חיוב בארנונה בהסתמך על הודעת בעל הנכס

נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

הן בשלב הראשון, ביחס לסתירת החזקה כנגד תחולה למפרע, נוכח עיקרון היסוד של גביית מס אמת, העובדה כי עסקינן בהתאמת הרישום ולא בהשתת ארנונה לראשונה, ובעיקר, העובדה שמסילת אבות הייתה מודעת לחיובה בארנונה וממילא לא הסתמכה על אי גביית ארנונה ממנה.

...

הודעת צד שלישי כנגד דבר ירושלים מתקבלת ביחס לתקופות בהן הנכס היה פנוי ונדחית ביחס לתקופה בה החזיקו אחרים בנכס.

ההודעות כנגד גרמה נדחות וכך גם הודעות הצד הרביעי שהוגשו על ידי מסילת אבות.

הבקשה לביטול פסיקת ההוצאות לטובת אוצר המדינה בשל חוסר המעש שהביא למתן פסק דין בהיעדר הגנה בהודעה זו (שבוטל לאחר מכן) נדחית בהיעדר הצדקה לביטול.

 נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

ההלכה בעיניין זה תואמת לחלוטין את החוק, והיא שככלל רשות מקומית אינה נידרשת לברר בעצמה את זהות המחזיקים בנכסים הנמצאים בתחומה ורשאית היא להסתמך על הודעת הבעלים או המחזיקים בעיניין זה (ע"א 739/89 מיכקשווילי נ' עירית תל־אביב־יפו, פ"ד מה(3) 769, 775-774 (1991); בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' דור אנרגיה (1998) בע"מ (17.4.2008)).

...

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין הטלת עיקול שלא כדין 20,000 ש"ח. הנתבעת התנהלה באופן אשר האריך את המשפט שלא לצורך בכך שהוסיפה וטענה כי לא נעשו כל עוולות על פי פקודת הנזיקין מקום שברור היה שנעשו עוולות כאלה נוכח החיוב הרטרואקטיבי שלא נבדק וחילופי המחזיקים שנעשו על יסוד הצהרת הקבלן שלא היה מחזיק.

הנתבעת תשלם לתובע שכר טרחת עו"ד לפי כפל הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) לתביעת נזיקין, בתוספת שתי ישיבות נוספות, בסך 10,028 ש"ח .

לפיכך תשלם הנתבעת החזר אגרה באופן יחסי בין הסכום הנתבע לסכום הנפסק כאשר בגדר הסכום הנפסק חושבו גם הסכומים שהחזירה הנתבעת במהלך ההליך, סך הכל החזר אגרה בשיעור 17.5% ובסך של 1,544 ש"ח. הנתבעת תעביר את הסכומים לתובע בתוך 60 ימים, ומאותו יום יצברו הסכומים הצמדה וריבית על־פי חוק.

בכתב הגנתו טען הנתבע טענות שונות לעניין התקיימות דרישות הסף האמורות בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים ובסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, טען כי לא התקבלו דרישות חיוב ארנונה אשר היו מאפשרות לדלתות נויה להגיש השגות במועד, וכן כי לא היה בעל המניות בדלתות נויה בעת שחתמה על הסכם השכירות לגבי הנכס.

לכתב התשובה צרפה התובעת העתק מהודעת בעל הנכס שעל־פיה נרשמה דלתות נויה כמחזיקה בנכס, וכן הודעת בעל הנכס על שינוי מחזיקים בשנת 2015.

התובעת השיבה כי הבקשה אכן אינה נתמכת בתצהיר, היות שהיא מסתמכת על טענות הנתבע בכתב ההגנה, וכי אכן לאחר שקילת הדברים הוחלט, לאחר הגשת כתב התשובה, על תיקון כתב התביעה.

...

הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית אפוא.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

אין זה מעניינה של התובעת לברר האם הנתבעים החזיקו בנכס, והיא הייתה רשאית להסתמך על ההודעה שנמסרה לה בדבר העברת החזקה בנכס מידיו של המשכיר לידי הנתבעים, וכן לשנות את רישומיה בהתאם כדי להשית על הנתבעים את החיוב.

והרי לא יתכן שנשלים עם תחושת חוסר הצדק וחוסר ההגינות במצב תאורטי בו אדם פלוני ישלח הודעת שקרית לעירייה לפיה נכס המצוי בבעלותו הושכר לאדם אחר שממנו יש לגבות את תשלום הארנונה, בעוד שאותו אדם כלל לא ידע על אודות ההודעה לעירייה עד לרגע חיובו בארנונה.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ושקלתי את נסיבות העניין, השתכנעתי כי יש להעדיף את עמדת הנתבעים על פני עמדת העירייה, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את טענות הנתבעים ולהורות על דחיית התביעה.

הנתבעת חששה כי אם תודיע על חדילת החזקה תפנה הערייה לבעל הנכס לשלם ארנונה, ואז תפגע עסקת המכר שעשתה עם י.מ. על הנתבעת לשאת בתוצאות המנעותה המכוונת ממסירת הודעת חדילה, ודי בטעמים אלו כדי לקבל את התביעה.

הנתבעת נסמכת על בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ, 17.4.08, שם עמד בית המשפט על תכלית ההוראות בפקודת העיריות המטילות על הנישום חובת הודעה לעירייה אודות העברת הבעלות החזקה.

לפי הוראות סעיף 326 לפקודת העיריות, אם הנתבעת הייתה מודיעה על חדילת החזקה, החיוב היה עובר לבעל הנכס.

...

אם כך, נמצאנו למדים כי המקרה היחיד שבו תיפסק חבותו של המחזיק הרשום אף שלא מסר הודעה כפי שנדרש על-פי חוק, הוא כאשר הגורם הממונה על רישום וגביית הארנונה – ידע בפועל על השינוי בזהות המחזיק, גם ללא מסירת הודעה כאמור.

על כן, עד להודעת חדילה מטעם הנתבעת אחראית היא ביחד ולחוד עם המחזיק בנכס, י.מ. סוף דבר הנתבעת הייתה רשומה כמחזיקה בספרי העירייה ומכרה פעילותה בנכס ללא ידיעת הבעלים, ובחרה שלא למסור לעירייה הודעה מפורשת על חדילת החזקה בנכס.

על כן, התביעה מתקבלת.