מכאן משתמעת מסקנה נוספת : משמודיע אדם כי הוא חדל להיות מחזיק בנכס מסוים ואינו מודיע מיהו המחזיק החדש - מוחזק הבעלים כחייב בארנונה בשל הנכס, אלא אם כן הודיע הבעלים לעירייה מיהו המחזיק החדש.
זאת ועוד, גם אם תיתקבל טענתו של בראנסה כי הסכם השכירות שנחתם עם רעייתו איננו פקטבי והאשה באמת החזיקה בנכס , למטרה כזו או אחרת, הרי שהתנהלותו של בראנסה, שכפי שעלתה מהראיות שהוצגו, לרבות אי החזרת מפתח הנכס לבעלים , מביאה למסקנה כי מדובר, למצער, במחזיקים בנכס במשותף – הן בראנסה והן רעייתו, ובנסיבות אלה חלות הוראות סעיף 316 לפקודת העיריות , המטיל על מחזיקים במשותף בנכס חבות במסי הארנונה ביחד ולחוד.
...
בנסיבות אלה, כאשר לא נשמע קולה של הרעייה כלל - המסקנה היא כי אין ליתן אמון בעדותו של בראנסה , וכי המחזיק בנכס במשך כל התקופה היה למעשה בראנסה ולא רעייתו, ולמצער – שניהם החזיקו בנכס במשותף.
זאת ועוד, גם אם תתקבל טענתו של בראנסה כי הסכם השכירות שנחתם עם רעייתו איננו פיקטיבי והאישה באמת החזיקה בנכס , למטרה כזו או אחרת, הרי שהתנהלותו של בראנסה, שכפי שעלתה מהראיות שהוצגו, לרבות אי החזרת מפתח הנכס לבעלים , מביאה למסקנה כי מדובר, למצער, במחזיקים בנכס במשותף – הן בראנסה והן רעייתו, ובנסיבות אלה חלות הוראות סעיף 316 לפקודת העיריות , המטיל על מחזיקים במשותף בנכס חבות במסי הארנונה ביחד ולחוד.
סוף דבר
לאור כל האמור אני קובעת , כי בראנסה הוא האחראי לתשלום חוב הארנונה בשל הנכס לתקופה שבמחלוקת , דהיינו לתקופה שבין 1.7.03 ועד ליום 31.12.06, ומשהגעתי למסקנה זו – מתייתר הצורך לבחון האם קוטוב , כנאמן ההקדש, חייב בארנונה בשל התקופה האמורה.
לפיכך, התביעה נגד בראנסה (ת.א. 701125/07) – מתקבלת, ואילו התביעה נגד קוטוב (ת.א. 50654-12-11) – נדחית.
אשר להוצאות:
בראנסה ישלם לתובעת, בשל התביעה בת.א. 701125/07 , הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח.
התובעת תשלם לקוטוב , בשל התביעה בת.א 50654-12-11 , הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח.
הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל .
