בהיעדר הסבר ביחס למקור ה"טעות", ולהוכחת קיומה (הן ביחס לסיווג מס' הנכס הפיזי בתת חלקה 14 והן ביחס לסיווג הנכס הפיזי בתת חלקה 17 באישורי העברת הזכויות), ולנוכח חוסר ההתאמה בפרטי תת החלקה בדו"חות חיוב הארנונה עליהם מתבססת התובעת בכל הנוגע לתת חלקה 14 (בשים לב שבדו"חות הארנונה מופיע תת חלקה 2), הרי שלא ניתן עוד להסתמך על רשומי התובעת, ואין לומר כי חזקת תקינות המעשה המינהלי פועלת לטובתה.
...
לטענת הנתבע, הנכס נשוא התביעה שפרטיו גוש 863 חלקה 16 תת חלקה 2 כאמור בדו"חות חיוב הארנונה הוא נכס שמעולם לא היה חלק מהעיזבון ולא נרשם ע"ש הנתבע, ולפיכך יש לדחות את התביעה על הסף.
לסיכום
התרשמתי כי התובעת המציאה לנתבע אישורים המעידים על העדר חובות ארנונה ביחס לכל 3 הדירות שירש.
מן המסמכים שהוצגו עולה כי טרם הפקת אישורי העברת הזכויות אף גבתה התובעת חיובי ארנונה, ונחה דעתי כי הנתבע הסתמך על אישוריה וכך אף לשכת רישום המקרקעין.
משלא הוכח מקור הטעות הנטענת, לא הוכחה כל תרומה של הנתבע לקיומה של אותה טעות, לא נערכה פניה מקדימה אל הנתבע, אני מורה על דחיית התביעה.
