מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב בהיטל חירום לבעלי הכנסות גבוהות

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

  הוראות מעבר נקבעו אגרה או היטל בעד שירותי שמירה או אבטחה בחוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, תהיה רשות מקומית רשאית לגבות, בכפוף להוראות חוק העזר, את האגרה או ההיטל בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011), אף אם גובה האגרה או ההיטל שנקבעו לפיו עולה על הסכום שקבע שר הפנים לפי סעיף 249(33) לפקודת העיריות או לפי סעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בחוק זה, לפי העניין".
"שירותי שמירה" מוגדרים כאמור בחוק העזר כך: "שירותי שמירה ואבטחה הניתנים בידי העיריה בתחום שיפוטה, כולו או חלקו, באמצעות אדם או תאגיד העוסקים בכך או באמצעות העסקת עובדים של העיריה או מי מטעמה כשומרים או כמפקחים בשכר, ולרבות הפעלתו של מוקד מצוקה ושעת חרום" (סעיפים 1 ו-2(א) בחוק העזר).
גזבר המשיבה, מר אמנון מקסימוב, הצהיר כי "מנספחים ג'1-ה'2 לתגובת הערייה [המשיבה] ניתן ללמוד כי רק העבודות הקבלניות (האבטחה באמצעות חב' רשת בטחון)... אלו הן העבודות הבלעדיות הממומנות מתוך היטל השמירה. יתר ההוצאות המפורטות בתדפיס תקציב אגף הבטחון, ממומנות מתוך כספי הארנונה ו/או מתוך תקציבים המועברים ע"י משרדי הממשלה" (להלן: "תצהיר מקסימוב" ו"חברת רשת בטחון", בהתאמה) (סעיף 6 בתצהיר מקסימוב).
מעיון בנספחים ג'1-ה'2 – "כרטיס הכנסות שמירה בישוב" ו"תקציב אגף ביטחון", הנזכרים לעיל עולה, כי קיימת קורלציה בין סכום היטל השמירה שגבתה המשיבה מדֵי שנה לבין ההוצאות שהוציאה כתשלומים עבור "עבודות קבלניות". כך בשנת 2009 גבתה המשיבה סכום של 1,440,000 ש"ח כהיטל שמירה ושילמה סכום של 1,403,600 ש"ח עבור עבודות קבלניות (קיים גם סכום נוסף של 47,705 ש"ח ששילמה עבור "עבודות קבלניות" באותה שנה).
מההסכם עולה כי שירותי השמירה להם התחייבה רשת ביטחון כוללים גם שירותי שמירה בעלי אופי ביטחוני למניעת פעולות פח"ע כמו גם שירותי שמירה "רגילים", ואפרט: (1) כותרת ההסכם היא "חוזה היתקשרות לשירותי אבטחה, שמירה וסיור במוסדות חינוך, אבטחה היקפית, אבטחה ושמירה במוסדות ציבור, אבטחת יישובים, שירותי מוקד ולווי טיולים". על האמור חוזרת הפסקה הראשונה בפתיח להסכם.
...
נוכח פסיקתי בעניין מרגלית, אני סבורה כי משלא טענה המשיבה, וממילא לא הוכיחה כי פסקה מגביית חובות שהתגבשו מכוח חוק העזר לפני חוק התיקון ושטרם שולמו, הרי שלא הוכח, לצורך סעיף 9 בחוק כי המשיבה חדלה מן הגבייה.
לאחר בירור התובענה, יתכן שאמצא לפעול לפי סעיף 20(ד) בחוק לפיו "הכריע בית הוא, המשפט לטובת הקבוצה... בתובענה ייצוגית... שהוגשה נגד... רשות מקומית... רשאי בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור". אשר לתנאים השלישי והרביעי הקבועים בסעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) בחוק:"קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת" ו"בתום לב" - אני סבורה כי תנאים אלו מתקיימים בענייננו.
סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
בהתאם להוראת סעיף 25(א)(1) בחוק, יפורסם הפרק האחרון להחלטה זו (שכותרתו "סוף דבר") בשני עיתונים יומיים בשפה העברית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הסמכויות של מועצות מקומיות מופיעות בסעיף 146 לצוו המועצות המקומיות: המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה: (1) לקיים סדר, שילטון תקין וביטחון; (2) לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוצאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם; (3) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין צבורי; (4) להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; (5) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מיפעל ומוסד צבורי, או כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; (7) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו; (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הביטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; (9) להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר חזיר או מוצריו; (10) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צלומי רחוב, פירסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה; (11) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; (12) (בוטל); (13) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חרום ולהפעלתו בשעת חרום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים.
ברע"א 1816/97 מדינת ישראל נ' עריית חיפה, פ"ד נד(2) 16 (2000), שבו דן בית המשפט העליון בהטלת אגרת פינוי אשפה על מדינת ישראל הפטורה מתדלום ארנונה בעמ' 25, נאמר: דומה, כי רשימת השירותים, שפורטה על ידי העיריה (ובהם שירותי פינוי אשפה- ר'.ס' ) כשירותים שבגינם משולמת אגרת פינוי אשפה, כוללת חלק נכבד מן השירותים, שהעיריה מעניקה לתושביה כנגד תשלום הארנונה הכללית, ועל כן, צודקת המדינה בטענתה, כי למעשה יש לראות בחיוב לשלם אגרת פינוי אשפה לפי סעיף 27(ב) לחוק העזר, עקיפת הפטור מארנונה כללית וחיוב בארנונה כללית, שהוכתרה בשם אחר (וראו: ע' שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות מקומיות (1998, כרך א) 455).
נוסיף בהקשר זה, כי תשלומי הארנונה שהרשות המקומית גובה מן התושבים, מטילים עליה לא אך חובה משפטית לדאוג לטפול בפסולת.
בית המשפט ציין כי מקום שבו הפסולת שמייצר עסק אינה שיגרתית ומהוה חלק מהליך ייצור הכנסותיו, ניתן לידרוש ממנו לשאת גם בעלויות פינוי הפסולת.
...
לפיכך, נראה לי נכון ליתן למועצה שהות מספקת לתקן את חוק העזר, בין בדרך של קביעת שיעורי אגרה סבירים ועדכניים, שיביאו בחשבון את העלויות לפינוי פסולת חריגה של מפעל, תוך התחשבות בחובתה לפינוי פסולת בסיסית, או לחליפין, לתקן את חוק העזר כך שיכלול הוראות מתאימות בדבר הטלת חובת פינוי עצמי של פסולת מפעלים.
על כן, אני מורה כי על המועצה לפעול להסדרת חוק העזר בהתאם לאמור לעיל, תוך 6 חודשים.
לאור האמור אני מורה כי המועצה תשלם לעותרת הוצאות העתירה בסך של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בסעיף 30 להצעת החוק נכתב כי תקציב הרשות ימומן מאוצר המדינה, מהכנסות מהיטל ביטוח ומאגרות שישולמו לרשות על פי החוק.
ככלל, כל ארוע מתחיל ביצירת קשר של המודיע עם מוקד מד"א. כאן המקום לציין כי מוקדי מד"א מאוישים ע"י חובשים ופרמדיקים, אנשי מיקצוע מעולם הרפואה הדחופה, אשר עונים לקריאות החרום, מתשאלים את המודיע ומחליטים על המענה הנידרש לארוע, ואשר כוללים נתונים רבים, וביניהם: אופי הארוע, מספר הפצועים, הצורך בפנוי לבתי חולים ייעודי וכו'.
" להשלמת התמונה, קבעה הפקודה בסעיף 12 כי "המוציא פוליסה לפי סעיף 3, יהא חב, על אף האמור בעל דין ... לשפות את המבוטחים הנקובים בה בשל חבות שהפוליסה אמורה לכסותה, וכן לפצות את המבוטח הנוהג ברכב ואת הנוהג בהיתר ממנו על נזק גוף שניגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק.
בסעיף 28 לתוספת השנייה בחוק הבריאות נקבע כי במסגרת סל הבריאות זכאי מבוטח לדמי נסיעות והסעות כדלקמן: "(1) חולה אונקולוגי או חולה דיאליזה הנוסע לטפול בבית חולים יקבל החזר כספי מלא של הוצאות הנסיעה מביתו לביה"ח ובחזרה בגובה דמי תחבורה ציבורית. חולה כנ"ל המוסע באמבולנס או במונית יקבל החזר של 50% מן ההוצאה.
...
בנסיבות אלו סבור אני שהייתה הצדקה לפינוי האווירי של הנפגע לפי הקריטריונים של מד"א, גם אם הרופא אמר שיש לפנות הנפגע באמבולנס.
לאור אופי הפציעה והחשש לקטיעת האמה של הנפגע, סבור אני שהייתה הצדקה לפינוי אווירי של הנפגע.
בנסיבות אלו סבור אני שדי בכך כדי להוכיח את העובדה שהנתבעת היא אכן הייתה המבטחת בכל המקרים הנטענים בתביעה זו. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 264,298 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (19.3.12) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בא כוח העותרים טען, כי לצרכי הבטחון בחולון ניתן מענה במסגרת פעילות המישטרה והמשמר האזרחי, וכי ההיטל הוא בעצם מס המגדיל את הכנסות העיריה.
זאת, כיון שקיימת זיקה ישירה בין התשלום לשירות הניתן; כיון שבכסף שנגבה ניתן לעשות שימוש רק לצורך לשמו נגבה; כיון שגובה התשלום הוא נגזרת של העלויות הריאליות של הפעלת הסיירת, ולבסוף - כיון שניתן לגבות את ההיטל רק לאחר החלטת מועצת העיר להפעיל שירותי שמירה, ואישור ראש המועצה המוגש למשרד הפנים על כך שבכוונת העיריה להפעילם בתוך פרק זמן שלא יעלה על 30 יום.
ובניסוח תמציתי, "ללא חוק עזר ערוני לא ניתן לחייב את בעל הנכס בהיטל" (ע"א 11371/05 המועצה האזורית באר טוביה נ' ישפרו - חברה ישראלית להשכרת מבנים בע"מ (טרם פורסם) פסקה 12 - השופט ג'ובראן).
יתכן, שהנחיות פנימיות של המינהל לרשוי, שרותי חרום ותפקידים מיוחדים היו יכולות לרפא את הפגמים שבחוזרי המנכ"ל - שכן אלה חייבו את אישורו של ראש תחום חרום ובטחון.
...
סוף דבר סוף דבר, סבורני כי משרד הפנים פעל בנידון דידן בצורה שלמרבה הצער אינה סבירה, הן במישור קביעת המדיניות והן באישור חוק העזר.
אשר למשאלת העותרים, כי הכספים שנגבו לפי חוק העזר יושבו - סבורני, כי לכך אין מקום.
כאמור מעלה, סבורני כי הסעד המתאים בנסיבות הוא בטלות יחסית (לגביה ראו ע"פ 768/80 ש' שפירא ושות' נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 337; לסקירה וביקורת ראו ד' ברק-ארז, "בטלות יחסית ושיקול דעת שיפוטי" משפטים כד (תשנ"ה) 519), ומסיבה זו הצעתי לחברי לאפשר את המשך מימון פעילות הסיירת במשך שנה נוספת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד עולה מהסכם כתב היד כי התובע נשא בעלות של 100,000$ וכן נשא במחצית העלויות הנוספות, "לפנים משורת הדין", כיוון שעלויות אלה הן שלא על-פי ההסכם.
בנוסף אדגיש כי, מדרך התנהלותם של הנתבעים אני יכולה להסיק בוודאות גבוהה כי גם אם היה התובע מתקין את מדרגות החרום ומתזי המים, לא היו הנתבעים ממשיכים ופועלים להוצאת רישיון העסק.
עוד טוענים הנתבעים בכתב ההגנה (סעיף 4) כי הסיבה לכך שלא ניתן לקבל רישיון עסק נעוצה בהיטל ההשבחה הגבוה אשר מוטל על הנכס.
הנתבעים הפעילו את האולמות ונהנו מהכנסה גבוהה, לפיכך הם גם סירבו להתפנות עת שפרץ הסכסוך.
הנתבעים היו חייבים בתשלום דמי שכירות, ולא ראיתי כל נימוק המצדיק לפטור אותם מתשלום זה. אני דוחה את טענות הנתבעים כאילו נגרמו להם אובדן רווחים עקב העדר רישיון.
...
הנתבעים היו חייבים בתשלום דמי שכירות, ולא ראיתי כל נימוק המצדיק לפטור אותם מתשלום זה. אני דוחה את טענות הנתבעים כאילו נגרמו להם אובדן רווחים עקב העידר רישיון.
אני דוחה את טענת הנתבעים כי הם זכאים להחזר השקעותיהם במושכר בסך 300,000$ או שהשקעות אלה מקנות להם זכויות במושכר.
בנוסף ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, שכר טרחת עו"ד ומע"מ בסך כולל של 7,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו