מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוקיות גדר ההפרדה וסמכות המפקד הצבאי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

ההרכב המורחב דן בשאלה העקרונית בדבר השפעתה של חוות-הדעת של בית-הדין הבין-לאומי בהאג על גישתו של בית-המשפט העליון לשאלת חוקיות גדר ההפרדה על-פי המשפט הבין-לאומי כפי שנקבעה בפרשת בית סוריק (בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח (5) 807 (2004)).
ודוק: האחריות והסמכות לאזן בין השיקולים המתנגשים מוטלת על המפקד הצבאי.
אכן, "המפקד הצבאי קובע היכן בהר ובמישור תעבור גדר ההפרדה. זו מומחיותו. אנו בוחנים אם פגיעתו של מיתווה זה בתושבים המקומיים היא מידתית. זו מומחיותנו" (שם, 845-6).
...
וכך כתב: "אכן, מתוך התשתית העובדתית, כפי שהוצגה לנו, התוואי הקיים של גדר ההפרדה מעורר תהיות. נפתח בחלק הדרום-מערבי של המובלעת. לא שוכנענו כלל כי קיים טעם ביטחוני-צבאי מכריע לקבוע את תוואי הגדר במקום שבו הוא עובר עתה. מדוע לא ניתן לשנות התוואי באופן ששלושת הכפרים המצויים בחלק זה (ואדי א-ראשה, מעארת א-דבה וח'רבת ראס א-טירה) או מרביתם יוצאו מחוץ לגדר? אמנם, קיימת תכנית, שמצויה בשלב ההפקדה, להרחיב את התפתחותה של אלפי מנשה לעבר החלק הדרום-מערבי של המובלעת, אך כפי שמר תירזה, שהציג לנו את מפת המובלעת, ציין בפנינו, אין זה שיקול שיש להתחשב בו. נפנה עתה לחלק הצפוני והצפון-מערבי של המובלעת. מדוע לא יוצאו הכפרים ערב א-רמאדין וערב אבו-פארדה מחוץ לגדר? שיקול מרכזי בעניין זה יכול להיות הצורך להגן על כביש 55 המחבר את אלפי מנשה עם ישראל. בעניין זה ציין בפנינו מר תירזה כי מיקומו של כביש 55 הוא בעייתי מבחינה ביטחונית. ישראלים נפגעו בו מירי מכיוון קלקיליה. מהחומר שלפנינו למדנו כי על-פי תכנית מקורית, היה צריך להתבטל הקטע בכביש 55 המחבר את אלפי מנשה עם ישראל. תחתיו היה צריך להיסלל כביש חדש, אשר מחבר את אלפי מנשה עם ישראל דרום-מערבית למובלעת, ליד היישוב מתן שבתוך הקו הירוק. לטענת העותרים – טענה שיש לה סימוכין בחומר שהוגש לנו מטעמם – תכנית זו לא התקבלה בשל התנגדותו של היישוב מתן, שסבר כי הדבר יפגע באיכות חייו. מר תירזה ציין בפנינו כי על הכביש המחבר את אלפי מנשה עם ישראל (הוא כביש 55) יש להשקיף כעל כביש זמני. במצב דברים זה לא שוכנענו כלל כי חיוני הוא, מטעמים ביטחוניים-צבאיים, לשמור על התוואי הצפון-מערבי של המובלעת. אם אמנם תוואי זה ישונה, תהא לכך השלכה נוספת בכך שיהא ניתן לבטל את שתי הגדרות המפרידות בין קלקיליה לחבלה ולשוב ולחברן לגוש אורבני גדול כפי שהיה בעבר, ולא להסתפק אך במעבר התת-קרקעי החדש המחבר ביניהן." (שם, שם).
סיכומו של דבר, הננו סבורים כי התוואי החדש שהיתוו המשיבים למובלעת אלפי מנשה משקף את האיזון המידתי בין השיקולים המתנגשים ומכל מקום, אין הוא חורג מן המתחם אותו ראוי לנו לכבד.
לפיכך, לא מצאנו כל עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בקביעת התוואי.
אשר על כן, העתירות נדחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק-דינו קבע בית המשפט כי: "תואי גדר ההפרדה בקטע המזרחי אינו כדין, ואנו מכריזים בזאת על בטלותו. על-פי בקשת המדינה, אנו משעים את הכרזת הבטלות עד ששה חודשים לאחר השלמת בנייתו של התווי החדש. יש לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי שתקופת ההשעיה תהיה קצרה ככל האפשר. כמובן, אין בדברים אלה כדי להביע כל עמדה אשר לחוקיותו של התווי החדש אותו שוקלים המשיבים, או כדי להביע עמדה בעתירות אחרות הנוגעות לתוואי הגדר בקטע הצפוני או הדרומי (ראו למשל בג"ץ 10905/05 ראש עריית ג'יוס נ' ראש הממשלה).
לעניין הסמכות, כבר נקבע בפסיקתנו, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי המפקד הצבאי מוסמך להורות על הקמת גדר הבטחון באיזור יהודה ושומרון, למטרות ביטחוניות (ראו, למשל, פרשת בית סוריק; בג"ץ 7957/04 מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד ס(2) 477 (2005) (להלן: פרשת אלפי מנשה); בג"ץ 5488/04 מועצה מקומית אלראם נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם, 13.12.2006)).
...
לסיכום, בתוואי נשוא העתירות חלו עדכונים ושינויים משמעותיים.
זאת, היות ואין חולק בדבר אי חוקיותו של מקטע הגדר עליו ממוקם השער, הפוגע קשות במרקם חייהם של תושבי הכפרים הסמוכים לו. ככל שמקטע זה של הגדר יפורק בהקדם האפשרי, יתייתר גם הצורך בהפעלתו של השער הקבוע בו. על כן, אנו מורים כי שער זה ייוותר פתוח במתכונתו הנוכחית עד לפירוקה של הגדר הקיימת.
בכפוף לכל האמור לעיל, העתירות נדחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

]הנשיאה ד' ביניש: לפנינו שלוש עתירות התוקפות את חוקיותו של צו תפיסת מקרקעין מס' 84/04/ת' (תיקון גבולות שלישי) , אשר הוצא על ידי המפקד הצבאי לצורך הקמת גדר הבטחון על אדמות הכפר דיר קדיס, מצפון לישוב מודיעין עלית שבגוש מודיעין, באיזור יהודה ושומרון.
על פי אמות המידה שהתווה בית משפט זה, סמכותו של המפקד הצבאי להקים גדר הפרדה כוללת גם סמכות להקים גדר להגנה על חייהם ובטחונם של ישראלים המתגוררים בישובים ישראלים באיזור יהודה והשומרון.
...
סיכומו של דבר, התוואי הראשון, בו תומכות המועצה המקומית מודיעין עלית וחברות הנדל"ן, אכן יפחית מן הפגיעה בעותרות אלה.
בנסיבות אלה, לא מצאנו עילה להתערב באיזון שערכו המשיבים בין שיקולי הביטחון והזכויות המתנגשות של תושבי דיר קדיס, תושבי מודיעין עלית וחברות הנדל"ן. החלטותיו של המפקד הצבאי באו לאחר ששקל את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, ולאחר שהנחה עצמו על-פי אמות המידה שנקבעו על-ידי בית משפט זה ביחס לגדר ההפרדה.
אי לכך, העתירות נדחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

אלא שהשימוש בסמכות להקים גדר להגשמת מטרה בטחונית אינו גורע מחובת המפקד הצבאי לשקול ולאזן בין צורכי הביטחון וההגנה הצבאית על האזור, לבין מידת הפגיעה בתושבי המקום ובבעלי זכויות קנין פרטי בכלל זה. בבואו לקבוע את התווי הראוי של הגדר, עליו לבחור בתוואי העשוי לאזן בדרך המירבית בין האינטרסים הנוגדים הללו, ולהקטין במידת הניתן את הפגיעה הצפויה בפרט משימוש בסמכות האמורה.
עיקרון המידתיות בוחן בראש וראשונה את עצם חוקיותה של הקמת גדר ההפרדה באזור נתון.
...
בהתאם לקו זה, אפשר, ואילו נמצאנו בתחילת הדרך, ובטרם נקבע תוואי הגדר המקורי או, למיצער, לפני ההסדר בענין התוואי החדש, היתה שורת המידתיות מצדיקה קביעת תוואי אשר יותיר את חמשת המבנים של העותרים מערבה לגדר.
כידוע, הושג בסופו של דבר הסדר בין הנציגות לבין הרשות המוסמכת לתוואי מוסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 30.12.03.
בשים לב לכל אלה, דין עתירתם של העותרים להידחות מחמת שיהוי.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

השאלה האחת הנה, אם המפקד הצבאי ביהודה ובשומרון מוסמך, על פי כללי המשפט החלים עליו, להקים את גדר ההפרדה ביהודה ובשומרון? מתן תשובה חיובית עקרונית לשאלה זו מעלה את השאלה השניה, שעניינה חוקיות מיקומה של גדר ההפרדה.
      את עמדתם באשר להיעדר סמכותו של המפקד הצבאי להקים את גדר ההפרדה באיזור ביססו העותרים על שתי טענות עיקריות.
...
אין מנוס, איפוא, מבחינה מחודשת של תוואי הגדר, על פי אמות המידה של מידתיות עליהן עמדנו.
  סוף דבר   86.
             התוצאה היא, כי אנו דוחים את העתירה כנגד צו מס' 105/03/ת. אנו מקבלים את העתירה כנגד הצווים מס' 104/03/ת, 103/03/ת, 84/03/ת (חלק מערבי), 108/03/ת, 109/03/ת ו-110/03/ת (ככל שהוא חל על אדמות בית דקו), במובן זה שהצווים בטלים שכן פגיעתם בתושבים המקומיים הינה בלתי מידתית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו