מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חוקיות הסתננות והתנאים לסילוקה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים העותר, טוען לחוקיות החוק, ולאורך השהיה המאקסימאלית בחולות של 20 חודש, כיון ששהה בחולות 5.5 חודשים על פי תנאי השהיה שהיו בתוקף לפי הוראות תיקון מס' 4, לגביו נקבע שאינו חוקתי.
המשיב טוען, כי דין העתירה לסילוק על הסף מחמת שהוי בהגשתה, שכן העתירה הוגשה 43 יום לאחר עריכת הריאיון למערער.
מהאמור ניתן ללמוד כי המחוקק, עת בחן את שאלת חישוב משך השהיה בחולות של מסתננים, אשר שהו בחולות בהתאם להוראות תיקון מס' 4, שקל את משך שהותם הנוסף והחליט כי תקופה זו תלקח בחשבון לצורך חישוב משך השהיה הכולל ב"חולות", מבלי לקבוע כי יש ליתן משקל יתר לתקופה זו בשל תנאי השהיה.
...
" על כן, אין בידי לקבל את העמדה לפיה יש פגם בקריטריונים המפנים ל'חולות' מסתננים יוצאי דרפור.
מאחר ובית המשפט לעניינים מנהליים לא יחליף את שיקול דעת הרשות המנהלית בשיקול דעתו, הרי שדי בכך שמדיניות המשיב הינה דרך אפשרית אחת להגשים את מטרות החוק על מנת להגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בה, גם אם קיימות דרכים אחרות להגשים מטרה זו, וכאמור בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית, כל עוד זו סבירה, גם אם היה דן בכך מלכתחילה היה מגיע למסקנה אחרת.
סוף דבר, העתירה נדחית, בכפוף לכך שככל שלא תתקבל הכרעה בבקשת המקלט שהוגשה על ידי העותר עד ליום 31.7.15 תקום הזכות לעותר לשוב ולפנות לבית המשפט בעילה זו. ניתן היום, י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה הנתבעת לסילוק התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
לעומת זאת, בתקיפה עקיפה הסעד המבוקש אינו קביעה באשר לתוקפה של ההחלטה המנהלית, אלא סעד אחר דוגמאת חיוב כספי של הרשות, בעוד ששאלת חוקיותה של ההחלטה המנהלית מתעוררת רק באופן עקיף (דנ"א 7398/09 עריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית, פסקות 28-27 לפסק דינו של השופט גרוניס (פורסם בנבו, 14.4.2015); יצחק זמיר השפיטה בעניינים מינהליים 57-19 (1987)).
בהמשך, בעיניין גולן נדונה תביעה בהליך אזרחי שהגישו תושבות מדרום תל אביב נגד עריית תל אביב בטענה המבוססת על מדיניותה ואופן טיפולה של העיריה בתופעת ההסתננות לישראל והתיישבותם של רבים מהמסתננים בדרום תל אביב.
אמנם, ייתכן ובמהלך הדיון יהא צורך להתייחס להחלטת הועדה לתיכנון ולבניה להתנות את ההיתר בתנאים ולהשלכות הדבר על הפעולות שנקטו התובעים, אלא שמה שעומד על הפרק הוא לא החלטות אלה, והדברים יפים גם לגבי הפעלת שיקול הדעת המינהלי של הנתבעת.
...
בהזדמנות אחרת בהקשר דומה ציינתי דברים אלו שיפים לענייננו: "הטענה כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים היא מרחיקת לכת ודינה להידחות. הנתבעות לא הצביעו כיצד העניין נופל בגדר סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינם מנהליים. סעיף 5(א) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים קובע כי "בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות". התביעה מושא תיק זה איננה כלפי רשות התכנון אלא כלפי הרשות המוניציפלית וועד היישוב.
קצרו של דבר, שאני מחליט לדחות את הבקשה.
הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות בקשה זו בסך כולל של 2,500 ₪ ללא קשר בתוצאות המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתשובה לתגובת התובעות טוענים הנתבעים 1 ו-2, כי המנעותן של התובעות מתקיפת דרכי הטיפול של הנתבעות באוכלוסיית המסתננים בתקיפה ישירה כמו גם השהוי בהגשת הבקשה והניסיון ללכת בדרך העקלקלה בה בחרו התובעות נכרכת בשאלות נוספות הנוגעות לחובתן של התובעות להקטין את הנזק ועל כל פנים יש בה די כדי לסלק את התביעה, על אחת כמה וכמה כאשר התביעה אינה ממלאת אחר הדרישות לדיון ולהכרעה מכוח הסמכות הנגררת הקבועה בס' 76 לחוק בתי המשפט.
טוענים הנתבעים 1 ו-2, כי עצם העלאת הטענה בתגובת התובעות כי מדובר בתביעה נזיקית אינה מועילה, שכן טענות התובעות הנוגעות לאי ידיעת הנסיבות שגרמו לנזקים הנטענים ושליטת הנתבעים בנכס המזיק, הם התנאים להחלת הכלל הקבוע בס' 41 לפקודה, אינן מתיישבות עם המפורט בתביעה ובתגובה, ולפיכך מקימות השתק.
דרך התקיפה של החלטה מנהלית לרבות העידר החלטה, יכולה להיות בדרך של תקיפה ישירה, שאז הטענה היא לאי חוקיות של ההחלטה, והסעד המבוקש הנו ביטול או שינוי ההחלטה המנהלית, ויכולה להיות בדרך של תקיפה עקיפה, כעניין שבגררא, שאז שאלת חוקיות ההחלטה המנהלית מתעוררת רק באופן עקיף והסעד הסופי אינו קביעה בקשר לתוקפה של ההחלטה, אלא לסעד אחר, אם במסגרת הליך פלילי או אם במסגרת תובענה אזרחית.
...
העדר יריבות וטענות נוספות; דין טענת הנתבעים 1 ו-2 וכן הנתבעת 3 להעדר יריבות, להידחות.
מתוקף היות התובעות אזרחיות המדינה ותושבות שכונת תל אביב, אין מניעה כי יגישו תביעתן נגד קובעי המדיניות ברשות המבצעת ונגד הרשות המקומית, עיריית תל אביב, וככל ויוכחו עילות התביעה לרבות הקשר הסיבתי שבין הטענות למעשה או מחדל לבין הנזקים שנגרמו יהיה מקום לתת לתובעות את הסעד המבוקש, וזאת בכפוף לבחינת כל האמור לעיל, לרבות הראיות כפי שיוגשו.
לאור החלטתי זו, אין מקום להתייחס בשלב מקדמי זה ליתר טענות הנתבעים בבקשותיהם של ניצול לרעה של הליכי משפט וכן של העדר עילה, ודינן להידחות, אם כי שמורה לצדדים הזכות להעלות את טענותיהם לגופו של עניין ככל וימצאו לעשות כן. סוף דבר, לאור האמור לעיל בקשות הנתבעים 1 ו-2 והנתבעת 3 לסילוק התביעה על הסף, נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(ב) זאת עוד; סמכות עניינית הנה סוגיה שראוי להכריע בה בשלב מוקדם וזאת בהתאם לכתב התביעה המצוי בפני בימ"ש. טענת המדינה בבקשה לסילוק על הסף מיום 29.5.15 (סעיפים 2-3) לפיה בימ"ש שלום נעדר סמכות הואיל ובכתב התביעה מפורטות טענות כלפי מדיניות הטיפול בעבירת הסתננות לישראל ומגורי מסתננים בשכונות דרום ת"א שהם עניינים מינהליים חוקתיים ויש לידון בהם בתקיפה עקיפה בבימ"ש מוסמך (בג"צ או בימ"ש לעניינים מינהליים) אינה טענה אשר יש להדרש לה לאחר בירור התביעה לגופה.
באשר למדינת ישראל נטען כי: נהגה ברפיון ידיים כלפי אכיפת תופעת ההסתננות ההמונית מיבשת אפריקה לישראל, שתפה פעולה עם המסתננים וסייעה להם להכנס למדינת ישראל; התרשלה ברשום מספר המסתננים הנמצאים כיום בישראל; התרשלה באי אכיפת האישורים הזמניים או תנאי השיחרור ממשמורת שהעניקה למהגרים לפיהם הם אינם יכולים לעבוד בישראל ובכך אפשרה לשוק העבודה הלא חוקי של המהגרים לשגשג.
בבג"צ 11437/05 קו לעובד נ' משרד הפנים, פ"ד סד (3) 122 נדונה עתירה שעניינה בבקורת שיפוטית על חוקיותו וסבירותו של נוהל הטיפול בעובדת זרה שילדה ילד בישראל והיא הצריכה בחינה של מדיניות הרשות המוסמכת ביחס לעובדות זרות בישראל אשר נילווים לה היבטים חוקיים וחוקתיים.
...
לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על קבלת בקשות רשות הערעור וקבלת הערעור לגופו.
התוצאה היא כי דין התביעה להידחות על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
בשים לב לסוגיה העקרונית ולאחר ששוכנעתי מדברי המשיבה בדיון לפני, כי המשיבות אכן חשות כי הן נפגעות כתוצאה ממדיניות הרשויות ואינן מקבלות כל סיוע; לא מצאתי לנכון לחייבן בהוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

(ג) לטענת העותרות, קביעת תנאי סף הנותן משקל להסתננות בשלב הבחינה הראשונית של בקשה הומניטרית הוא פסול, שכן הדבר מנוגד לתכלית הנוהל ולהלכה הפסוקה, וכן מהוה ענישה פסולה ובלתי סבירה שעלולה לפגוע בזכויות אדם.
(ב) מניעת ניצול לרעה של הנוהל ההומניטרי, וסלוק על הסף של בקשות סרק שנועדו לעשות שימוש בנוהל ההומניטרי כ"מסלול עוקף" לנוהל ייעודי אחר (כגון נוהל מקלט מדיני) תוך הארכה מלאכותית של השהות בישראל.
המשיב הבהיר כי מספרם של מי שהסתננו לישראל בעבר ושוהים בה כיום (מעל 25,000 בני אדם), גדול משמעותית ביחס למספר המקרים של כניסה לישראל במירמה דרך מעבר גבול מוכר, או ביחס למקרים אחרים של אי חוקיות (יצוין כי המשיב לא הציג מספרים כמותיים ביחס לשני המקרים האחרונים, וטענתו בעיניין זה הועלתה כעניין שבהערכה).
...
לעת הזאת, אני סבורה כי החששות שהביעו העותרות ביחס לנוסח המתוקן שהציע המשיב, מפני אפקט מרתיע או הטיית שיקול הדעת של "שומרי הסף", אינן בשלות להכרעה.
אשר על כן, העתירה לביטולו כליל של סעיף ההסתננות בנוהל ההומניטארי, נדחית.
בנסיבות אלה, אינני רואה לעשות צו להוצאות, ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו