חזרה לדיון בשעורי תשלומים של חוב מזונות שנצבר בעבר

בית המשפט העליון חזר והדגיש בשורה של פסקי דין, את ייחודו של חוב המזונות אשר כעיקרון, ולמעט חריגים מיוחדים, לא חל לגביו צו ההפטר וזאת נוכח האמור בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל.

מצבו של החייב שונה איפוא בתכלית ממצבם של אותם חייבים אחרים לגביהם נקבע, כי נוכח גילם ומצבם הרפואי הקשה ראוי לפטור אותם, באופן חריג, מחוב מזונות שנצבר בעבר (כך, לדוגמא בלבד, ברע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים (מיום 29.1.14) מדובר היה בחייב הסובל מנכות בשיעור 100% שאין לו כל מקור פרנסה מלבד קצבת הנכות; בע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (מיום 3.5.15) מדובר היה בחייב קשיש יליד שנת 1931 במצב כלכלי ירוד וללא כושר החזר; בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (מיום 26.9.16) מדובר היה בחייב אשר לא היה מסוגל לחזור לעבוד בתחום עסוקו ומצבו חייב אפשרות למתן זכות קיום מינימאלי בכבוד - "מינימום קיום אנושי בכבוד").

בטרם סיום יצוין, כי עדיין יש בידי החייב והמשיבה להגיע להסכמות ביניהם לגבי תשלום חוב המזונות ועל כן ראוי לחזור ולהפנות החייב והמשיבה להצעת הפשרה שהוצגה בדיון על ידי ב"כ הכונ"ר. כמו כן, המזכירות מתבקשת להעביר החלטה זו גם לידיעת הנאמן על נכסי המשיבה בתיק פש"ר 43865-08-13 עו"ד אופיר פדר.

...

אני מקבל את עדותה זו של המשיבה.

נוכח האמור לעיל, אין מדובר במקרה המצדיק סטייה מהכלל בדבר החרגת חוב מזונות מצו ההפטר ולפיכך בקשת החייב בעניין זה, נדחית.

עומדת להכרעה בהחלטה זו בקשת היחיד להחיל את צו ההפטר על חוב מזונות עבר שצבר למל"ל. ליחיד חוב אחד בלבד לטובת המוסד לביטוח לאומי בגין מזונות, על סך של 510,183 ₪, בהתאם לתביעת חוב שהוגשה בדין קדימה, מבוסס על תשלומים שבוצעו למוטבת המזונות בין השנים 2005 ועד 2021.

בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון נקבע כי היחיד יגיש השלמת טענותיו לגבי בקשתו למתן הפטר מחוב המזונות ויגיש את ארבעת הדוחות האחרונים על הכנסות והוצאות.

ביום 5/4/22 הגיש המל"ל את תגובתו בה היתנגד לבקשת היחיד שכן אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה והותיר לשיקול דעת את שאלת מתוה הגבייה של החוב, כלומר קזוז מגימלת הנכות בשיעור מסוים או מתן הנחיות להוצאה לפועל.

מעבר לכך, גם לאחר פסק הדין בו חויב במזונות, יכול היה היחיד לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה להתאים את הקף חיוב המזונות לשינויים במצבו הבריאותי והנפשי, כפי הנטען על ידו, והשינוי בכושר הישתכרותו.

...

לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ואני דוחה אותה.

סיכום וגורל ההליך כולו : סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון קובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע לו במניעת חדלות פירעונו". לאור תוצאת החלטתי זו, היחיד החל את ההליך וצפוי לסיימו במצב של חדלות פירעון.

בכל הנוגע לבקשת היחיד שלא להמשיך ולקזז את חוב המזונות מקצבת הנכות ולקביעת מתווה גבייה של החוב מהיחיד, אני דוחה את הבקשות.

ב"כ היחיד הודיע כי למרות פנייה למל"ל טרם התקבלה עמדה להחרגת חוב המזונות, הוא סבור כי הצעת הממונה גבוהה ויש לקבוע חובת תשלומים בשיעור 1000 ₪ בחודש.

בעיניינו חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם. על היחיד לסלק את חוב המזונות שצבר למל"ל לאחר מועד מתן הצוו לפתיחת הליכים, כפי הצהרת בא כוחו בדיון (עמוד 2 שורה 22(, לקבל את עמדת המל"ל להחרגת חוב המזונות ולהציג לנאמן אסמכתות על כך, הכל תוך 45 ימים מהיום.

ככל והיחיד מבקש לחזור מההסכמה שניתנה בדיון שנערך ביום 19/9/22 בבית משפט לעינייני מישפחה בנצרת, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה ולעדכן את הנאמן.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהא היחיד והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

...

לאחר ששקלתי את הנתונים שלפניי אני סבור כי פרק הזמן שחלף ממתן הצו לפתיחת ההליכים, הפעולות שנעשו על ידי הנאמן ותמונת הדברים שהובאה לבית המשפט מספקת על מנת ליתן צו שיקום כלכלי.

אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד בהתאם לסעיף 161 לחוק, בתנאים כדלקמן - חובת התשלומים - סך של 1600 ₪ בחודש לתקופה של 50 חודשים, מחודש 2/23 ואילך.

לפניי בקשת היחיד להחיל את הצעת הממונה למתן צו הפטר לאלתר על חוב מזונות עבר שצבר למשיב מס' 3, המוסד לביטוח לאומי.

ביום 3/3/23 הגיש היחיד בקשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות למל"ל. הבקשה ותגובות הצדדים: היחיד פירט בבקשתו כי הוא בן 56, מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 75% לצמיתות ונקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100%.

הממונה הפנה לכך כי היחיד מבקש לפטור אותו מחוב מזונות שנצבר משך 27 שנה מבלי שפעל להפחתת דמי המוזנות או בניסיון להגיע להסדר כלשהוא מול המל"ל שנשא בתשלום מזונות ילדיו הקטינים גם בתקופה בה לא היה מוכר כנכה.

דיון והכרעה : סעיף 175(א)(3) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי קובע כי ההפטר לא יחול על חוב מזונות שהחבות בו היא בהתאם לפסק דין.

יכול והיה מקום לפטור את היחיד מהחוב שנצבר משנת 2017 ואילך ואולם לא ראיתי לעשות כן מאחר ומדובר בתוצאה בלתי מוצדקת לאור הטענה של היחיד שבתו חזרה להתגורר עמו בשנים 2018 ועד 2020 בשעה שגרושתו המשיכה לקבל מזונות עבורה מהמל"ל. טענה זו לא הוכחה והיחיד לא פנה לבית המשפט המוסמך כדי לבטל את חיוב המזונות שהקופה הציבורית נשאה בו. המדובר בהתנהלות חסרת תום לב. מעבר לכך, אין הצדקה ליתן צו הפטר מחוב שיכול וכלל לא היה אמור להיות מוטל על כתפיו ובעקיפין לפטור את גרושתו ממנו.

...

לאחר ששקלתי את הכללים הנ"ל ביחס ליחיד, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ואפרט - אין מקום להחיל עליו את צו ההפטר מאחר וקיים חוסר תום לב ביצירת החוב, שנצבר משנת 2008, ממש בסמוך למועד תחילת החיוב הפסוק במזונות.

לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון על חוב המזונות ואני דוחה אותה.

ההליך: לפניי ערעור שהגיש המערער על החלטת בימ"ש קמא מיום 8.4.23 ועל פסק הדין שניתן באותו יום, אשר דחו את בקשתו להכיל את ההפטר שניתן לו על חוב מזונות עבר שצבר כלפי המוסד לביטוח לאומי.

למערער לא נקבע צו תשלומים בשל דרגת אי כושר בשיעור 100% וכן העידר נכסים וניתן בעיניינו פסק דין שנותן לו הפטר מכל חובותיו למעט חובות המזונות למוסד לביטוח לאומי שעה שנקבע כי לא מתקיימות נסיבות חריגות כאמור בסעיף 175(ב) לחוק חדל"פ אשר מצדיקות מתן הפטר מחוב המזונות למל"ל. החלטת בימ"ש קמא: נימוקי בימ"ש קמא בהחלטתו בפסק דינו שלא ניתן הפטר לחוב המזונות היו כדלהלן: 3.1 מתן הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות יינתן רק במקרים חריגים.

דיון והכרעה: על המקרה שלפני חלה הוראת סעיף 175(ב) לחוק חידלות פרעון הקובעת כי בימ"ש רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת להורות כי הפטר יחול גם על חוב מזונות.

שם היתקבל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה על קזוז מינורי מקיצבת הנכות והקיזוז הוגבל למשך 3 שנים! אציין כי בשני המקרים הנסקרים לעיל, חובות המזונות היו בשיעור של מאות אלפי ₪ בעוד במקרה דנן מדובר בחוב של 45,000 ₪ כך שהעול על הקופה הציבורית הוא קטן יותר.

אני שב לעיין בנימוקי בית משפט קמא כעת: בימ"ש קמא סבר כי ביחס לחוב מזונות כלפי הגרושה גב' סבאג רחל אשר נוצר בין 1990 ל- 1993 קיים חוסר תום לב ביצירת החוב והתנהלות המערער בשים לב לעובדה כי באותה תקופה לא הוכר כחסר חוסר הישתכרות על ידי המל"ל. בכל הנוגע לחוב המזונות כלפי הגב' רוז סאלאס הרי שחוב זה נצבר בין 2/2018 לבין 9/2021 בגין מזונות ששולמו בסך 22,766 ₪ בהקשר זה קביעת בימ"ש קמא היתה כי אין מקום ליתן הפטר ביחס לחוב זה בשים לב לעובדה שהמערער נשא בתשלום מזונות השוטפים עד למועד החוב הפסוק בסך 954 ₪ לחודש ואילו היה יכול לעשות כן קיימת חזקה שהוא יכול גם לעמוד בתשלום דמי המזונות והנטל עליו לסתור זאת.

...

ראשית, סבורני כי מדובר בנסיבות שבהן יש לערוך הבחנה בין "החוב הישן" לגב' סבאג שלגביו אין מקום ליתן הפטר הואיל והמערער לא הוכר כסובל מדרגת אי כושר כלל בשעתו לבין החוב החדש שנוצר לאחר שלחייב דרגת אי כושר בשיעור של 100%.

גם כאן סבורני שהגישה החמירה מדי עם החייב.

לאור כל האמור לעיל ותוך לקיחה בחשבון של הנתונים המיוחדים של המערער ששהה בכל שנים ארוכות, סבל מנכויות משתנות עד שהוכרה לו 100% דרגת אי כושר בשנת 2015 (כאשר החוב לגב' סאלאס נוצר לאחר מכן), נוכח מצבו הבריאותי, היעדר כל נכס, חובות נוספים שלא חל עליהם הפטר והוא חב בהם, התחשבות בפסיקה לעיל, אני רואה לנכון לקבל הערעור באופן חלקי ולקבוע בזה כי ההפטר יחול על חוב המזונות כלפי הגב' סאלאס (22,766 ₪) ואילו ביחס לחוב המזונות שנוצר כלפי הגב' סבאג, אני רואה לנכון ליתן הפטר על 2/3 ממנו (12,402 ₪).