חזרת עובד חולה ביום הבחירות

ממכפלת ערך השעה בכמות שעות העבודה הפחתנו את הסך ששולם בפועל לתובע בגין שעות עבודתו בפועל- היינו, רכיב "משכורת"; רכיב שעות נוספות בתעריף 125%; רכיב שעות נוספות גלובאלי בערך של 9% (בעיניין זה נעיר כי הנתבעת לא טענה וממילא לא הראתה כי מתקיימים כלל התנאים המתירים הסדר זה); שעות שבת; שעות עודפות; יום בחירות; תשלום בגין עבודה בחגים (רכיבים שיכונו חגים, הפרישי חגים או דמי חגים, אשר שולמו בתעריף יומי העולה על 100%, ומשכך שיקפו שכר עבודה בפועל בחג.

תאריך יום חגים/ בחירות/ ריענון שעת התחלה שעת סיום שכר מינימום שעתי ענפי (בש"ח) שעות בערך 100% שעות בערך 125% שעות בערך 150% שעות בערך 175% סך שכר מגיע (בש"ח) סך שכר ששולם (משכורת, ש"נ, שעות שבת, חגים, בחירות) ( בש"ח) סך שכר שנותר לתשלום (בש"ח) 1/12/14 שני       25.5         0.00     2/12/14 שלישי       25.5         0.00     3/12/14 רביעי       25.5         0.00     4/12/14 חמישי       25.5         0.00     5/12/14 שישי       25.5         0.00     6/12/14 שבת       25.5         0.00     7/12/14 ראשון       25.5         0.00     8/12/14 שני       25.5         0.00     9/12/14 שלישי       25.5         0.00     10/12/14 רביעי       25.5         0.00     11/12/14 חמישי       25.5         0.00     12/12/14 שישי       25.5         0.00     13/12/14 שבת       25.5         0.00     14/12/14 ראשון       25.5         0.00     15/12/14 שני       25.5         0.00     16/12/14 שלישי       25.5         0.00     17/12/14 רביעי   15:30 22:55 25.5 7.41       188.96     18/12/14 חמישי       25.5         0.00     19/12/14 שישי       25.5         0.00     20/12/14 שבת       25.5         0.00     21/12/14 ראשון   15:26 22:51 25.5 7.41       188.96     22/12/14 שני       25.5         0.00     23/12/14 שלישי       25.5         0.00     24/12/14 רביעי   15:28 23:02 25.5 7.56       192.78     25/12/14 חמישי   15:26 23:16 25.5 7.83       199.67     26/12/14 שישי       25.5         0.00     27/12/14 שבת       25.5         0.00     28/12/14 ראשון   15:29 22:30 25.5 7.01       178.76     29/12/14 שני       25.5         0.00     30/12/14 שלישי       25.5         0.00     31/12/14 רביעי   15:27 23:01 25.5 7.56       192.78     שכר 12/14           44.78       1,141.89 1,127.87 14.02 הערות: התובע שב מחופשת המחלה, והחל לעבוד מיום 17.12 (אישורי המחלה שהגיש היו עד ליום 15.12- כולל).

...

אנו דוחים את טענת הנתבעת, ומורים כי אין לקזז מהסך שנפסק לטובת התובע כל תשלום בגין רכיב הודעה מוקדמת.

אנו קובעים, אפוא, כי אין בפנינו תביעה לפיצוי על הפרשות בחסר לקופת גמל.

כאמור, לאחר שמילאה הנתבעת את הנדרש ממנה במהלך דיון 25.10.16- היינו, סיפקה בידיו של התובע את המבוקש ממנה על מנת שהתובע יוכל למשוך את הכספים שנצברו על שמו בחברת "כלל", אנו קובעים כי אין מחלוקת הדורשת הכרעה.

באמצע חודש ינואר 2013 שהה התובע בחופשת מחלה של שבועיים, כשבמהלכה היתקשר אליו מר ערוסי ובקש ממנו לשוב לעבודה בדחיפות על מנת לבצע ספירת מלאי.

התובע נענה לבקשתו ושב לעבודה ביום הבחירות, אולם במהלך ספירת המלאי היתגלע סיכסוך בינו לבין מנהל הסניף, והאחרון אמר לו שהוא יכול לעזוב את המקום.

בכתב התביעה עתר התובע בנוסף לתשלום פדיון ימי מחלה, אולם בהמשך מחק רכיב תביעה זה. כמו כן, עתר לקבל מידע בנוגע לקרן הפנסיה וקופת הגמל אליהן הפרישה הנתבעת כספים ממשכורתו, מידע שהועבר אליו במהלך ההליך.

...

שכרו בהתאם להסכם ההעסקה שנחתם עמו עם תחילת עבודתו עמד על 8,250 ש"ח, החל מחודש 7/2010 עלה שכרו ל- 9,000 ש"ח ובחודשיים האחרונים להעסקתו שולם לו שכר של 10,000 ש"ח. טענות הצדדים לטענת התובע, עובדי המחסן שעבדו עמו התחלפו חדשות לבקרים, עד שבסופו של דבר הוא נותר לבדו במחסן ונאלץ למלא מספר תפקידים במקביל, דבר שהצריך ממנו עבודה במשך שעות נוספות רבות והביא להעלאת שכרו.

משכך, אנו מקבלים את בקשת הנתבעת לקזז מהסכומים שנפסקו לזכות התובע סך של 8,000 ש"ח. באשר לדמי ההודעה המוקדמת – משקבענו כי התובע לא התפטר כי אם פוטר, אין מקום לקיזוז רכיב זה. גם הבקשה לקיזוז נזקים שגרם התובע לכאורה במסגרת ספירות ודיווחים כוזבים - דינה דחייה, משלא הוכחו בכל אופן הנזקים הנטענים ומשממילא טענה זו נזנחה בסיכומי הנתבעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.

בהתאם לכך, תשלם הנתבעת לתובע, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: סך של 34,125 ש"ח בגין פיצויי פיטורים.

ביום הבחירות היתה התובעת בחופשת מחלה.

עוד הודיעה התובעת כי " אם שאחזור תוכלו לקבל אותו בחזרה אני אשמח". אילו התכוונה התובעת רק לצאת לחופשת מחלה זמנית ובתומה לשוב לעבודתה – היא לא היתה מציעה לנתבע להעסיק עובדת חדשה במקומה אלא דואגת לגיבוי כפי שעשתה לאחר שחזרה לעבוד בחודש נובמבר 2018, שאז העידה: "קרו מקרים שלא הרגשתי טוב ודאגתי לגיבוי. ניסיתי להיתקשר לעובדת של הערב ושאלתי אם היא יכולה להחליף. הייתי בהריון אני ברוך השם יש לי תאומים. אני לא יודעת אם את יודעת זה הריון קשה ממש. הכל היה נמוך גם הבדיקות מדדים והרגשתי על הפנים אבל למרות הכל הגעתי לעבודה. ביקשתי לעבודה, רציתי לעבוד" (עמ' 5 ש' 18 – 21 לפרוטוקול).

...

מנימוקו של הנתבע וכן מהטעם שהנתבעת לא הוכיחה כי הופר חוק עבודת נשים – נדחית טענה זו. 6.8 הפסד הכנסה ופיצוי בגין עוגמת נפש: התובעת טענה כי אילו היתה מועסקת עד ליום הלידה היתה משתכרת הכנסה אותה הפסידה משנאלצה להתפטר בדין מפוטרת (ס' 37 לכתב התביעה).

טענותיה אלה – נדחות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

אחת התהיות העיקריות אליהן הפניתה הנתבעת נגעה לכתובת הארוע, כפי שזו צויינה בדו"ח הפינוי של האמבולנס (נ/3), שם נרשם, תחת הפרק "פרטים אישיים" כי כתובת הארוע היא "כפר קרע ליד בית ראש המועצה". הנתבעת ציינה כי בית ראש המועצה מצוי במרחק של כ- 1,800 מטרים מהמקום בו לטענת התובע היתרחש הארוע, דבר שלא רק שולל את גרסת התובע בעיניין מקום הארוע, אלא ממקם אותו ליד בית ראש המועצה, ששמש כמטה בחירות מוניציפאליות שחלו באותו יום, בו כנראה שהה התובע באותה בעת ושם הוא נפגע, כך לשיטת הנתבעת.

ביום 14.11.18 אושפז התובע בבית החולים וביום 19.11.12 עבר ניתוח להחלפת ראש הרדיוס במרפק, והוא שוחרר מאישפוז ביום 21.11.18 כשידו הימנית נתונה בסד גבס.

בד בבד, יש לקחת בחשבון שהתובע לא יכול היה בתקופה זו לחזור לעבודה אותה ביצע ערב התאונה בשל הפגיעה, וגם אם הוא יכול היה למצוא עבודה אחרת, ראוי ונכון יהיה לפצותו באופן חלקי עבור בשיעור של 15% מגובה שכרו הממוצע ערב התאונה, וזאת גם בתקופה בה עבד כעוזר נהג "ביובית" (בה הגיע לממוצע שכר נמוך מזה שהיה ערב התאונה).

...

המסקנה מכל המקובץ היא שנכון יהיה לפצות את התובע עבור 4 חודשי אי כושר מלאים, ובהמשך בגין אי כושר חלקי בשיעור של 30% עד סוף שנת 2019 (דבר העומד בהלימה גם עם הנכויות זמניות שנקבעו לתובע במסגרת נכות כללית – ראו ת/1).

סוף דבר סך נזקי התובע עקב הפגיעה בתאונה עומד על 641,116 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 455,211 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪, החזר שכר המומחה הרפואי מטעמו והחזר חלקו בשכר המומחה מטעם ביהמ"ש (כנגד הצגת אסמכתאות תשלום מתאימות), והחזר אגרה ששולמה בפתיחת ההליך, והכל בתוך 30 ימים, אחרת ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

במועד הבחירות, התובעת התמוטטה ובהנחיית הרופא שהתה בימי מחלה.

אין חולק כי התובעת שהתה בימי המחלה שניתנו לה וניצלה אותם, ולא הייתה דרישה מאת מי מנציגי הנתבעת כי תחזור לעבודתה טרם השלימה את תקופת המחלה.

...

דיון והכרעה השאלה אם הייתה התעמרות כלפי עובד במקום עבודה היא שאלה עובדתית שיש להכריע בה על יסוד התרשמות ממכלול הראיות והעדויות שלפנינו [ע"ע (ארצי) 12029-11-13 מלק – מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני [פורסם בנבו] (24.11.16)].

על אף חומרת הדברים, והרצון למגר התנהגויות מסוג זה, לאחר בחינת האירוע על ידנו מסקנתנו היא כי לא ניתן לראות בכך כאירוע המצדיק הטלת פיצוי בגין עוגמת נפש השמור למקרים הקיצוניים בלבד.

לאור הדברים האמורים לעיל ובהצטברם יחד, לא מצאנו להורות על הטלת פיצוי בגין רכיב זה על כן, תביעת התובעת לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, נדחית.

סוף דבר דין התביעה להידחות במלואה.