חזרת מעסיק מפיטורי עובדת בהריון

סעיף 2 לחוק שויון ההזדמנויות בעבודה קובע: (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ-גופית או היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם או מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה ; (2) תנאי עבודה ; (3) קידום בעבודה ; (4) הכשרה או הישתלמות מקצועית ; (5) פיטורים או פצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

מר פלאקס חזר והעיד כי ההחלטה בנוגע לפיטורים לא הייתה קשורה להריון של התובעת (עמ' 26 ש' 12-14 לפרוטוקול הדיון).

...

יתרה מכך, התובעת עברה את מכסת ימי המחלה שלהם היא הייתה זכאית ולא היו לה ימי מחלה נוספים, על כן טענתה שהיא פוטרה בימי מחלה נדחית.

על כן דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה.

יפים לעניינו הדברים אשר נפסקו על ידי בית הדין הארצי מפי כבוד השופטת לאה גליקסמן: "האם, במסגרת חובת העובד להקטין את ניזקו, עליו לקבל את הצעת המעביד לשוב לעבודה? התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות הפיטורים, הפגמים שנפלו בפיטורים, היתנהלות המעביד ביחס לעובד ועיתוי הצעת המעביד. לדעתי, באותם מקרים בהם העובד פוטר תוך הפרת זכויותיו על פי הדין או ההסכם; תוך הפרת חובת תום הלב; תוך העלאת טענות אישיות נגד העובד - אין לחייב את העובד לשוב למעסיקו שפיטרו שלא כדין ופגע בו במסגרת החובה להקטין את הנזק. בכלל השיקולים יש להביא בחשבון גם את עתוי הצעת המעביד. ככל שחלף פרק זמן גדול יותר בין מועד הפיטורים לבין מועד ההצעה, ובמיוחד כאשר ההצעה מועלית בתגובה להגשת תביעה משפטית על ידי העובד, אין לחייב את העובד להסכים להחזיר את הגלגל לאחור, במיוחד אם עלה בידו למצוא את מקומו במקום עבודה אחר. עם זאת, עשויות להתקיים נסיבות בהן סרוב העובד לשוב לעבודתו אצל המעביד ייחשב להפרת החובה להקטין את הנזק. כך למשל, אם העובד פוטר במסגרת פיטורי צימצום, ללא שהועלו כנגדו טענות אישיות, ונוצרה לאחר הפיטורים אפשרות להשיבו לעבודה." [ע"ע (ארצי) 260/06 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ – זווית פניבלוב (29.1.09)].

כך קובע סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים: "(א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות." (ההדגשה אינה במקור).

...

בהתאם לאמור לעיל, ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,890 ₪ (378 ₪ * 5 ימים) בגין רכיב זה. הפרש שכר בגין חודש מרץ התובעת טוענת לראשונה בסיכומיה כי הנתבע נותר חייב כספים בגין שכר שלא שולם לה בחודש מרץ 2017 עד לפיטוריה בסך של 3,612 ₪ (סעיף 37 לסיכומי התובעת), כאשר בכתב תביעתה סכום זה לא נתבע כלל, אלא רק נתבע התשלום בגין רכיב הבונוסים (אשר נדחה על ידנו כאמור לעיל)(ראו סעיף 32 ל-כתב התביעה).

לסיכום זכאית התובעת לסך של 3,166.8 ₪ , בגין רכיב זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים: סך של 5,000 ₪ בגין פיצויים פיטורים.

שיחה שלישית – ביום 14.6.2018 הודיעה הגב' מילר לתובעת כי "לאחר שהם חשבו על הדברים ומאחר והיא הגיעה להחליף עובדת בשם ליזה שעזבה לאחר חופשת לידה, וגם ליאורה אמורה לצאת לחופשת לידה ולא בטוח שהיא תחזור אחריה, ומאחר וגם היא בהריון ולאחר שהם חשבו על כך בשנית, הם הבינו שאין זה משתלם להן להשקיע בהכשרתה כאשר לא בטוח שהיא תחזור אחרי חופשת הלידה, במיוחד שהיא "עושה רק תפקיד אחד", אזי החליטו לפטר אותה.

לכן, פסיקת פצויי פיטורים לעובדת שפוטרה בזמן ההיריון אך בטרם חלפה שנת עבודה מלאה, "נותנת לעובדת מעבר לאשר היה ניתן לה אילו לא הייתה מפוטרת מלכתחילה, או אם היה ניתן צו המורה על החזרתה לעבודה במקרה שפוטרה. שהרי בשני המקרים הללו, בתקופת ההיריון, עדיין למשל, היתה שמורה למעביד הזכות על פי חוק עבודת נשים לפטר בהיתר, זכות הנגזלת ממנו במקרה של פסיקה המאשרת פיטורים מראש למפרע;" (ארצי) 549/08 סלאנגו קריסטליין בע"מ - אינה חי [פורסם בנבו] (7.7.2010)).

...

לאור כל האמור ובהתאם לנסיבות המקרה, מתבקש בית הדין לדחות את התביעה על כל ראשיה ורכיביה על הסף, וכן לחייב את התובעת בהוצאות משפט נכבדות ולדוגמה.

לפיכך, דין רכיב זה להידחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 129.1 פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסכום של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (27.11.2018) ועד התשלום בפועל.

המסגרת הנורמאטיבית החקיקה מקנה כידוע הגנה לנשים בהריון, בכך שהיא מגבילה את יכולת המעסיק לפטר עובדת בהריון, בעלת ותק בעבודה של שישה חודשים לפחות, בצורך בקיומו של היתר לכך מאת משר העבודה והרווחה.

לאחר שגב' אליאסי מציינת בפניה כי "זה יכול להמשך שלושה חודשים את יודעת" וכי על התובעת לעדכן "מה הכוונות שלה", מפרטת התובעת: "אני מאוד מקוה שאת טועה ושהקאות האלה ייפסקו כמה שיותר מהר ואוכל לחזור לשגרה. עוברים עלי ימים קשים מאוד. אני מצטערת אם זה מרגיש ש"עשיתי ברז". שלחתי ליוליה אישור על ההריון שבוע שעבר.

...

בהתחשב בדברים האמורים, דין טענות התובעת בעניין זה- להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לנפקות תחולת הצו על עניינו.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת החוק למניעת העישון בסך של 20,000 ₪.

בית הדין הארצי היתייחס לשאלה, באילו נסיבות במסגרת חובת העובד להקטין את ניזקו, יהיה עליו לקבל את הצעת המעסיק לחזור לעבודה ? נקבע, כי "כאשר מדובר בפיטורים בנגוד לחוק עבודת נשים, הפיטורים בטלים, ולכן אין כל נפקא מינא לחובת הקטנת הנזק" (עע (ארצי)31734-12-10 ש.י. אינסטלאציה ותשתית שמאי בע"מ נ' יוליה זייגלר, 4.3.2012) יחד עם זאת נפסק להלכה, שיש תחולה מסוימת לחובת הקטנת נזק, מכוח חובת תום הלב, כך שיש לפרש את חובת תום הלב של העובדת באופן התואם את תכלית החוק ואת הסיכוי הנמוך למציאת עבודה חלופית תוך כדי ההיריון.

...

לפיכך, אנו קובעים כי על הנתבע לשלם לתובעת, פיצוי בגין הפסד שכר בתקופת ההודעה המוקדמת בסך 4,189 ₪ .

לסיכום: נוכח כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים מטה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.