חידוש היתר בניה בהתאם לתקנות התכנון והבניה

מטעם זה לא יכלו המבקשת לפעול במתוה תקנה 60 (ד) לתקנות התיכנון והבנייה (רשוי בנייה) התשע"ו-2016 שדנה בחידוש היתר בניה למבנה שניבנה בהיתר ונפגע בשריפה.

...

אני סבור שיש צדק בטענת ב"כ המשיבה לפיה קורות התמיכה בגג הוחלפו.

לגבי רכיבים אלו אני מורה על ביטול צו ההריסה המנהלי.

בנסיבות המצערות שהובילו לבנייה האסורה אני סבור שיש מקום לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי בשישה חודשים, וזאת בכפוף להצגת אישור קונסטרוקטור בנוגע ליציבות המבנה.

ככל שנוגע לפסיקת הוצאות אני סבור שיש מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיבה אך בהתחשב בנסיבות שהובילו לבנייה , יש מקום לפסוק הוצאות מופחתות.

בהתאם להיתרים בנתה העותרת באמצעות החברה הקבלנית אנגל בע"מ את שני מבני המגורים.

ביום 27.03.2000 קיבלה העותרת אישורים כנדרש לפי סעיף 157א' לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ולפי תקנות התיכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ"א-1981 (להלן: אישורי האיכלוס).

משמע, העותרת הסכימה כי למרות כל אותם מסמכים המעידים לכאורה כי בקשתה להיתרי מצב סופי אושרה, עליה להגיש בקשה מחודשת.

...

אין חולק כי בא כוח העותרת הסכים לסיכום זה (ראו סעיפים 40-44 לכתב העתירה).

סוף דבר מכל האמור עד כה מתחייבת המסקנה כי המשיבה הסכימה להפריד בין מתן היתרי מצב סופי למבנים לבין מתן היתר בדיעבד לחניון.

עוד מתחייבת המסקנה כי הצדדים הסכימו שהעותרת תגיש בקשה להיתר מצב סופי למבנים לאישור ועדת הרישוי, וכי זו תאושר בכפוף לתשלום האגרות וההיטלים, אלא אם אלו שולמו בעבר.

(ההדגשה אינה במקור-ד.כ.ל) הינה כי כן, בהתאם לתקנה 20א(ג) לתקנות התיכנון והבניה לפי נוסחה בעת הרלוואנטית, נדרשים "טעמים מיוחדים שיירשמו" כדי לחדש תוקף של היתר בנייה לשנה שלישית נוספת, אם ההיתר פקע.

...

תקנה 11(ד) מוסיפה כי: "לא יצווה בית המשפט... על מתן פרטים נוספים אם אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה". בחינת הפרטים הנוספים שנותרו במחלוקת מעלה כי הם התייחסו לעניינים בכתבי התשובה שאינם דורשים כשלעצמם הבהרה או השלמה (כגון: בקשה למסמכים לגבי טענת מקורות כי היו מספר גורמים שהובילו לעיכוב בביצוע פרויקט בריכת המורים); עניינים שאינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה (כגון בקשת פרטים בנוגע לשיקום נופי, או בנוגע לפנייה לרשות התמרור, או בנוגע לחוות-הדעת של ד"ר הקרט מטעם מקורות, שלא ראיתי להתבסס עליה משלא הובאה לפני רשות הרישוי); מסמכים המהווים תרשומות פנימיות; או פרטים נוספים שהם במהותם "שאלון". לפיכך, הבקשות נדחות.

משלא נמצאה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות אלה, דין העתירה להידחות.

סוף דבר העתירה נדחית.

לעניין פרשנות תקנה זו ניתן ללמוד גזירה שווה מהפסיקה הדנה בסעיף 60(ב) לתקנות התיכנון והבנייה (רשוי בנייה), התשע"ו-2016 או כנוסחן הקודם בסעיף 20א לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

חזוק לכך ניתן למצוא בדרישת התשלום שנשלחה לתובעת בשיעור 10% מאגרת הבניה המקורית בהתאם לסעיף 10 לצוו בדבר תיכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון), מס' 418, התשל"א-1971, וכן בתאור האגרות ששולמו בחשבוניות תחת הכותרת "אגרת חידוש היתר" והפירוט בהודעת גזבר המועצה, מר גיורא ראובני, מיום 22.11.15 ע"ס 5,054 ₪ ו- 5,165 ₪.

...

סיכומו של דבר לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה לעניין אגרת הבניה ומורה לנתבעות להשיב לתובעת את הסכומים שנגבו בסך של 5,054 ₪ ובסך של 5,165 ₪ בתוספת ריבית והצמדה לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 מיום התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

אני דוחה את התביעה לעניין היטל מבני הציבור.

לאור התוצאה אליה הגעתי ולאחר שנתתי הדעת לסכום התביעה ולסכום שנפסק, להתנהלות הצדדים ולמחלוקות נשוא ההליך ומדיניות הנתבעת בגביית ההיטלים מכוח חוק העזר, אני מחייב את הנתבעות בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של התובעת בסך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

וכך מפי כב' השופט א' שהם ברע"פ 6032/13 שלהבת אהרן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה טבריה (19.01.2014): "כידוע, צו הריסה מינהלי, המוצא מכוח סעיף 238א לחוק התיכנון והבניה, הוא אקט מינהלי, ולא אקט עונשי. לפיכך, וכפי שקבעו גם הערכאות הקודמות, עומדת למשיב חזקת התקינות המנהלית, היינו חזקה כי פעולתו המנהלית נעשתה כדין. על המבקש לסתור חזקה זו, מוטל הנטל להוכיח את דבר קיומו של הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המנהלית". מן הכלל אל הפרט ראש וראשון אומר שאין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה המבנים נבנו בהתאם להיתרי בנייה כדין, על יסוד חידוש היתרים קודמים, בהיותם מיועדים לשמש מחסנים לתוצרת חקלאית – היא הטענה המרכזית.

בנוגע לטענה שמשטחי הבטון פטורים מהיתר, לא עמד המבקש בנטל ההוכחה המוטל עליו, בהיעדר היתייחסות לכך בתצהיר המהנדס מטעמו, ולפיכך בהתאם לתקנות 2(ג) ו- 6 לתקנות התיכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע-2010, דין הטענה להדחות על הסף.

...

בנוגע לטענה שמשטחי הבטון פטורים מהיתר, לא עמד המבקש בנטל ההוכחה המוטל עליו, בהעדר התייחסות לכך בתצהיר המהנדס מטעמו, ולפיכך בהתאם לתקנות 2(ג) ו- 6 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010, דין הטענה להידחות על הסף.

בנוגע לטענת אכיפה בררנית, מדובר בטענה המחייבת הוכחת תשתית ראייתית שהנטל הוא על הטוען לה אחרת דינה להידחות על הסף, ואילו המבקש לא הביא כל ראשית ראיה בהקשר זה ולמעשה הטענה נזנחה בדיונים.

סוף דבר מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי אין בסיס לטענת המבקשת כי צווי ההריסה המינהליים הוצאו שלא כדין, או שנפלו פגמים מהותיים בהוצאתם, לפיכך הבקשה נדחית.