב סיני לוי, הרב יעקב שרעבי התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מיכל שוויקה) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד ניר פייטלוביץ ועו"ד איילת דקל) הנידון: חיוב האב במזונות ילדים במשמורת משותפת החלטה

...

בית הדין אביהם של יתומים – טובת הילדים אנו סבורים, שאף אם מדובר על חיוב משפטי אותו מטילה התקנה אף מעבר לגבולות דין צדקה – דהיינו אף במקום בו האדם אינו אמיד, או אף כשיש נכסים לילדים, מבחינה הלכתית יש להתחשב במצבה הכלכלי של האם, ובמיוחד כאשר מדובר על מציאות של משמורת משותפת, ונבאר דברינו.

לסיכום, יש לחייב את האב בתשלום מזונות, רק כאשר חיוב זה מקדם את טובת הילדים.

בית הדין יוסיף על חיוב המזונות, את חיוב האב למדור הבן בהיקף של 400 ש"ח. לאור כל האמור הוחלט: כמזונות זמניים ישלם האיש סך של 750 ש"ח עבור הבן [א'].

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 969794/12 בבית הדין הרבני האיזורי אשקלון לפני כבוד הדיינים: הרב ישי בוכריס – אב"ד, הרב **** כ"ץ, הרב עודד מכמן התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד פנינה בן יוסף) הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד נעמה אביבי) הנידון: חיוב מזונות ילדים במשמורת משותפת פסק דין

...

מה שכתב הטור אה"ע סי' עא שהזן את ילדיו הקטנים מקיים מצוות צדקה הוא לשיטתו, שמסקנת הגמ' בכתובות דף מט ע"ב היא שליתא לתקנת אושא, והיא לא נפסקה בסופו של דבר, אך הרמב"ם הרי סובר שאיתא לתקנת אושא כאמור לעיל, וכן פסק השו"ע אה"ע סי' עא. לפיכך ברור שגם אם נקבל את הפרשנות הנ"ל לתקנת הרבנות הראשית נצטרך לומר שלפחות עד גיל מצוות חייב האב לזון שלא מדין צדקה, והרבנות הראשית חידשה בתקנתה שלא מסתפקים בהכלמתו אם אינו זן, אלא כופים אותו לזון.

סוף דבר לענ"ד פסק הדין בבע"מ 919/15 המשווה את האב ואת האם בחיוב מזונות הקטינים לוקה בכמה משגים: סמכו על פוסקים הסוברים שתקנת הרבנות הראשית הינה מדין צדקה בעוד שמלשון התקנה מוכח לא כך, וגם דעת הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף אינה מוכחת כשיטה זו, מלבד הקושיות שיש על שיטת הגר"ע יוסף כאמור לעיל.

בנוסף אני סבור שבדרך כלל בפסיקת מזונות המקובלת כבר מוטל חלק מהמזונות על האם, שכן הסכומים המקובלים בפסיקה נמוכים יותר מאשר נתוני הלמ"ס לגבי הוצאות ילד במשפחה.

זאת לעומת פסקים שניתנו לאחרונה בבתי הדין בעיניין חיוב האב במזונות הילדים במשמורת משותפת, שבהם לא הוקטן חיוב האב למרות קיום משמורת משותפת – ראה פסק הדין של בית הדין בבאר שבע בתיק תיק 147728/12.

...

וכך נכתב שם ביחס לשינוי הגישה בעניין כריכת מזונות ילדים: גם בתי המשפט, בחלקם, אימצו גישה זו – ראה האמור בהרחבה בתמ"ש 58482-07-15 (בית המשפט לענייני משפחה ירושלים, כב' השופט ערן שילה, לא פורסם), שם צוטט מרמ"ש (מחוזי חיפה, כב' השופט ג'יוסי) 4566-12-14 (ד' נגד א' (26.7.15)): יחד עם זאת ובהתייחס לפסק הדין בבג"ץ הנ"ל, סבורני כי יש בדברי כב' הנשיא (בדימוס) השופט א' גרוניס בדנג"ץ 6454/14 פלונית נ' פלוני ובית הדין הרבני (23.12.14) הסיר את אותה אי־בהירות בנושא שהתעורר בעקבות בג"ץ 5933/14 והבהיר כי ניתן לכרוך בתביעת גירושין את סוגיית מזונות הילדים כפי שנפסק עוד בעבר, אולם כריכה זו אינה מונעת הגשת תביעת מזונות עצמאית על ידי הקטין לבית המשפט לענייני משפחה.

סבורני כי אין לבית משפט זה עדיפות נורמטיבית על הכרעות בתי הדין הרבניים באופן שמאפשר לבית המשפט להתעלם מהחלטותיהם.

ושם (עמוד 114): מכל הטעמים האמורים, לא מצאנו לא הצדקה פורמאלית, אף לא עניינית לצמצום סמכותם של בתי הדין הרבניים בעניין מזונות הילדים.

פסק דין זה שינה את המצב הנוהג עת נקבע, כי ביחס לילדים מעל גיל 6 החבות במזונות קטינים היא שויונית באופן עיקרוני, כלומר חלה על שני ההורים, כאשר הקף החיוב יקבע לפי יחס הכנסות ביניהם ובשים לב לאופן חלוקת זמני השהות (ראו יישום לדוגמא בתלה"מ (נצ') 561-07-20 פלונית נ' אלמוני (13.11.2020; "ענין פלונית").

ביום 30.5.2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ברמ"ש (חי') 41433-04-18 פלוני נ' פלוני שם נקבע, כי הפסיקה החילה את הילכת בע"מ 919/15 גם על מזונות קטינים שחיובם מדין צדקה גם במקרים בהם לא מדובר במשמורת משותפת.

...

לאחר עיון בכל המסמכים, לא מצאתי כי הסכומים להם טוענת התובעת מבוססים כנדרש: הסכומים שנתבעו כלליים; לא צורפו קבלות המתייחסות להיקף ההוצאות הנטענות; סבורני כי הסכומים שנתבעו גבוהים מן המקובל, כך לדוגמא עותרת התובעת לסכום מצטבר שנתי של 12,000 ש"ח עבור ביגוד לשני הילדים, זאת כאשר גם האב רוכש ביגוד ונעליים עבור הילדים (עמ' 16, ש' 26).

מעבר לכך, כמפורט בהכנסות הצדדים, סבורני כי הכנסתה של התובעת גבוהה יותר מהנטען על ידה.

לאור האמור, התביעה למזונות אישה נדחית.

נוכח תוצאות פסק הדין, קבלת התביעה בענין מזונות הקטינים באופן חלקי ודחייתה לענין מזונות אישה ולאחר ששקלתי את התנהלות הצדדים, אני מורה כי הנתבע יישא וישלם לאישה הוצאות ושכ"ט עו"ד על סך של 3,500 ש"ח. אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.