מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חיוב באשראי לא יבוטל בעקבות הונאת סוחר

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כתב אישום ורקע הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן מיום 16.1.18 המייחס לו שתי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא, לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986, התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, עבירה של כניסה למקום מגורים, לפי סעיף 406(א) לחוק, ושתי עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, בשני אישומים (להלן: "התיק העקרי").
מדובר במעשים הפוגעים בתחושת הבטחון של המתלוננים בביתם הם, בפרטיותם, וברכושם, והעומדים ברף לא מבוטל של חומרה.
השמוש בכרטיסי אשראי יש בו כדי לפגוע בציבור ובחיי המסחר.
...
הערעור נדחה.
באשר לשני אירועי ההתפרצות, הגניבה וההונאה בכרטיס חיוב , בנסיבות הספציפיות - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות, הוא בין מאסר בעבודות שרות ברף העליון, ועד 16 חודשי מאסר בפועל.
סוף דבר לאור האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 7חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשמת פנתה לחברות אשראי שונות באמצעות פרטי כרטיסי האשראי והפרטים המזהים הנוספים אותם גנבה והשיגה, הזמינה וקיבלה 15 כרטיסי אשראי שונים, חלקם על שמות אחרים וחלקם על שמה, אשר השימושים בהם חויבו מחשבונות הבנק של האנשים שאת פרטיהם השיגה.
בשל מעשיה אלה הורשעה הנאשמת ב- 15 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 3 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, 22 עבירות של זיוף מיסמך, 8 עבירות של שימוש במסמך מזויף, עשרות עבירות של קבלת דבר במירמה, עשר עבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה ו- 13 עבירות של היתחזות כאחר.
בעקבות החלטת השיחרור השניה שהתה הנאשמת בדירה בירושלים השייכת לעמותה וגנבה מנערה ששהתה שם סכום של 200 ש"ח וכרטיס אשראי לא פעיל, וכן העתיקה את פרטיה של אותה נערה ואת פרטי חשבון הבנק שלה.
הנאשמת זייפה את צלומי הצ'קים, בכך שמחקה מהם את הכיתוב "צ'ק עירבון", שינתה את הסכום שהיה רשום עליהם ואת המספר הסידורי של הצ'ק, והפקידה את הצ'קים המזוייפים בחשבון הבנק שלה, ופעלה באופן זה שמונה פעמים, וניסתה לקבל בדרך זו סכום כולל של 74,000 ש"ח. בסופו של דבר ההפקדות בוטלו בעקבות תלונתו של בעל הצ'קים.
על כך יש להוסיף את הפגיעה הנגרמת לחיי המסחר כתוצאה ממעשי מירמה, המייקרים את השמוש באשראי וגוררים העלאת עמלות ושימוש באמצעי אבטחה, שעלותם מגולגלת על הציבור.
...
הנאשמת זייפה את צילומי הצ'קים, בכך שמחקה מהם את הכיתוב "צ'ק ערבון", שינתה את הסכום שהיה רשום עליהם ואת המספר הסידורי של הצ'ק, והפקידה את הצ'קים המזוייפים בחשבון הבנק שלה, ופעלה באופן זה שמונה פעמים, וניסתה לקבל בדרך זו סכום כולל של 74,000 ש"ח. בסופו של דבר ההפקדות בוטלו בעקבות תלונתו של בעל הצ'קים.
לסיכום בקשה להשית על הנאשמת עונש של 35 חודשי מאסר ועונשים נלווים ובהם מאסר מותנה, פיצוי וקנס.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי "חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל לא פנתה אלי לאחר החיובים המצטברים בסך של עשרות אלפי ₪ ולא שאלה אותי אם הסכמתי לרכוש המוצרים הנ"ל, על אף שהסתבר לי כעת כי נגד חברות השיווק הנ"ל ישנן תלונות רבות ודרישות לביטול עסקה, ועל כן, חזקה על חברת כרטיסי האשראי כי היתה מודעת להתנהלות הבעייתית של החברות הנ"ל" (שם).
בדומה למבקשים האחרים בהליך זה, גם היא הצהירה כי לאחר שמסרה את פרטיה ופרטי כרטיס האשראי שלה לאחת מחברות השיווק הישיר היא "החלה לסחור, ככל הנראה, בפרטיי האישיים, לרבות בפרטי כרטיס האשראי שלי" (סעיף 5 לתצהיר ד"ר ברנע).
בשיחה טלפונית עם נציגת המשיבה 1 דרשה "להפסיק את החיובים לאלתר, תוך השבת הסכומים שכבר נגבו ממני. תשובת נציגת חברת כ.א.ל היתה כי "אם נתת מספר כרטיס אשראי אין מה לעשות"" (סעיף 9 לתצהיר ד"ר ברנע).
עוד נטען כי חברות כרטיסי האשראי חבות ללקוחותיהן חובת זהירות "וזאת כאשר הלקוחות המשתייכים לאוכלוסייה הפגיעה פנו לחברה המנפיקה, התלוננו על הנזק שניגרם להם כתוצאה מהתנהלות מעוולת כאמור, ובקשו לעצור עסקה בשל הונאה או הטעה. חובה זו תקום אם ומעת שהתגבשה בפני החברות המנפיקות תמונה עובדתית המקימה חשש ממשי בדבר היתנהלות מעוולת של בית עסק מסוים, ביחס ללקוחות המשויכים לאוכלוסיות הפגיעות" (סעיף 22 לעמדת היועץ המשפטי).
כבר אומר, כפי שאפרט בהמשך ההחלטה, כי בהחלט יתכן, ואינני שוללת כי בתנאים המתאימים שיוכחו יכול וחברות האשראי יחוייבו בגין נזקים שנגרמו לקשישים שנפלו קורבן להונאות ולמעשי תרמית תוך שימוש במערכות התשלום שמספקות המשיבות, ואולם התרשמתי כי הדרך להוכחת הנסיבות הללו היא הדרך הפרטנית ולא במסגרת תובענה ייצוגית מטעמים מהותיים אליהם אתייחס בהמשך.
...
כפי שציינתי אני סבורה כי סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות אינו מרחיב את סמכות בית המשפט לפסוק צווים שאינם ניתנים לחלוקה, ומשכך נראה כי יש לברר בשלב הזה מהם גדרי סמכות בית המשפט בפסיקת צווים או סעדים הצהרתיים.
בענייננו, הצווים שנתבעים במסגרת התובענה הייצוגית אם היתה מאושרת, הם מרחיבים ומרחיקי לכת באופן שניתן לקבוע לגביהם כבר בשלב זה כי אין מקום להיעתר לבקשתם.
סוף דבר אף שמשקלם המצטבר של כל הנימוקים שציינתי לעיל הביאו אותי להכריע שאין לאשר ניהול הליך ייצוגי, חשוב לי לשוב ולהבהיר כי החלטה זו אינה סותמת את הגולל על עילות התביעה האישיות של חברי הקבוצה, אלא אך מבטאת את מסקנתי בהליך דנא כי הדרך לבירור עילות התביעה המורכבות המצריכות בירור עובדתי מורכב יחסית, אינה במסגרת התובענה הייצוגית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו עש"א 61826-02-23 מבראשית אמריקה ישראל בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לפני כבוד השופט עדי הדר המערערת: מבראשית אמריקה ישראל בע"מ המשיבה: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פסק דין
עוד טענה שאופן ההיתקשרות בינה ובין ציבור הצרכנים מתבצע באמצעות שיחה טלפונית ובדואר מקוון וכי לעיתים צרכנים רוכשים את הקורס בשיחת טלפון אחת ובדואר מקוון, אך לרוב, נציגיה מקיימים מספר לא מבוטל של שיחות עם אותו צרכן עד אשר הוא מבקש לרכוש את הקורס.
עוד טענה, שרכישת הקורס מתבצעת בשני אופנים: האחד באמצעות הוראת קבע; השנייה באמצעות כרטיס אשראי; כאשר החיוב מתבצע בתשלומים; וכי במעמד השיחה ועוד בטרם בוצע חיוב כלשהוא עבור הלקוח, מובא לידיעתו כי תנאיי ביטול העסקה הם בהתאם להוראות התקנון.
החוק, טענה, בפועל מאפשר ביטול גם בע"פ (ולכן הוטל עליה עיצום), דבר שיכול להביא להונאות ו/או להעברת הכסף לחשבון שגוי של הצרכן.
עוד טענה, שהחלטת המשיבה כפי שניתנה, יוצרת מצב בלתי מתקבל על הדעת, בו על המערערת יהיה להביא לידיעת הצרכנים את כל ההוראות הרלוואנטיות בעיניין זכות הביטול, שנפרסות על פני סעיפים רבים בחוק הגנת הצרכן למערערת אין כל חובה לעשות כן. עוד טענה, שאף לא אחד מן המתלוננים הלין, כי היא הקשתה עליו בצורת הביטול וכי אם הלינו על הסרוב לבטל בשל צפייתם בתכנים, אך לא הלינו כי היה להם קושי להודיע על ביטול.
...
סוף דבר ביהמ"ש דוחה הערעור למעט לעניין שלילת הזכות של המערערת להפחתה עקב נקיטת פעולות להישנות הפרת סעיף 2.
התוצאה היא שיש להפחית מסכום העיצום הכולל שלושים אחוזים מתוך הסך של 46,080 כפול 15, דהינו הסך של 207,360 ₪, כך שסכום העיצומים הכולל יעמוד על הסך של 514,575 ₪ וכך קובע.
אשר על כן, המערערת תשלם למשיבה שכ"ט בא כוחה בסך של 15,000 ₪ בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת הנה חברה בע"מ המפעילה פלאטפורמת מסחר לרכישה באתרים מסחריים בנלאומיים.
כמו כן, הנתבעת טענה כי הודע לה על חיוב בסך 16,834 ₪ שבוצע בכרטיס האשראי של המנוח שמסתיים ב-2389 וכי חברת האשראי מצאה לזכותם בגין חיובים אלה בשתי פעימות, הראשונה בינואר 2018 והשנייה במרץ 2018.
כמו כן, טענה הנתבעת כי "מצבו הרפואי של המנוח באותה העת היה קשה ביותר, הוא היה באותה העת מרותק למיטה, זקוק לעזרה סיעודית 24 שעות ביממה, עם ערויי דם, לא יכולת להתנתק מהמכשירים, והיה מרותק למיטה, תוך שכל גופו מקבוע למיטה והוא היה זקוק לעזרה גם בפעילויות יומיומיות פשוטות." בהמשך לכך ציינה הנתבעת כי הכרטיס "נעלם" בזמן האישפוז ובשל כך פנתה לבנק לצורך ביטול.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הסך של 16,816 ₪ ששולם בעבור הזמנות שבוצעו מאתרה של התובעת באמצעות כרטיס האשראי הנמצא ברשות המנוח ומסתיים ב-2389 בוצעו ע"י המנוח או מי מטעמו בהתאם לפרטים שהופיעו בהזמנות וכן ביחס לטענותיה של התובעת למעשי תרמית והונאה מצד המנוח בהתאם להזמנות שבוצעו ולא היתקבל תשלום עבורן ובנוסף טענה להפרת חובה חקוקה, פגיעה בשמה הטוב ועוגמת נפש.
העד מטעם התובעת העיד בדיון כי "חברת האשראי לא השתכנעה לא כי ההוכחות לא היו חזקות אלה כי היא לטובת הלקוח תמיד בנושא הכחשות עסקה". טענה זו כללית מדי ונראה כי נטענה בעלמא ובכל מקרה היא לא הוכחה.
...
התובעת לא עמדה בנטל זה. סיכומו של דבר, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה ולא הציגה ראיות מספיקות ביחס לטענותיה.
התוצאה מן האמור הינה כי יש לדחות את התביעה.
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור אני מורה על דחיית התובענה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו