מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה ללא תשלום משכורת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

שולמו לתובעת דמי לידה למשך 98 ימים, ולאחר מכן שהתה התובעת בחופשת לידה ללא תשלום, עד ליום 19.10.13.
ביום 20.10.13 התובע חזרה לעבודה וכעבור שלושה שבועות, ביום 10.11.13, נפגעה בתאונת עבודה ושולמו לה דמי פגיעה.
התובעת מבקשת להחיל על עניינה ראציונל שאושר בעיניין טלי פלס, לפיו גמלה מחליפת שכר, של מי שלפני קרות "הארוע המזכה" שהתה בחופשת לידה הורות מעבר ל-98 הימים שבעדם משתלמים דמי לידה, תחושב על פי שכרה לפני חופשת הלידה.
...
התוצאה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערים אנו לטענת הנתבעת כי מדובר היה בהסכמה וגם לתצהיר התובעת שבו הצהירה כי בכל הנוגע לתקופה זו אכן:" 79. אציין, כי בחודש שישי להריוני, חששתי להיתמודד בשנית עם הממונה, האמון על הגנת עובדים וזכויותיהם ,קבלתי תחת לחץ את תנאי ההסכם החדש שנערך בנגוד להחלטת הממונה ובלא ידיעתו... יחד עם זאת, תוך תקווה שלאחר חופשת הלידה, תפסק ההתעמרות הנתבעת, ואני איחזור לתפקידי כעובדת טובה בעלת כישורי מכירה שזכו לשבחים, בדיוק כפי שהיה טרם היוודע דבר הריוני. מחודש מרץ ועד ליום 11/7/17, יום הלידה ישבתי בביתי , בהרגשה דחויה חסרת אונים ומנוכרת כששכרי נפגע ועצם עתידי התעסוקתי לוט בערפל". עם זאת, בשונה מההסכמה שקבלה תוקף של החלטה של הממונה לחוק עבודת נשים, הרי שבכל הנוגע להפסקת העסקת התובעת תוך תשלום שכרה, הרי שלא מדובר בהסכמה שהיתה מלווה בהחלטה של הממונה לחוק עבודת נשים ומשכך לא שוכנענו כי יש ליתן תוקף להסכמה זו, שעה שהיא לא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק עבודת נשים והפסיקה הרלוואנטית.
עיון בתצהירה של התובעת מעלה כי הצהירה בכל הנוגע להמשך העסקתה לאחר חופשת הלידה כי: " 82. בראשית נובמבר 2017, יצרתי קשר עם הנתבעת וביקשתי לחזור לתפקידי , והכל כפי שהוסכם על ידי הצדדים.83. הנתבעת שכבר גמלה בליבה ההחלטה בדבר פיטורי, ציינה באותה שיחה טלפונית באוזני, כי אני יכולה להמשיך לשבת בבית, תקופת בת 60 ימים בשכר ולאחר מכן אני מפוטרת, והכל בתקופה המוגנת וכה רגישה לחיי.. 84. בתחילה לא הייתי מודעת לזכויותויי וקיבלתי על עצמי את בשורת האיוב. לאחר מס' ימים, נשלח אליי הסכם סיום העסקתי בתקופה המוגנת עובר לסיום חופשת הלידה... 85. הנתבעת אשר מורגלת בעשיית דין לעצמה, פעלה בנגוד לדיון ובמקום ליתן לי היזדמנות כנה ואמיתי, לחזור למקום עבודתי, הבהירה הנתבעת כי אינה מעוניינת בהמשך העסקתי. 86. אבהיר כי מאסתי בהתנהגות הנתבעת, ואף סירבתי לקבל את החלטתה של הנתבעת, ודרשתי לחזור למקום עבודתי בסניך הסנטר.... " ובהמשך: לאחר קבלת ייעוץ כנדרש, פניתי בעצת ב"כ אל הנתבעת בדרישה לחזור לעבודתי, נענתי בשלל תירוצים המדירים אותי מתפקידי, ביניהם, הצעת עבודה ברשת בגדים אחרת.
פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים- פיטורים לאחר חופשת לידה 27,000 ₪.
...
ביום 20.2.17 ניתנה החלטה של הממונה לחוק עבודת נשים על בסיס הסכמות הצדדים כמצוטט: "הריני להודיעכם כי לאחר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, ועל סמך פנייתכם , החלטתי לפי הסעיפים 9 ו 22 לחוק עבודת נשים... להתיר את צמצום הכנסתה של גב' דבורה מסורי כמפורט להלן, החל מיום 20/2/2017. א. עובדות 1. העובדת מועסקת מתאריך 6/7/2016, כיום בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 2. ביום 23/1/17 התקבלה בקשת המעסיק לפיטוריה של העובדת בעת היריון. 3. ביום 26/1/17 הושלמו המסמכים הנדרשים לפתיחת תיק. 4. ביום 15/2/17 מסרו הצדדים את גרסותיהם במשרדינו. 5. ביום 20/2/2017 הודיעו הצדדים על הסכמתם לגבי אופן המשך העסקת העובדת. ... ג. להלן אציג את נימוקי ההחלטה: 1. עסקינן בבקשת היתר לפיטורי עובדת בהריון , בגין טענה לאי שביעות רצון מתפקודה והתנהלותה. 2. העובדת הועסקה מזה כשמונה חודשים בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 3. לטענת המעסיק, תפקוד העובדת לא היה משביע רצון לאורך זמן, ובגין כך הוער לה לאורך תקופת העסקתה. 4. העובדת דוחה את טענות המעסיק ולגרסתה, הטענות בדבר תפקודה והתנהלותה התעוררו לאחר הודעתה על ההריון ולאחר היעדרותה מהעבודה בגינו. 5. במהלך הטיפול בתיק, לאחר מסירת הגרסאות במשרדינו , דיווחו הצדדים על משא ומתן בקשר לתנאים להמשך העסקת העובדת. 6. ביום 20/2/17 הודיע המעסיק על נכונותו להמשיך בהעסקת העובדת באותו סניף (דיזנגוף סנטר) בתפקיד מוכרת ( ולא מנהלת סניף), באותם תנאי שכר, למעט זכאותה לבונוסים הנגזרים מתוקף תפקידה כמנהלת סניף, אשר להם לא תהיה העובדת זכאית עוד, עם שינוי תפקידה למוכרת...7. העובדת הביעה הסכמתה להצעת המעסיקה... 8. לפיכך אני מוצאת כי שינוי תנאי העסקת העובדת אינם קשורים בהריונה. 9. בנסיבות כפי שהובאו לעיל, לאור הסכמת הצדדים בדבר התנאים להמשך העסקת העובדת, אני מתירה את צמצום הכנסתה של העובדת, בכל שלא תהיה זכאית עוד לבונוסים המשולמים לעובדות התפקיד מנהלת סניף, החל מיום ההחלטה". ר' נספח ח' לכתב התביעה.
בכל הנוגע לרכיב ההודעה המוקדמת, שעה שלקחנו רכיב זה במסגרת הפיצוי לפי חוק עבודת נשים לא שוכנענו כי יש להורות לנתבעת לשלם לתובעת תשלום נוסף בגין תמורת הודעה מוקדמת, שעה שפיצוי זה כבר נפסק לתובעת.
בכל הנוגע להפרש פיצויי הפיטורים, לא שוכנענו כי יש לקבל את תחשיב התובעת, שעה שלא לקחה בחשבון כי היו שינויים בהיקפי המשרה שלה, כפי שפורט לעיל ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.
יצויין כי אין אנו מקבלים את תחשיב הנתבעת שעה שלא לקח בחשבון כי חלק מהתקופה התובעת לא עבדה במשרה מלאה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ניתן איפוא לסכם את האמור לעיל ולומר כי שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי מישפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של היתקשרות או "גרעינה של ההיתקשרות" עניינו - ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהותה ולאופייה של העבודה המבוצעת או שמא תכלית ההיתקשרות הנה - השאת הרווחה הכלכלית והמשפחתית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת; כך שהתמורה המשולמת איננה נגזרת בעיקרה ממהות העבודה ואפיוניה אלא משיקולים "חצוניים" לה, הנעוצים בצרכי המשפחה ו/או יחידיה, באפיוני המשפחה ו/או יחידיה ובשקלולם של השיקולים "החיצוניים" הללו.
להלן ננמק החלטתנו: הגדרת תפקידה של התובעת- לתובעת לא ניתן תפקיד מוגדר בחברה (סעיף 5 לתצהירה): "כעובדת כללית החל מאיוש פקידת קבלה וכלה בתיוק ניירת ועם השנים התרחבה משרתי לכיוון שיווק בעיקר באמצעות מדיה לרבות הרשת החברתית facebook ושימור לקוחות" כן הצהירה (סעיף 7 לתצהירה, כך במקור – מ.נ.ד) "בתקופה שבין חזרתי לקאר סנטר עד היציאה לחופשת לידה, היינו עד לחודש 9/17 הקף המשרה שלי היתרחב באופן שבו החלה האצה בתחום השיווק, בין היתר, באמצעות פירסום דרך רשות חברתיות, כך שכל הקשור לתחום השיווק ושימור לקוחות היה מונח על כתפיי, דבר שבהמשך הדרך היה נוח לכל הצדדים מחד לחברת קאר סנטר שעבודתי התבצעה בעד שכר נמוך יחסית אל מול דרישות מומחים בתחום ומאידך לי, בהיותי בהריון, בעלת סטודיו ואם לארבעה ילדים שכן יכולתי לבצע את תפקידי בכל מקום ובשעות שנוחות לי" בטופס התביעה לנתבע הצהירה כי תפקידה הנו "פקידות והנהלת חשבונות" (נ/1, סעיף 11) בלבד, ובחקירתה בנתבע סיפרה (נ/2, עמ' 2, ש' 17-20) כי "עסקתי בעבודות משרד מלאי מחשב. טלפונים. תיוקים. שימור לקוחות. גיוס לקוחות עבודה בפרסום בפייסבוק עבודת מחשב". בחקירתה בבית הדין הודתה כי "אין לי תפקיד מוגדר, אין לו הגדרה" (עמ' 4, ש' 13) ופרטה (עמ' 4, ש' 7-11; ההדגשות שלי- מ.נ.ד): "ת. אני "כלבויניק", נותנים לי את כל העבודות שאף אחד לא אוהב ורוצה לעשות.
א לתצהירה) או כי המשיכה לעבוד לאחר חזרתה מחופשת לידה (ראו תלושים 1-12/2018 המצורפים לתצהיר התובעת), אינן מסייעות בהוכחת תקופת העסקתה הנדונה של התובעת, אשר נבחנת על פי מכלול הנתונים שהוצגו בפני בית הדין, כמפורט לעיל.
...
" עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015) לאחר שעיינו בראיות, שמענו את עדות התובעת ושקלנו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי אין לקבל את טענת התובעת כי עבדה עבור החברה מעבר לעזרה משפחתית מסוימת.
שלישית, עיתוי העלאה, ארבעה חודשים טרם הלידה, מחזק אף הוא את המסקנה כי השכר לא הועלה בשל הרחבת תפקידה של התובעת אלא בשל רצונו של אביה לסייע לה טרם הלידה.
כפי שנראה להלן, גם העדר הוכחה לקבלת התשלום תומך במסקנה זו. אי הוכחת תשלום בפועל - בתלושי שכרה של התובעת קיימים מספר רכיבים המעלים תהייה באשר לנכונותם ולאמיתותם.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הילכת טלי פלס אינה רלוואנטית לענייניה של התובעת, שכן נקבע בה שבתקופה שבה שוהה יולדת בחופשת לידה מוארכת, שלא משולמים בעדה דמי לידה, על פי תיקון 14 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, העדרותה מן העבודה "לא תלויה בה", ויש להחיל את תקנה 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד-1954.
בית הדין סבור שבנסיבות העסקתה של התובעת, שאינה על פי יחידת זמן אלא על פי הכנסות שהיא מייצרת למעסיק, והיא נעשית בימים ובשעות קבועות, החלת תקנה 3 על עבודתה, ולא תקנה 4, מתיישבת באופן הולם יותר עם מטרות התקנות – הסדרת תשלום גמלה מחליפת שכר לנפגעי עבודה - כפי שיש ליישמן ולפרשן בשילוב עם מטרת חוק עבודת נשים, להגן על זכותה של אשה עובדת לחזור לעבודתה לאחר תקופת הורות ולידה שכוללת גם תקופת חופשה ללא תשלום, כפי שבואר בהילכת טלי פלס.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור בסעיף 32 לעיל.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת הילה החל מחודש 08/2018 ועד למועד עזיבתה ללידה (משך כ-6 חודשים) היא לא קיבלה שכר והמשיכה בעבודה בתקווה ששכרה ישולם לה וזאת עד לתאריך 13.02.19 – בו יצאה לחופשת לידה (הילה ילדה ביום 18/02/19).
מכתב הפיטורין (נספח ג' לכתב התביעה) נושא תאריך 06.06.19, אך אין בו ראייה לכך שהילה ביקשה לשוב לעבודה בתום חופשת הלידה ולאחר שלא שולמה לה משכורת משך חצי שנה.
...
על אף שעלו לפנינו ספקות, לנוכח העובדה שאלקובי העיד שקיבל לעיתים הוראות מבגים (מהקשר העדות, לעניין פיטורי עובדים, עמ' 29, ש' 2), ועל אף שלא הומצאו לנו ראיות ביחס לרקע החזקת המניות של כספא על ידי חברת בגים עו"ד, בהיעדר ראיות נוספות לא מצאנו שדי בכך כדי להוכיח ניהול משותף על ידי עו"ד בגים ולנוכח האמור התביעה נגדו נדחית.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: הנתבעים 1-3 ו-5 ישלמו ביחד ו/או לחוד להדר יפה תיק 43756-12-19 סך 54,687 ₪.
לאור הספיקות שהועלו ביחס לנתבע 4, ואף שהתביעה כנגדו נדחתה – לא מצאנו לנכון לפסוק לזכותו הוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו