חיוב ביטוח לאומי בהוצאות משפט בבקשה למחיקת ערעור

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 39149-09-19 ניתנה ביום 03 נובמבר 2019 אחמד עלי אבו ראס המבקש המוסד לביטוח לאומי המשיב בשם המבקש – עו"ד ופא חדאד-מוקלשי החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי נצרת (השופטת הבכירה אורית יעקבס; ב"ל 21883-01-19) שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הועדה) מיום 16.12.18 אשר קבעה למבקש נכות בשיעור 5% לפי סעיף 41(10)(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, תשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

במסגרת דיון שנערך בפני הרשמת מירב ניר שלו הומלץ למבקש למחוק את העירעור.

בנסיבות העניין ומשניתנה המלצת בית הדין למבקש לחזור בו מהערער ואף התאפשר לבאת כוחו לשקול זאת וכן משלא היה בסיס לערעור, חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיב 500 ₪ בגין הוצאות משפט.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

] סוף דבר – הבקשה נדחית.

התלבטתי שמא ראוי היה לעשות צו להוצאות לטובת אוצר המדינה משבקשת רשות ערעור זו טוב היה לה אלמלא הוגשה, אך לבסוף החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

כמו כן חויבה המערערת בתשלום סכום נוסף למשיב בסך של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט (להלן – פסק הדין).

המשיב קיבל את הצעת בית הדין, אך המערערת עמדה על קיום הדיון עקב "השלכות רוחב ... העולות על עניינו הפרטני של המשיב". בעקבות הודעת המערערת ניתנה ההחלטה הבאה: "על פני הדברים הדיון בעירעור התייתר נוכח תשלומי המוסד לביטוח לאומי והסכמת המשיב למתווה שהוצע בהצעת בית הדין. בנסיבות אלה חוזר בית הדין ומציע למערערת להסכים כי העירעור יימחק, תוך שבית הדין יציין בהחלטת המחיקה כי בנסיבות העניין אין הוא נידרש לסוגיות שהועלו בעירעור. בהנתן נסיבות מחיקת העירעור והערות בית הדין בהחלטה על הבקשה לעיכוב ביצוע, אין בסיס לחששה של המערערת כי לפסק הדין יהיו השלכות רוחב". משהמערערת עמדה על קיום הדיון בעירעור, הצדדים התבקשו לסכם טיעוניהם "בשאלה המקדמית האם יש להמשיך ולנהל את העירעור". המערערת חזרה שלא לצורך בסיכומיה על טענותיה לשגיאות שנפלו בפסק הדין כך ש"קביעותיו של ביה"ד קמא מרחיבות באופן בלתי הגיוני את החובות המוטלות על מזמין שירותים הרבה מעבר לכוונת המחוקק".

ואכן, "הכלל הוא שבית המשפט אינו דן בעניינים שהפכו אקדמיים ותיאורטיים. זה הכלל בעניינים אזרחיים... זהו הכלל גם בבית המשפט הגבוה לצדק" (ע"א 7175/98 המוסד לביטוח לאומי נ' בר מימון בע"מ (בפרוק).

...

סוף דבר – הערעור התייתר ומשום כך הוא נמחק בזה.

בבית המשפט העליון ע"א 8049/20 וערעורים שכנגד לפני: כבוד הרשמת דר להב המערערים: 1. אמיר יוסף ברוט 2. אמירה ברנשטיין 3. נילי ברוט נ ג ד המשיבות: 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 3. כלל חברה לביטוח בע"מ 4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשה למחיקת הערעורים שכנגד; תשובות המערערות שכנגד; בקשה להרחבת הקף סיכומי המערער; תשובות המשיבות ][]החלטה

][ בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאשר תובענה כייצוגית שהגיש המערער נגד המשיבות, אולם פסק כי לא יהיה חיוב בהוצאות, נוכח חשיבות הנושא שעל הפרק (בתמצית, הטענה לפיה המשיבות לא גילו למבוטחיהן כי חלק מהכיסויים בביטוחי הבריאות הפרטיים חופפים לביטוחי השב"ן של קופות החולים).

תכליתו של הסדר זה היא להביא לכך שמירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד יתחיל רק כאשר קיימת ודאות כי המערער נקט את כל הפעולות הדיוניות ההכרחיות לצורך בירור העירעור לגופו (ע"א 4025/19 המוסד לביטוח לאומי נ' המועצה האזורית מגילות ים המלח (12.1.2020) והאסמכתאות שם).

...

מכאן, שהערעורים שכנגד, שהוגשו ביום 24.12.2020, הוגשו בטרם חלף המועד להגשתם, ודין טענה זו להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה למחיקת הערעורים שכנגד על הסף – נדחית.

סיכומו של דבר, הבקשה למחיקת הערעורים שכנגד על הסף נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 46674-05-22 טורנר נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת עידית וינברגר המבקש/המערער צבי טורנר המשיבות 1. שומרה חב' לביטוח בע"מ 2. רינה אלרר החלטה

המבקש בן 76 שנים, טוען כי אין לו הכנסות או חיסכונות מלבד קצבת זקנה מהביטוח הלאומי בסך 2,183 ₪.

דיון והכרעה תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת העירעור או על דחיית המועד להפקדתה.

...

המבקש לא פירט את הוצאותיו החודשיות ואת מלוא נכסיו, אך מהמסמכים שצורפו אני סבורה כי עלה בידי המבקש להוכיח שמצבו הכלכלי קשה, באופן המצדיק לפטור אותו מתשלום האגרה.

על כן, מבלי לקבוע מסמרות, ובזהירות הראויה, אני סבורה כי סיכויי הערעור נמוכים מאוד, ועל כן אין מקום לפטור את המבקש לחלוטין מהפקדת ערובה, שכן יש להבטיח את הוצאות המשיבה למקרה שהערעור יידחה והמבקש יחויב בהוצאות הערעור.

החלטתי זו ניתנה בסמכותי כרשמת.

בית משפט קמא פסק במסגרת פסק הדין מיום 20.7.21, כי בנסיבות העניין, בהסתמך על הסכם שכר הטירחה שנחתם אשר הסדיר ייצוג המשיב לטפול בעיניינו של המבקש מול המוסד לביטוח לאומי, בהגשת ערר כנגד החלטת הועדה מיום 15.8.18, ולאור היתנהלות המבקש – זכאי המשיב למלוא סכום תביעתו.

בנוסף חייב בית משפט קמא את המבקש בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪ לטובת המשיב, נוכח היתנהלותו בהליך.

המשיב מיתנגדת לבקש וטוען, כי התיק עבר גלגולים רבים ונוצרה סחבת בגין פעולות המבקש, כי טענות המבקש הן טענות סרק ואין לערעור כל סיכוי, כי המבקש צרף תדפיסים חלקיים (שהוגשו באיחור) ולא צרף אישור יתרות, בנגוד להחלטת בית המשפט וכי לא ברורה טענתו בדבר חיסרון כיס באשר למבקש חיסכונות ורכב על שמו ואף קיימות יתרות חיוביות בחשבונו.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת העירעור או על דחיית המועד להפקדתה.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להתקבל בחלקה.

לאור כל האמור לעיל, באיזון הראוי ולאור כך שהסוגיה שבמחלוקת אינה רחבה – תועמד הערובה על סך של 1,650 ₪, כגובה הערובה המושתת על מי שזכאי לייצוג על ידי לשכת הסיוע המשפטי, במקרים כאלה.