כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוק עבודת נשים והלכת שעות נוספות לעובד זר שגר אצל המעסיק

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

במועד הרלוואנטי, העובד לא היה רשאי לעבוד אצל הנאשמת, כאשר ביום 30.4.15, ניכנס באשרת תייר ואשרתו פגה ביום 7.5.15 (תעודת עובד ציבור מ/10) בנוסף לא הוסדר עבור העובד ביטוח רפואי.
ביחס לבקשת הנאשמים שעניינה אין להשיב לאשמה, טענה המאשימה שאין לידון בה בשל המועד בו הועלתה, כאשר בכל מקרה, אין מקום לטענה זו, שעה שעל פי הראיות שהוצגו ולאור אמות המידה הקבועות בפסיקה, לא נופלות נסיבות ענייננו לגדר אותם מקרים שבהן ניתן לומר כבר בשלב הזה כי זכוי הנאשמים הוא התוצאה היחידה האפשרית.
כאשר החוק מבהיר כי כניסה למקום העבודה אפשרית באחד מהטעמים הבאים: שיש יסוד להניח שהוא מקום העבודה של המעסיק; שיש יסוד להניח שהוא מקום העבודה של העובד; שיש יסוד להניח שהוא מקום מגוריו של עובד זר (להלן- אתרי ביקורת), כאשר לגבי האפשרות האחרונה, דהיינו כניסה למקום מגוריו של העובד, שהיא האופציה הרלוואנטית לענייננו, קובע החוק כי הכניסה אליו מוגבלת לבדיקת קיום חובות המעסיק למתן "מגורים הולמים" לעובד הזר לפי סעיף 1ה לחוק ומותנית בהסכמתו.
בפרשת שמגר, נדון עניין הזהה בעקרו לענייננו, שם הבחינו פקחים באשה שוטפת את רחבת הכניסה לבית הפרטי שבתוך הנכס.
אם כך, האם ניתן לקבוע בעניינינו כי העובד נתן הסכמת אמת ומדעת לפקחים להכנס לדירתו ובכך נראה בהסכמה כתחליף לצוו שפוטי? בעיניין זה לא הוכח כי הסכמת העובד לכניסת המפקחים לדירתו, ניתנה בהתאם להלכה אשר נקבעה בפרשת שמגר ובן חיים ולפיה ההסמכה הנה הסכמת אמת ומדעת - תוך שמובהר על ידי המפקח כי נתונה לעובד הזר, הזכות לסרב לכניסה וכי סרוב זה לא ייזקף לחובתו.
בנוסף, הגיש הנאשם לידי המאשימה העתק מתלושי שכרו ודוחות הנוכחות של העובד ולעניין זה אפנה אל חקירתו של נאשם מיום 31.3.16: "ש. האם העובד מס' 1 (העובד הזר- הוספה שלי- צ"פ) ברשימה מדפיס דוחות נוכחות בעבודה?
...
איני מוצא מקום לשנות את ההחלטה, אף בשלב זה, וזאת מן הטעמים אשר פורטו במסגרתה ההחלטה האמורה, בצירוף האמור בהכרעת דין זו. אשר על כן, דין טענות הנאשמים לביטולו של כתב האישום- להידחות.
לאור כל האמור לעיל אני מרשיע את הנאשמת בהעסקת עובד זר שלא כדין כאמור בכתב האישום, עבירה לפי סעיף 2(א) (1) ו- (2) בחוק וכן העסקה ללא ביטוח רפואי, עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק.
כמו כן אני מרשיע את הנאשם באחריותו כנושא משרה בנתבעת, עבירה לפי סעיף 5 ו- 2(א)(1) ו-(2), 2(2)3 בחוק, בגין הפרת חובת הפיקוח בידי נושא משרה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף נחקר במועד זה מר אליהו מנצור, עד המאשימה, אשר הגיש את הבקשה להוצאת צו כניסה למגורים, סומנה כמוצג מא/7 .בנוסף הוגשו תעודות עובד ציבור לעניין מעמד הנתינה הזרה, אשר סומנו כמוצג מא/8.
הנאשמים הציגו אישור בדבר עריכת ביטוח רפואי לאשה בשם "קייט". לשיטתם זהו השם בו הזדהתה העובדת שהועסקה על ידם ובהתאם הומצאו מספר אישורי עריכת בדיקות לעובדת בשם "קייט". הנאשמים לא ידעו להסביר מדוע אוחזים הם בבדיקות של עובדת בשם "קייט" כאשר לא היה בידם צלום דרכון או אשרת עבודה של העובדת.
מאחר שהמעצר והחקירה הנם בלתי חוקיים משעה שמבוססים הם על נימוק גיזעי התוצאה היא כי פתיחת החקירה ואיסוף הראיות נגד הנאשמים , פסולים הם. משעה שהראיות נאספו בעקבות פעולות בלתי חוקיות של המאשימה לרבות העידר תישאול וחקירת העובדת והיעדר איסוף מסמכים וראיות, ולאור הילכת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי[פורסם בנבו](ניתן ביום 4.5.06) , יש לפסול את הממצאים והראיות שהושגו לרבות הודאות הנאשמים.
עיון בסעיף 5.2.3 ל"נוהל טפול לצוותי אכיפה משולבים"(נא/1 ) מעלה כי הנוהל קובע כדלקמן:" בעת המפגש הראשוני עם הנתין הזר רשאי פקח האכיפה לשאול את הנתין הזר על עבודתו אצל המעסיק , אך אין בכך כדי להסיר את האחריות מהמפקח לחקור את הנתין הזר כאמור לעיל". עוד נקבע בסעיף 5.1.5 כי יש לתשאל את הנתין הזר לצורך שמירה על זכויותיו ומילוי חובות המעסיק על פי חוק עובדים זרים.
לאחר שנימצא סורג פתוח בגינת הבית, ניכנסו מפקחי המאשימה מבלי לגרום נזק כלשהוא ומבלי לערוך כל חפוש בנכס שעה שהנאשמים שהו בחו"ל. מפקחי המאשימה שוחחו עם העובדת הזרה אשר כעולה מדו"ח הפעולה עסקה באותה עת בעבודות ניקיון הבית , הורו לה לאסוף את חפציה ולהתלוות אליהם.
...
טענה נוספת בה יש להכריע היא האם העובדה כי מפקחי המאשימה לא חקרו את העובדת מובילה למסקנה כי מדובר במחדל המוביל לביטול כתב האישום.
אין בידי לקבל הסבר זה אשר משמעותו עצימת עיניים , והתבססות על טענה על פיה העובדת הינה פליטה על כן העסקתה מותרת, כל זאת מבלי לבדוק את הדברים באופן יסודי וממצה לרבות קבלת מסמך כלשהו ממנו עולה כי העובדת בתהליך הסדרת מעמדה או כי העסקתה מותרת.
מהמקובץ לעיל עולה כי, לא נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת על ידי המאשימה, ולא מצאתי כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה המצדיקה את התערבות בית הדין על כן, טענת הנאשמים לאכיפה בררנית נדחית.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנני מרשיעה את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, עבירה על סעיפים 2(א)(1)ו-(2) לחוק עובדים זרים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 37945-10-17 27 אפריל 2020 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציגת ציבור (עובדים) גב' אלינור ויינטרוב נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב בירנבוים התובעת DULCE CORAZON NAVARRO דרכון פיליפיני 8964350 EB ע"י ב"כ עו"ד שקד מריאנו הנתבעת ג'נט אלסדויי ת.ז. 030281562 ע"י ב"כ עו"ד בתיה קפלן פסק דין
מבוא התובעת, עובדת זרה אזרחית הפיליפינים, הועסקה כעובדת סיעוד אצל הנתבעת, אלמנה ואם שכולה ילידת 1928, המתניידת בכסא גלגלים.
עוד הצהיר אדיר כי לאחר שהתובעת עזבה את עבודתה אצל הנתבעת ניכנס לחנותו נסער הבן יצחק, סיפר לו על המקרה "הלא נעים" שארע "עם אחיו והמטפלת". בנוסף סיפר לאדיר כי הם צריכים לשלם לתובעת סכום גבוה אולם אין להם אפשרות לשלמו והתובעת "עושה לנתבעת" "הרבה בעיות" בשל כך. אדיר הצהיר כי בנוכחותו היתקשר הבן יצחק לתובעת ובקש ממנה לבוא לקראתם, כך שישולם לה סכום של 50,000 ₪ במזומן, אולם היא סירבה "דיברה לא יפה וניתקה את הטלפון". עוד הוגש מטעם הנתבעת תצהירו של השוטר.
השוטר הצהיר כי בחודש דצמבר 2016 פנה אליו הבן יצחק, סיפר לו כי התובעת הרתה לאחיו ועברה להתגורר עימו וכי ממועד שעזבה את בית הנתבעת היא מתקשרת לנתבעת בכל שעות היממה "מבקשת את כספה ומאיימת עליה בטלפון". וכי הנתבעת, קשישה נכה, מפוחדת מאוד מהטלפונים הללו.
מהראיות עלתה תמונה שונה והצטייר כי לאור כלל נסיבות הענין אף התובעת, אשר עברה לגור עם בן זוגה, האח אברהם, שהקשר בינו לבין אימו הנתבעת נותק [סעיפים 14-15 לתצהיר הבת אסתר, אשר לא נסתרו] לא היתה מעוניינת להמשיך להתגורר בבית הנתבעת ולעבוד אצלה.
הסעדים להם עותרת התובעת מכוח חוק שויון ומכוח חוק עבודת נשים הגענו לכלל מסקנה כי יחסי העבודה עם התובעת הגיעו לסיומם ללא כל קשר להריונה, אלא בשל חוסר שביעות רצון ממשית מעבודתה של התובעת ומהיחס אותו העניקה לנתבעת וכן מחמת העובדה שמערכת היחסים הזוגית בין התובעת לבין הבן אברהם הסבה לנתבעת צער וחוסר נוחות והחריפה את היתנהלותה הלא ראויה של התובעת כלפיה.
מהעדויות עלה כי הלכה למעשה קויימו הראציונלים העומדים בבסיס חובת השימוע, שכן התובעת ידעה היטב את הטעמים והסיבות לחוסר שביעות הרצון של הנתבעת ממנה, כי נימסר לה עוד בחודש אוקטובר 2016 שהנתבעת מבקשת להביא את יחסי העבודה עמה לסיומם בשל חוסר שביעות הרצון והמצב שנוצר בבית והלכה למעשה התובעת הסכימה לכך, שכן אף היא לא רצתה להמשיך לעבוד בבית הנתבעת.
...
חרף האמור, מאחר והנתבעת עצמה לא העידה ובשים לב לכך שפיצויים בגין עגמת נפש נפסקים במשורה, לא מצאנו מקום לקבל את טענת הקיזוז בהקשר זה. פדיון חופשה שנתית בסעיף 29 לכתב התביעה התובעת עותר לקבלת פדיון חופשה בגין שנת 2016 בסך 3,600 ₪.
סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 35,833 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

האישומים נגד הנאשמת האישום הראשון: העסקת עובדת שאינה אזרחית ישראל או תושבת בה התשתית המשפטית סעיף 1יג לחוק אוסר על העסקת עובד זר ללא קבלת היתר כדין, באופן הבא: "(א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
היסודות העובדתיים מר ח'טיב העיד בהסתמך על "דו"ח הפעולה"[footnoteRef:5] שביום 4.2.2019 בשעה 14:05 ניכנס עם פקח נוסף לחנות שבה נכחו שתי נשים, אחת מבוגרת והשנייה צעירה יותר.
נאמר לה שיש סכויים גבוהים שתעצר ותישלח לארץ מולדתה ולכן הציעו שתאסוף את חפציה ממקום מגוריה, וכך עשתה יחד עמם[footnoteRef:8].
היסוד הנפשי הלכה היא כי היסוד הנפשי הנידרש לצורך הרשעה בבצוע עבירה לפי סעיף 2 לחוק הוא "מודעות" לבצוע העבירה, הקיימת גם במקרה של "עצימת עיניים". ובלשונו של בית הדין הארצי בעיניין רוזן[footnoteRef:23]: [23: ע"פ (ארצי) 6/22 מדינת ישראל-משרד המסחר והתעשייה נ' רוזן, (28.3.2007).
כאמור, הפניה למזכירתו של רואה החשבון, ככל שנעשתה, אינה מספקת מכיוון שהיא לא התבקשה לבחון את חוקיות העסקת העובדת הזרה ומדברי התובע בחקירתו במשרדי המאשימה עולה שהיא לא אמרה שאין מניעה להעסיק עובדת זרה בחנות אלא רק ציינה את העובדה שיש מעסיקים נוספים שמעסיקים עובדים זרים.
...
לפיכך, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום, דהיינו העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.
לפיכך, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום, דהיינו העסקת עובדת זרה ללא ביטוח רפואי, עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.
אי לכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו הפרת החובה למנוע את ביצוע העבירות על ידי הנאשמת, עבירה לפי סעיפים 5, 2(א) ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצבת התובעת אצל המעסיקים בבאר שבע נעשתה באמצעות חברת יד חרוצים (המשמשת כלשכה פרטית להבאה, תיווך וטפול בעובדים זרים בתחום הסיעוד).
בסעיף 17 להסכם נרשם, כי ההסכם נחתם על ידי הנאמן, אולם "כפוף לחתימת המעסיק/ תאגיד עובדים זרים, כן כפוף ולאחר קבלת כל אישורי העסקה כדין של כל רשויות מדינת ישראל הנוגעות בדבר. כאשר עד לאותו המועד תיחשב המטפל/ת לאורחת בלבד, במקרה כזה המטפל/ת מוותר/ת בזאת על כל טענה ו/או תביעה מכל מן וסוג שהוא כנגד הנאמן ו/או מי מטעמו". התובעת התגוררה בבית המנוח בתקופה מיום 16.4.15 עד ליום 16.6.15.
בנוסף, טענה התובעת בתביעתה, כי היא זכאית לפצוי בגין העדר תלושי שכר ורישומי שעות עבודה, אולם בסיכומיה לא ציינה רכיב זה. על כן, יש לראות את התובעת כמי שזנחה חלק זה של התביעה ואין צורך לידון בו. הנתבעים בכתב הגנתם כפרו במלוא התביעה.
על פי הלכה פסוקה חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 אינו חל על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופלים.
אכן, התובעת אשה משכילה, אך לא נטען שיש לה ידע בדיני העבודה בישראל.
...
לאחר ששקלתי את התנהלות הנתבעים ואת העובדה, כי התביעה התקבלה כמעט במלואה כמו גם את מהותה של התביעה, אני סבורה שיש לפסוק לחובת הנתבע הוצאות משמעותיות.
עם זאת, נוכח סכום התביעה אין מקום לפסוק לטובת התובעת עשרות אלפי שקלים כפי שביקש ב"כ התובעת, שכן גם סכום התביעה מכתיב בסופו של דבר את היקף ההוצאות שיש לפסוק.
התביעה כנגד הנתבעת (השותפות) נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו