חוק עבודת הנוער הגנה על זכויות נוער בעבודה

לטעמנו בית הדין האיזורי לא איזן נכונה בין השיקולים השונים בקבעו את מיתחם הענישה בנסיבות המקרה על פי הכפלה אריתמטית של "יחידות העבירה". ראשית נציין כי מקובלת עלינו קביעתו לגבי הערך החברתי המוגן, וכדבריו: "תכליתן של הוראות חוק עבודת הנוער הנוגעות להגבלת העסקתם של ילדים בכלל ושל נערים בשעות הלילה, היא שלא לפגוע בגידולם, בבריאותם או ברווחתם של הילדים והנערים; ולהתאים את חיי העבודה לגיל ולבשלות הילד, תוך הבטחת תנאי עבודה הוגנים. זאת ועוד, הוראות החוק, מטרתן להביא לאיזון בין רצונם של הנערים לכלכל את עצמם מחד, לבין שמירה מפני ניצול הילדים והנערים מצד המעסיקים וההורים. בעבירות של פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים ככלל ושל נערים בפרט, הרי שבמסגרת קביעת מיתחם הענישה, בשקילת הערכים החברתיים, יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה, ומחובתו של בית הדין למנוע ניצולם לרעה". עם זאת, גם כאשר לוקחים בחשבון את החשיבות החברתית שאין עליה מחלוקת בהגנה על זכויותיהם של בני נוער כקבוצה מוחלשת, ולכך מוסיפים את מספר העובדים שזכויותיהם הופרו (ארבעה) ותדירות ההפרה לגביהם (38 "יחידות עבירה" סך הכול); ומאידך מתחשבים בנסיבות הרבות לקולא כפי שפורטו על ידי בית הדין האיזורי לרבות העובדה כי מדובר בתקלה נקודתית שתוקנה להבדיל ממדיניות מכוונת, מצאנו להעמיד את מיתחם הענישה, בהיתחשב בכך שהקנס הפלילי המרבי על עבירה (אחת) הוא 58,400 ₪, על הטווח שבין 120,000 ₪ ל- 300,000 ₪.

...

להסרת ספק נדגיש כי לא בכדי כללנו באמור לעיל את המילים "באופן אוטומטי", שכן במסגרת הפעלת שיקול הדעת השיפוטי אין מניעה להגיע למסקנה כי בנסיבות מקרה מסוים יש לקבוע מתחם ענישה לפי הקנס הנקוב בחוק לגבי עבירה יחידה (גם כאשר באירוע כלולות מספר עבירות או מספר "יחידות עבירה"), כשם שאין מניעה להגיע למסקנה כי יש לקבוע מתחם ענישה הלוקח בחשבון הכפלה אריתמטית על יסוד "יחידות העבירה", כל עוד הדברים נעשים לאחר הפעלת שיקול דעת ובהתאם לנסיבות כל מקרה.

לטעמנו בית הדין האזורי לא איזן נכונה בין השיקולים השונים בקבעו את מתחם הענישה בנסיבות המקרה על פי הכפלה אריתמטית של "יחידות העבירה". ראשית נציין כי מקובלת עלינו קביעתו לגבי הערך החברתי המוגן, וכדבריו: "תכליתן של הוראות חוק עבודת הנוער הנוגעות להגבלת העסקתם של ילדים בכלל ושל נערים בשעות הלילה, היא שלא לפגוע בגידולם, בבריאותם או ברווחתם של הילדים והנערים; ולהתאים את חיי העבודה לגיל ולבשלות הילד, תוך הבטחת תנאי עבודה הוגנים. זאת ועוד, הוראות החוק, מטרתן להביא לאיזון בין רצונם של הנערים לכלכל את עצמם מחד, לבין שמירה מפני ניצול הילדים והנערים מצד המעסיקים וההורים. בעבירות של פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים ככלל ושל נערים בפרט, הרי שבמסגרת קביעת מתחם הענישה, בשקילת הערכים החברתיים, יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה, ומחובתו של בית הדין למנוע ניצולם לרעה". עם זאת, גם כאשר לוקחים בחשבון את החשיבות החברתית שאין עליה מחלוקת בהגנה על זכויותיהם של בני נוער כקבוצה מוחלשת, ולכך מוסיפים את מספר העובדים שזכויותיהם הופרו (ארבעה) ותדירות ההפרה לגביהם (38 "יחידות עבירה" סך הכול); ומאידך מתחשבים בנסיבות הרבות לקולא כפי שפורטו על ידי בית הדין האזורי לרבות העובדה כי מדובר בתקלה נקודתית שתוקנה להבדיל ממדיניות מכוונת, מצאנו להעמיד את מתחם הענישה, בהתחשב בכך שהקנס הפלילי המירבי על עבירה (אחת) הוא 58,400 ₪, על הטווח שבין 120,000 ₪ ל- 300,000 ₪.

אשר לעונש שיש להטיל במסגרת מתחם הענישה, בהתחשב במכלול הנסיבות הפרטניות החלטנו להעמידו על סך קרוב לרף התחתון של מתחם הענישה, סך של 150,000 ₪.

סוף דבר - הערעור מתקבל, ואנו מפחיתים את הקנס ומעמידים אותו על סך של 150,000 ₪.

בישיבת ההקראה שהתקיימה בפניי ביום 01.12.20 הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כדלקמן: אישום ראשון הנאשמת 1 - העסקת 2 נערים שעדיין לא מלאו להם 15 שנה, וזאת בנגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עבודת נוער, תשי"ג-1953 (להלן – החוק); הנאשם 2 - הפרת חובת פקוח, בנגוד להוראות סעיף 33(א)(1) + סעיף 38(א) לחוק (סה"כ – 2 יחידות עבירה); אישום שני הנאשמת 1 - העסקה אסורה ומסכנת של 16 נערים מתחת לגיל 18 במשחטת עופות, בנגוד להוראות סעיף 33(א)(3) לחוק ולקבוע בתקנות עבודת נוער (עבודות אסורות ומוגבלות), תשנ"ו-1955 (להלן – התקנות); הנאשם 2 – הפרת חובת פקוח, בנגוד לסעיף 38(א) לחוק; אישום שלישי הנאשמת 1 – איסור עבודת לילה של 16 נערים מתחת לגיל 18 בעבודות לילה, בין השעות 20:00 ועד 08:00 למחרת, בנגוד להוראות סעיף 24 + 33(א)(2) לחוק; הנאשם 2 – הפרת חובת פקוח בנגוד להוראות סעיפים 24 + 33(א)(2) + 38(א)(2) לחוק.

במקרה דנן, הוסיף וטען, כמות העבירות רבה ויש מקום להטיל קנס בשיעור גבוה, וזאת לאחר קביעת מיתחם ענישה ביחס לכל "ארוע". מבחינת הערך החברתי שניפגע, הרי שמדובר בשמירה והגנה על זכויות קוגנטיות של נערים עובדים, העושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה, ובשל גילם הצעיר, חוסר הידע והניסיון וחולשתם הטבועה במערכת יחסי הכוחות מול המעסיקים, עלולים למצוא עצמם חשופים לניצול לרעה ע"י הפרות של הוראותיו השונות של החוק.

...

לאור האמור לעיל, החלטתי לפסוק בגין כל אחד מ"האירועים" קנס בגובה 50% מגובה הקנס המקסימלי.

בנוסף, סבורני כי יש מקום לחייב את הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות לאלה שהורשעו בהן במסגרת תיק זה למשך 3 שנים להיום.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את הקנסות הבאים: הנאשמת 1 – בגין האישום הראשון – 21,900 ₪; בגין האישום השני – 21,900 ₪; בגין האישום השלישי – 14,600 ₪.

חוק העסקת נוער נועד בראש ובראשונה לשמור ולהגן על זכויותיהם הקוגנטיות של נערים עובדים, אשר בשל גילם הצעיר, חוסר הידע והניסיון בעולם העבודה וחולשתם במאזן יחסי הכוחות עלולים להחשף לניצול לרעה מצד מעסיקים, המתבטאים בהפרה של הוראות חוק עבודת נוער.

מכאן שהפרת הוראות חוק הנוער עולה לכדי פגיעה בוטה בערך החברתי העליון – הגנה על בריאותם הנפשית והפיזית של הנערים העובדים.

...

נוכח האמור, בשים לב לערך החברתי המוגן שנפגע, רמת הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה, סבורני כי מתחם הענישה הנהוג ביחס לעבירות לפי חוק העסקת עובדים מתאים אף לנסיבות המקרה שלפני.

נוכח האמור, סבורני כי מתחם הענישה הנהוג בעבירה לפי חוק עבודת נוער מתאים לנסיבות המקרה שלפני.

יודגש כי בנסיבות שלפנינו לא שוכנעתי כי יש לחרוג ממתחמי העונש לקולה או לחומרה, ולפיכך יגזרו העונשים בתוך המתחמים.

קביעת מיתחם העונש ההולם הערך החברתי שניפגע מבצוע העבירה: תכליתו של חוק עבודת הנוער היא שמירה על זכויות העבודה של בני הנוער ואכיפתן היות ומדובר באוכלוסייה מוחלשת אשר עושה את צעדיה הראשונים בעולם העבודה (ע"פ (ארצי) 12606-04-19 ל.מ. שירותי כח אדם (צפון) בע"מ - מדינת ישראל (16.02.2020)).

יפים לעניין זה דברי ההסבר לחוק: "החוק המוצע בא לקבוע הוראות להגנה על נוער העובד, במידה שההוראות הכלליות להגנת העובד אינן מקיפות את הצרכים המיוחדים של הנער העובד. מטרתו של החוק להבטיח את התפתחותו הגופנית, הרוחנית והמקצועית של הנער העובד ולשם כך נקבעו בו הילכות...".[footnoteRef:1] [1: הצעת חוק עבודת הנוער תשי"ב – 1952, ה"ח 128.

...

לפיכך לאחר עיון במסמכים החלטתי להתחשב בקביעת המתחם במצבו הכלכלי של הנאשם, עם זאת לא באופן מוחלט שכן מדובר במסמכים שהגיש הנאשם ולא מן הנמנע שיש עוד נתונים אשר נוגעים לסוגיה זאת, אשר לא הוצגו בפניי.

בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, משך התקופה בה בוצעו העבירות, מצבו הכלכלי של הנאשם ורמת הענישה הנהוגה במקרים דומים, אני סבורה שבנסיבות העניין יש להעמיד את מתחם העונש ההולם בין 25% ל- 60% מהעונש המרבי, כלומר בין 3,600 ₪ לבין 8,640 ₪.

בשים לב לערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, רמת הענישה הנוהגת, ומצבו הכלכלי של הנאשם כפי שפורט לעיל – אני סבורה שיש להעמיד את מתחם העונש בין הקנס המנהלי (2,500 ₪) ל- 15% מהקנס המרבי בצד עבירה זאת.

בשים לב לערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, מצבו הכלכלי של הנאשם, מספר העובדים, רמת הענישה של מר בדארנה ורמת הענישה הנהוגה, אני סבורה שיש להעמיד את מתחם העונש ההולם בין 10%- 40% מהעונש המרבי בצד עבירה זאת.

על הצורך בחקיקת החוק נכתבו, בדברי ההסבר, הדברים הבאים (ה"ח 2380 התשנ"ה 381): "העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם הנה תופעה ההולכת ומתרחבת, בעיקר במגזרים שבהם דרושה ניידות גבוהה של עובדים; מאידך, נילוות לתופעה זו מספר השלכות שליליות. לא זו בלבד שהעובדים סובלים מהיעדר מקום עבודה קבוע ומסודר, אלא שהם נתונים לעיתים קרובות לניצול על ידי תשלום שכר נמוך והיעדר תנאים סוצאליים נאותים...". (4) הינה כי כן, לחוק תכליות רבות ובכלל זאת, הגנה על זכויות העובדים ומניעת פגיעה בבטחון הסוצאלי של העובדים ולכן קיימת חשיבות רבה להבטחת מתן ערבויות לכך שהמעסיקים יעמדו בהתחייבויות כלפי עובדיהם וקבלת רישיון כדין.

(3) כאמור ב-תפ (ת"א) 52548-07-15‏ מדינת ישראל - ל.מ. שירותי כח אדם (צפון) בע"מ (18.2.19): "תכליתן של הוראות חוק עבודת הנוער הנוגעות להגבלת העסקתם של ילדים בכלל ושל נערים בשעות הלילה, היא שלא לפגוע בגידולם, בבריאותם או ברווחתם של הילדים והנערים; ולהתאים את חיי העבודה לגיל ולבשלות הילד, תוך הבטחת תנאי עבודה הוגנים. זאת ועוד, הוראות החוק, מטרתן להביא לאיזון בין רצונם של הנערים לכלכל את עצמם מחד, לבין שמירה מפני ניצול הילדים והנערים מצד המעסיקים וההורים. בעבירות של פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים ככלל ושל נערים בפרט, הרי שבמסגרת קביעת מיתחם הענישה, בשקילת הערכים החברתיים, יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה, ומחובתו של בית הדין למנוע ניצולם לרעה". (4) לנוכח האמור בקביעת מיתחם הענישה, יש ליתן משקל לפגיעה בערך החברתי עקב ביצוע העבירות.

בנוסף הנאשמים 1-2 יחתמו על התחייבות להמנע מבצוע עבירות בהתאם לסעיפים 2(א) ו-20 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; סעיפים 2(א), 24(א), 33 ו-33א לחוק עבודת נוער וסעיפים 24(ב) ו-26 לחוק הגנת השכר לתקופה של שלוש שנים, שאם לא כן יוטל עליהם קנס בשיעור של 116,800 ₪.

...

לפי גישה זו, השאלה מהו אותו "מעשה" אמנם אינה זהה לשאלה מהו אותו "אירוע", אך גם לצורך השאלה מהו "אירוע" ניתן להיעזר במבחן הצורני-עובדתי וכן במבחן האינטרס המוגן, כך ש"מסכת של מעשים ועבירות תוגדר "אירוע אחד" בכל אותם מצבים שבהם ההסתכלות באירוע העברייני תביא את המתבונן למסקנה שפיצולם יהיה מלאכותי, וכי לאמיתו של דבר מדובר במכלול אחד", ועם זאת "ריבוי נפגעים עשוי להשפיע על הסיווג הראוי. כך, יהיה אפשר לקבץ רצף של עבירות נפרדות לכדי אירוע אחד כאשר מדובר בפגיעה קלה באינטרס המוגן או כשמדובר בקרבן אחד, ואילו כאשר האינטרס החברתי המוגן הוא אינטרס רב עוצמה, וקיימים מספר קורבנות, תופרד כל עבירה ותיחשב לאירוע בפני עצמו" (יניב ואקי ויורם רבין, הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא, הפרקליט נ"ב 413 (2012); להלן: ואקי ורבין; בעמ' 443).

יחד עם זאת, לנוכח הפגיעה בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנהוגה, הנסיבות שפורטו לעיל לעניין ביצוע העבירה וריבוי העבירות, אני סבור כי יש להעמיד את מתחם הענישה במקרה זה על שיעור של בין 20%-60% מגובה הקנס המרבי הקבוע לצד העבירה במכפלה של מספר העבירות, קרי: לגבי הנאשם 1 - בין 28,800 ₪ לבין 86,400 ₪ (10 יחידות עבירה); לגבי הנאשם 2 – בין 72,000 ₪ ל- 216,000 ₪ (25 יחידות עבירה); לגבי הנאשם 3 – בין 34,560 ₪ ל-103,680 ₪ (12 יחידות עבירה).

סוף דבר: הנאשמים ישלמו את הקנסות שנקבעו לעיל ב-40 תשלומים חודשיים, שווים ועוקבים החל מיום 1.2.23 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.