מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חיוב בדמי תיווך בהסכמי שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, טענה כי אי תשלום מלוא התמורה גרם לה לנזקים כלכליים ואובדן הזדמנויות עסקיות, כמו גם הפסד של 27,000 ₪ ששולמו כדמי תיווך בהסכם שכירות לעסק החדש שבוטל בשל אי קבלת כספי התמורה מעמית.
עירבון בסך של 75,000 ₪ - סכום אותו הפקידה עמית בידי שכטר, כעירבון להבטחת חיוביה על פי הסכם השכירות, וזאת בהתאם להוראות ההסכמים - סעיף 21 להסכם השכירות, סעיף 8.13 לתוספת להסכם השכירות והתוספת להסכם השכירות.
...
הנני מורה לעמית לשלם לעלמה סך של סך של 528,000 ₪, בתוספת מע"מ, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.
עמית - שכטר תביעת עמית נגד שכטר נדחית למעט זכאותה של עמית לקבל החזר השקעותיה בנכס, בסך של 178,000 ₪.
התביעה שכנגד שהגישה שכטר כנגד עמית – נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 24.5.11 נערך ונחתם הסכם תיווך בין המשיב למבקשת 1 באמצעות המבקש 2 (להלן גולדין), שלפיו "במידה ותצא עסקה לפועל באמצעותנו (באמצעות המשיב-א"ר), כי אז תשולם לנו מכם עמלת תיווך בגובה חודש שכר דירה אחד בתוספת מע"מ, מיד עם חתימת הסכם מחייב. הנכס: כ- 460 מ"ר ברחוב מרקוני 22, צ'ק פוסט- חיפה, מחיר בקירוב: כ-50 ₪ למ"ר, הלקוח: חברת מטבחי טופז (היי סיין רהיטים בע"מ), הערה: התחייבות זו הנה גם אישית". ביום 8.9.11 נערך ונחתם הסכם שכירות בין המבקשים לחברת טופז (להלן טופז), שלפיו שכרה טופז את הנכס בו מדובר בהסכם התיווך תמורת שכר דירה חודשי בסך 20,000 ₪ בצרוף מע"מ למשך חמש שנים.
המשיב הגיש תביעה לחייב את המבקשים בתשלום דמי תיווך.
...
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עצם כריתתו של הסכם להזמנת שירותי תיווך הנחתם עם שוכר אינו יכול להיקרא בלתי חוקי, כטענת ב"כ הנתבע, כאשר אין הוראת חוק האוסרת על חיוב השוכר בתשלום דמי תיווך וכאשר לא תמיד תוכן או מטרת ההזמנה לשירותי תיווך הוא לחיוב בתשלום במקום המשכיר כגון כאשר השוכר פונה למתווך בבקשה לאיתור דירה להשכרה או כאשר המתווך מחייב את שני הצדדים בדמי תיווך.
...
אלא שכל האמור לעיל כפוף למידת הראיה והנטל בעניין זה מוטל על השוכר.
סוף דבר הוא כי התביעה מתקבלת והתובע יהא רשאי להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק 500647-06-18 כנגד הנתבעת תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי הנתבעת או בא כוחה ובהיעדר תשלום.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

כבר נפסק כי התיקון לחוק "לא ביטל סעיפים בחוק המתווכים ואין למצוא היתנגשות בין החוקים לפי לשונם. כל שנקבע לגבי דמי תיווך בתיקון לחוק הוא כי כאשר משכיר חב דמי תיווך למתווך, השוכר לא יישא במישרין בתשלום זה. אין פרושו של דבר, כי שוכר לעולם לא יחויב בדמי תיווך עבור חלקו בעסקת שכירות. דרישת מתווך לקבלת דמי תיווך משוכר בגין עסקת שכירות לא הפכה לבלתי חוקית והיא כפופה לדיני החוזים הכלליים וחוק המתווכים" (ראו ע"א (ת"א) 55235-08-19 בן עובדיה נ' מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-23) בע"מ (פורס במאגרים).
...
לאור האמור, דין התביעה להידחות – וכך אני מורה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

1) סעיף 25 ט' (ב) לחוק השכירות והשאילה תשל"א 1971 קובע כי בתשלומים אלו לא יישא השוכר במישרין: "(3) תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, שאינם כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר". בדברי ההסבר להצעת חוק מיום 21/3/2017 אליהם מפנה המערער בערעורו (סעיף 12 ) נכתב: "סעיף 25 ח' המוצע מסדיר את התשלומים שבהם יישא השוכר, זאת כדי להבטיח שהשוכר לא יישא בתשלומים שאינם קשורים באופן ישיר לשכירות בדירה, שהטלתם על השוכר אינה הוגנת או ראויה, ומתאפשרת רק בשל פערי הכוחות בין הצדדים". בהמשך להסבר זה, מובהר כי השוכר ישא רק בתשלומים שצוינו (רשימה סגורה של תשלומים) באיזה תשלומים ישא המשכיר "תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי אדם שלישי, שאינם תשלומים המפורטים בסעיף קטן (א). כך למשל תשלום שכר טירחה של עורך דין שערך את חוזה השכירות בעבור המשכיר, או תשלום בעד חלקו של המשכיר בדמי התיווך למתווך, שהמשכיר היתקשר עמו לצורך השכרת הדירה". 2) סעיף 25 ח' הפך בחוק לסעיף 25 ט'.
...
אינני מקבלת דרך פרשנות זו שאינה עומדת בקנה אחד עם לשון החוק, עם תכלית החוק ועם העובדה שפרשנות זו אינה מתיישבת עם חוק המתווכים שלא שונה כלל ועיקר בעקבות תיקון חוק השכירות והשאילה.
המתווך היה הגורם היעיל ובלעדיו השוכר לא היה יודע על קיומה של הדירה (המבקש אישר בדיון מיום 21/11/18 כי כבר במודעה היה ברור שמדובר במתווך והמתווך מסר לו את הפרטים – עמ' 1 שורה 22 – עמ' 2 שורה 8 לפרוטוקול מיום 21/11/18) ומשהוכח כי המשכירה לא חבה למתווך דמי תיווך, בדין נקבע כי דין התביעה להתקבל.
אציין, כי פסק הדין בעניין יעקובסון מתיישב בהחלט עם מסקנתי זו. עוד יצוין, כי על יסוד הקביעות העובדתיות של בית משפט השלום ממילא לא ניתן היה לקבוע כי היתה כאן "השפעה בלתי הוגנת". לסיכום: 1) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו