חיוב בחתימה על כתב העברת מניות

הצדדים מסכימים להתנות את חיובו של חן בסך 1.5 מיליון ₪ באופן שהחיוב יבוטל כליל בכפוף לקיום כל התחייבויותיו של חן כמפורט להלן: · חן ישלם לברמן סך של 600,000 ₪ נטו וזאת בתמורה להעברת מניותיו של ברמן בחברה לידי חן. במעמד חתימת הסכם זה יחתום ברמן על שטר העברת מניות לחן, שיוחזק בנאמנות בידי ב"כ..

במקביל נקבע מנגנון שאמור לשמור על זכויותיו של ברמן ולכן נקבע שרק עם ביצוע מלוא התשלום יפעלו הצדדים להעביר את מניותיו של ברמן לידי חן, וכי עד אז, חן מתחייב לחתום על כתב העברת מניות החברה לברמן ולהפקידו בנאמנות.

...

בנוגע להתחייבות להשבת מלוא הציוד והאיסור ליצור קשר עם מי מעובדי או באי המועדון, הגם שסעיפים אלו מתאימים באופן תיאורטי להידון בהתאם לפקודת הביזיון, אם כי גם במקרה דנן לא נחה דעתי באשר לביצוע פסק הדין במסגרת פקודת הביזיון דווקא (ע רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט מיום 14.12.04 פורסם בנבו), מצאתי לנכון לדחות את הבקשה ביחס לסעיפים אלה.

אשר על כן אני דוחה את שתי הבקשות לפי פקודת הביזיון.

סוף דבר לאור האמור לעיל ניתנים צווים כפי שפורטו בגוף פסק דין.

דיון והכרעה: העובדות הרלוואנטיות לענייננו הן אלה: המערער נתן הלוואה לחברה שהחייב בעל מניות בה. בשלב מאוחר יותר, ולאחר שההלוואה הועמדה לחברה, חתם החייב על כתב ערבות להשבת אותה הלוואה, מבלי שניתנה תמורה נוספת כנגד חתימתו על כתב הערבות.

ב"הואיל" הראשון נרשם כי "הואיל ויתרת ההלוואה מסתכמת בסך 641,376 דולר"; ובסעיף 2 לכתב הערבות: "ההלוואה הועברה לחשבונות הבנק של הלווה לפי הנחיות הלווה". גם החייב העיד בפניי במהלך הדיון בעירעור כי "ההלוואה ניתנה לפני חתימת הערבות. זה גם היה בשיעורים" (פרו' מיום 13.11.2022, עמ' 7, ש' 6-5).

...

בניגוד לעמדת המערער, אני סבורה כי נסיבות עניין קוטלר אכן מהוות עוגן משפטי ראוי לקביעת הנאמן כי חתימת החייב על כתב הערבות, מהווה הענקה בטלה, לפי סעיף 96(א) לפקודה.

האם הערבות מהווה "נכס" של פושט הרגל? אין בידי לקבל גם את עמדת המערער כי ערבות אינה בבחינת נכס על פי פקודת פשיטת הרגל.

הערעור נדחה.

אם כך הדבר, מדוע התעורר הצורך דוקא בשנת 2014 לעשות מעשה וליצור הסכם בעל פה שיגבש הסכמות אלו ויאפשר העברת מניות מהבן לאב? שהרי לטענת האב (שנתמכה גם בעדות רואה החשבון) מצבו הכלכלי של החייב היה איתן בשנת 2014, ולא היה כל צורך דוקא בשלהי שנת 2014 להסדיר עניינים בין האב ובנו, שקודם לכן, וגם במהלך שנת 2015, הסתפקו ביחסי אמון שביניהם ונמנעו מחתימה על מסמכים בכתב.

...

לפיכך אני מורה על בטלות הענקה, ומורה לרשם החברות לרשום 50% ממניות החברה על שם החייב, באמצעות הנאמן.

עוד אני מורה לחברה לשלם לקופת הכינוס מחצית מהרווחים המגיעים לחייב כבעל מניות, בגין זכאות החייב לחלקו במניות החברה החל ממועד צו הכינוס ועד התשלום בפועל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

כמו כן אני מורה לאב להשיב כספים לקופת הכינוס, אם שולמו לו כאלה מתוך הנחה שהאב הוא הבעלים של כל מניות החברה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקיים ממועד כל תשלום שבוצע לאב ועד ההשבה בפועל.

הנתבע הוא בעל מניות ו/או מנהל ו/או בעל עניין אצל הנתבעת וערב כלפי הבנק לחיובי הנתבעת בהתאם לכתב ערבות שנחתם על ידו.

הגם שניתן לסיים פרק זה בקביעה שבמועד חתימת הנתבע על כתב הערבות המתמדת היה בעל מניות יחיד בנתבעת 1, מורשה החתימה בתאגיד ולכן אינו יכול להחשב כ"ערב יחיד", מצאתי להרחיב קמעה ולציין כי הנתבע צירף לתצהירו נספח "הודעה על העברת מניות" מיום 19.4.2017 שהוגש לרשם החברות ביום 4.6.2017 (עמ' 50 בנספחי התצהיר) ועל פי טופס זה הצהיר הנתבע: ס' 39 לחוק החברות מגדיר מי רשאי להגיש מסמכים לרשם החברות: " 39. (א) כל מיסמך וכל דיווח שיש להגישם לרשם יישאו את מספר הזהות של החברה, וייחתמו בידי אחד מנושאי המשרה של החברה בציון שמו ותפקידו, כאישור לכך שהפרטים שבו נכונים ושלמים; לענין סעיף זה, "נושא משרה בחברה" – לרבות מזכיר החברה או מי שהוסמך על ידה לענין סעיף זה".

...

יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"א 7451/96 אביבה אברהם ואח' נגד בנק מסד בע"מ –סניף ראשון לציון: " משמע, תכליתו של החוק היא להגן על המתקשר עם הבנק. אכן ניתן להצביע על קשת רחבה של שיקולים המובילים למסקנה כי המדיניות המשפטית מחייבת הכרה באחריות הבנק גם כלפי ערב. יחסי הכוחות בין הבנק ללקוח או הערב אינם שווים. הבנק הוא גוף גדול ומקצועי האמון על פעולות כנתינת הלוואות כמו גם גיבוין בביטחונות. הערב הבא במגע עם הבנק הוא לעתים אדם, שאינו בקיא בהילכות ערבות ובעיסקאות פיננסיות. לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו וניסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות בכל התקשרות והתקשרות. הערב, להבדיל, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו, במתן הערבות. חוץ מהמידע הנמסר לו על-ידי החייב ואשר לרוב הוא "אופטימי" מטבעו, קשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי לפטור את הנתבע מחובו לבנק אך מאידך, אני סבור שיש להעמיד את ערבותו בגובה החוב שהיה נכון ערב מתן ההלוואה השנייה .

לפיכך, אני קובע שעל הנתבע לשלם את גובה החוב בסך של 129,608 ₪ (פ' עמ' 9 ש' 15) ללא ריבית פיגורים ממועד זה. נוסף על כך, אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 20,392 ₪ במעוגל , כך שסך החיוב שעל הנתבע לשלם הוא 150,000 ₪ .

היות שכך, ביום 17.06.2020 חתם אדרי על הסכם עם ימיני במסגרתו העביר לימיני את מניותיו בחברה החייבת והסכים לחדול מכל תפקיד ניהולי בחברה (ראו ההסכם - נספח 1 לתצהירו של אדרי).

בין היתר נקבע בהסכם כך (ראו בסעיף 2.2): "אדרי מצהיר כי לא חתם על ערבות אישית כלשהי בקשר לחברה ו/או לעסקיה ו/או כלפי ספקיה, וכי אם אכן חתם על אחד מאלה, עליו להודיע לכל גוף רלוואנטי תוך 14 ימים כי הוא חדל מלהיות בעל מניות בחברה." ובסעיף 7.1.2 להסכם נרשם כך: "אדרי יפעל לשחרר עצמו מכל ההתחייבויות וימיני ישתף פעולה בעיניין זה לרבות חתימה על כל מיסמך שיידרש לשם שיחרור אדרי מערבויות אלה." על אף התחייבויותיו אלה, ואף שאדרי חתם זמן קצר קודם לכן על כתב הערבות, הרי שהוא לא הודיע לינאי מרכז הפרי על כך שחדל מלהיות בעל מניות בחברה החייבת ו/או כי חדל מלשמש כמנהל בחברה.

...

לאור כך, אני דוחה את הטענה, כי בין ימיני לבין ינאי מרכז הפרי נוצרה התקשרות נפרדת מזו שסוכמה בחודש פברואר 2020 בין אדרי לבין ינאי מרכז הפרי.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע שינאי מרכז הפרי הסתמכה על כתב הערבות עליו חתם אדרי, שעה שסיפקה ירקות ופירות למרכול שהופעל על-ידי החברה החייבת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.