הפיתרון של גישה לא ישירה באמצעות "דרך שירות" הוכר עקרונית (בכפוף לאישורה על-ידי מע"צ ובכפוף לתנאים נוספים) על-ידי ועדת תנועה ותחבורה חיפה (להלן-תות"ח), כפי שעולה ממכתבו של מר רביב, מנהל האגף לתיכנון דרכים, תנועה וגנים במשרד מהנדס העיר חיפה, אשר נשלח לכץ ביום 20.7.1999 (נספח עת/9 לכתב-העתירה).
יתרה מכך, כץ מסתמכים על טענותיה של עיריית חיפה עצמה בה"פ (חי') 453/96 אבנון נ' עריית חיפה (להלן-פרשת אבנון) ועל דברי בית-המשפט שם, בעמ' 117:
"ההגדרה המודרנית של 'דרך' (תיקון מס' 37 משנת תשנ"ד), כפי שצוטטה לעיל, כוללת איפוא גם מחלפים, גשרים, מנהרות, רמזורים, עמדות קריאה לעזרה, תמרורים ועוד (ראה בספרו של ד"ר ש' רויטל דיני התיכנון והבניה...
ועדת הערר טוענת כי היא מוסד תיכנון לא פחות מהוועדה המקומית, והיא רשאית לשים את שיקול-דעתה התכנוני במקום זה של הועדה המקומית, ומבחינה זו יש לה יתרון על הביקורת השיפוטית המוגבלת לעילות של המשפט המינהלי (כגון אי-חוקיות, חוסר סבירות מהותית וכו').
...
תכנית חפ/1705 אין בה מידת הפירוט הדרושה לעניין זה.
בנגוד לעמדת העותרים, אני סבור שבנושא מורכב כזה מן הדין לתת לגורמים המעוניינים אפשרות להגיש התנגדויות.
לאור האמור, נדחית העתירה.
העותרים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום.
