ד"ר שטיינברג בדק את התובעת וסקר את המסמכים הרפואיים שלפניו, מהם עלה כי לאחר התאונה התובעת הובהלה לחדר המיון בבית החולים 'מאיר' שם אובחן שבר בעצם ירך שמאל, שטופל בניתוח, ושבר בקרסול שמאל (פטישון חצוני) שטופל באופן שמרני.
בחלוף חודש, ובעקבות נפילתה של התובעת בתאריך 20.1.13 בשל סחרחורת (שאין לה קשר לתאונה) חודשה גמלת הסיעוד לאחר שהתברר כי חלה החמרה משמעותית במצבה.
כמו כן, היא נזקקת להליכון, וייתכן שבעתיד תיזדקק לכסא גלגלים.
משום כך, לא מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה.
כאב וסבל
על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו – 1976, בגין 44% נכות רפואית ו – 96 ימי אישפוז (87 ימי אישפוז מתאריך 12.10.11 ועד 6.1.12 [מסמכים 45 ו – 69], וכן אישפוז בן 9 ימים לצורך החלפת מפרק ברך שמאל מתאריך 23.7.12 ועד לתאריך 31.7.12 [מיסמך 101]) בנכוי גיל, הפצוי הוא בסכום של 74,560 ₪ [במעוגל].
נכויים – גמלת סיעוד
ממועד התאונה ועד ינואר 2013 (15 חודשים)
בתאריך 19.1.12, בסמוך לאחר צאתה של התובעת מהאישפוז בבית לוינשטיין בגין התאונה, הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה לגימלת סיעוד.
לכן, את גמלת הסיעוד החל מהתאריך שבו התקבלה תביעתה של התובעת (מרץ 2013) ולעתיד, אין לנכות, שכן אין בינה ובין התאונה קשר סיבתי.
...
על רקע האמור ראיתי לפסוק בראש נזק זה פיצוי גלובאלי בסך כולל של 8,000 ₪.
סוף דבר
בתאריך 12.10.11, בהיותה הולכת רגל, התובעת נפגעה בתאונת דרכים מרכב בו נהגה הנתבעת.
בגין האמור, התובעת זכאית לפיצויים כדלקמן:
עזרת הזולת (עבר) 204,500 ₪
עזרת הזולת (עתיד) 113,000 ₪
הוצאות רפואיות (עבר ועתיד) 10,150 ₪
נסיעות 8,000 ₪
כאב וסבל 74,560 ₪
ניכויי מל"ל (38,450 ₪)
סה"כ ביניים 371,760 ₪
בצירוף שכ"ט עו"ד (13% ומע"מ) 56,545 ₪
סה"כ לאחר שכ"ט 428,305 ₪
בניכוי תשלום תכוף (10,670) ₪
סה"כ 418,000 ₪ (במעוגל)
הנתבעות תשלמנה לתובעת, יחד ולחוד, סכום של 418,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט (למעט שכר עדותו של נציג מד"א שלא היה בה צורך) כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.
