חיוב אישי על נאמן בהקפאת הליכים בתאגידים

צוין כי בהליך של פירוק משמשת ועדת הבקורת כמנגנון של פקוח על הנאמנים, אשר לא היתקיים בפועל בהליך זה (ראו בעמ' 8 לתמליל הדיון מיום 26.10.20 ובעמודים 10-11).

(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור".

כפי שצוין בעיניין תיאטרון הבימה, עיון בהליכי החקיקה של חוק חידלות פרעון מלמד כי שקום החייב הנו הערך המרכזי, ולא בכדי הוא מופיע ראשון בסדר רשימת תכליות החוק (עניין תיאטרון הבימה, פסקה 11.3; דברי כב' השופט נ' סולברג ברע"א 4067/18 פיינשטיין נ' אופיר יצחק (30.6.19) פסקה 19).

בין אפריקה ישראל ובין הנאמנים קיימת מחלוקת לא רק ביחס לתביעה בגובה של 3 מיליון ₪ שתבעה הנושה, אלא ביחס לטענת הנאמנים (בבקשה 74) כי ערבות הבצוע שהנפיק בנק הפועלים בקשר לפרויקט סביון ויו (בית מפא"י) בטלה ומבוטלת ועל הנושה לשלם לקופת הנשייה סך של כ- 300 אלף ₪ בגין שימוש שנעשה במלאי מתכלה של החברה שלא הושב לה וכן דמי שימוש ראויים בסך של כ- 282 אלף ₪ לחודש, בגין השמוש שנעשה בציוד החברה בתקופת הקפאת ההליכים.

" ובהמשך הוסיף בית המשפט כדלקמן: "לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים. תכנית השקום המוצעת מאפשרת את שימור פעילותה של החברה, שימור מקום תעסוקתם של עובדיה. בהקשר זה ראוי לציין כי מכירת מניות החברה בסכום המוצע שהנו תולדה מנכונות הערבים להמשיך ולעבוד בחברה תניב ההקפאה סכום כסף אשר עולה בהרבה מערך הציוד ופעילות החברה. האמור וכל האמור על ידי הנאמן ביחס לתרומת הערבים מעלה כי אכן ניתנת על ידי הערבים תרומת בעלים ממשית שעולה בהרבה על ערכי נכסיהם האישיים, לרבות דירת מגורים.

...

לאחר בחינת הטענות בבקשה ובתגובת הנאמנים, איני סבור כי ניתן להיעתר לבקשה.

מצופה מנאמנים, הפועלים כידו הארוכה של בית המשפט, לשמור על הוגנות כלפי כל המשתתפים בהליך, לרבות המתנגדים להצעתם, אף אם לדעתם ראוי היה לאשר את הצעת הזוכה בהתמחרות, תוך דחיית ההתנגדויות, עמדה שהוחלט בסופו של דבר לקבלה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, סבורני שיש מקום לאשר את ההצעה לתכנית שיקום כלכלית, הגם שלא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון.

המדינה לא נקטה בהליכים המתחייבים במקרים מעין אלה, כגון חיוב אישי של האחראים לכשלים בעיריה.

עוד יצוין למען שלמות התמונה כי נוכח הנתונים החמורים שהצטברו בידי הועדה עם כניסתה לתפקידה המעידים להערכת המשיב כי העיריה מצויה על סף קריסה תפקודית והגיעה לכדי חידלות פירעון שב המשיב והגיש, זו הפעם השניה, בקשה לפי סעיף 146א לפקודת העיריות וסעיף 350 לחוק החברות למתן צו הקפאת הליכים בעיניינה ולמינוי נאמן על מנת לנסות ולגבש הסדר נושים שיוצג לאישור בית המשפט.

צודקת המדינה בטענתה שסעיף 25 לחוק יסודות התקציב אינו חל על רשות מקומית, שכן זו מוחרגת מהגדרת המונח "תאגיד" שבסעיף 21 לחוק זה. באשר לסעיף 26 לחוק יסודות התקציב – הסעיף מקנה לשר הפנים ולשר האוצר סמכויות להקטין סכומים שמעבירה המדינה לרשות המקומית במקרים שבהם קיימת היתנהלות כספית לא תקינה של הרשות כמפורט בסעיף 25.

...

קשר סיבתי הינו אחד התנאים הנדרשים גם בעוולה זו. לפיכך אני דוחה את טענותיה של התובעת בדבר אחריות המדינה כמפקח וכגורם המממן את פעילות העיריה ("אחריות עקיפה" בלשונה של התובעת).

סוף דבר לנוכח קביעותיי דלעיל, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאותיהם בתביעה זו בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובעת מציינת, כי היא הגישה שתי תביעות חוב כנגד חברות הנתבע, אך הנאמנת בהקפאת ההליכים דחתה ביום 5.1.12 את תביעת החוב בגין ההלוואה דנן (נספח 8 לכתב התביעה).

כפי שכבר ציינתי, לאור קביעתי כי הנתבע היה נושא משרה בכיר בחברות קבוצת סולאור ולאור ההלכה לפיה נושא משרה בתאגיד אינו חסין מפני תביעה אישית כלפיו בשל עוולות או מעשים בלתי כשרים שביצע במסגרת עבודתו בתאגיד, יש לבחון האם יש להחיל את עוולות התרמית והרשלנות, חוסר תום הלב במו"מ ועשיית עושר שלא במשפט בעניינינו באופן בו יש לחייב את הנתבע בגין הנזקים שנגרמו לתובעת.

עשיית עושר ולא במשפט אחת מעילותיו החלופיות של התובע היא חיובו של הנתבע באופן אישי על פי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט כאשר טענתו היא שעליו להשיב כל סכום שקבל החל ממועד חתימת החוזה, לרבות משכורות, רווחים וכל תמורת הנאה שכן אלולא עסקת ההלוואה לא היה מקבל אותם.

...

לאור זאת, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,182,659 ש"ח (שהועמדו לצרכי אגרה ע"ס של 2,5000,000 ש"ח ) כמפורט להלן: קרן הלוואה 2,000,000 ש"ח ריבית פיגורים, בגין אי פרעון ההלוואה (4% לחודש+מע"מ) 1,851,932 ש"ח הצמדה (קרן+ריבית פיגורים) 130,727 ש"ח פיצוי חוזי מוסכם 200,000 ש"ח לטענת הנתבע, דין התביעה להדחות.

כאמור, משהגעתי למסקנה כי הנתבע נושא בחבות זהירות מושגית ווקנרקרטית עליי לעבור לשלב הבא בניתוח עוולת הרשלנות והוא הפרתה של חובת הזהירות.

בנסיבות אלו הגעתי למסקנה כי הנתבע חב כלפי התובעת מכח עוולת הרשלנות על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין.

בהיעדר התייחסות החולקת על סכומים אלו אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 2,500,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 200,000 ₪.

ונוכח כל זאת, נמצא שלחייב חוב בסכום עתק כלפי המבקשות בגין ערבותו האישית במסגרת הסכם המימון, נמצא שהיקף חוב זה טרם הוכרע אך הוא מגיע לסכומי עתק אפילו נמוכים בהרבה מתחשיבי המבקשות, נמצא שהחייב לא פרע חוב זה, אין לו כוונה לפרוע חוב זה ואין לו היכולת לפרוע חוב זה. ומשכך, ביחס לחוב המתבסס על הערבות האישית, מצוי החייב במצב של חידלות פרעון לפי סעיף 109 בחוק חדל"פ. אין אפוא מנוס מהמסקנה שהחייב מצוי במצב של חידלות פרעון, לפי סעיף 109 בחוק ולפי סעיף 110 (א) (3) בחוק חדל"פ. כך ניתן אפוא בזה, בהתאם להוראות סעיף 116 לחוק, צו לפתיחת הליכים לחייב.

הקפאת הליכים, ביטול הליכים והוראות לנאמן מוקפאים ההליכים כנגד החייב.

הגבלת החייב מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או הישתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

...

אני מורה לנאמן שימונה לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

הגבלות על החייב במתן צו זה ובהתאם להוראות סעיף 121 (3) בחוק אני מורה שעם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על החייב ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל.

החובות המוטלות על החייב אני מורה לחייב לפעול כדלהלן: להגיש לנאמן שימונה, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשת הדו"ח. להתייצב בפני הנאמן שימונה, בית המשפט, הממונה, בכל עת ככל שהדבר דרוש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין.

בהחלטת בית הדין לעבודה מאותו מועד, נקבע כי על המבקש להמציא במסירה אישית, את הבקשה למתן פסק דין לידי החברה.

סעיף 29(5) לחוק חידלות פרעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חידלות פרעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעיניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חידלות הפרעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחסכון בזמן השפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

ובלשונו של בית המשפט העליון ברע"א 7283/22 חדד נ' יעקב כשדי השקעות בע"מ, פסקה 11 (01/01/23): "הראציונאל העומד מאחורי רכוז התביעות לפני גורם אחד, הוא הנאמן, חלף הגשת תביעות מרובות לאכיפת חובותיו של החייב לבתי משפט שונים, נעוץ ביכולתו של הנאמן לעמוד על תמונת החובות הכוללת, דבר אשר תורם לקיומו של הליך מרוכז, יעיל, מהיר ושוויוני לחלוקת נכסי החייב..". בשים לב לאמור, נקבע כי היתר לניהול הליכים משפטיים נגד תאגיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, "בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חידלות הפרעון יגרום עוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב" (רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 (02/01/19) (להלן: "עניין אסולין"); (רע"א 8327/07 שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום, פסקה 2 (23/12/07)).

עם מתן צו פתיחת ההליכים, נקבע בהחלטה מיום 08/06/23, ועל רקע הסכמות הצדדים, כי על הנאמנים לפעול לתשלום מקדמה לעובדי החברה, באופן שהעובדים יקבלו שכר בגין חודש מלא, עד לקבלת הגימלה שמשולמת לעובדים מהמוסד לביטוח לאומי.

...

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקש לא עומד בתנאי החוק להגשת בקשה לקבלת היתר לניהול הליך משפטי נגד חברה בחדלות פירעון, שכן טענות המבקש נוגעות לאירועים שאירעו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, וממילא אין מדובר בניהול הליך מורכב בבירור הטענות שבשלהם ראוי לנהל הליך משפטי בנפרד מהליכים חדלות הפירעון.

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

עוד עולה מכתב התביעה כי המבקש מודה כי הוא בעצמו התפטר, שכן אף לטענתו סירב להמשיך לעבוד ועזב מיוזמתו את מקום העבודה (סעיף 5 לכתב התביעה), על כן טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין, בהיעדר שימוע, דינן להידחות.

סוף דבר: סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.