חוק חוזה ביטוח חובת מסירת פרטים

נוכח הפרת חובת המעסיק למסור פרטים על אופן היתרחשות הארוע (לפי סעיפים 22 ו-23 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981) (להלן: חוק חוזה הביטוח), ונוכח חוסר שתוף פעולה מצידו, טענה המבטחת, כי היא פטורה מתשלום תגמולי ביטוח.

...

בהינתן ראיות דנן, ומשלא זומן נהג הנתבעים לעדות על ידי המבטחת, הרי שאין מנוס מהקביעה, כי האשם בהתרחשות האירוע הוא נהג המשאית.

הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סכום של 7,663 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת, יחד ולחוד, בגין הוצאותיה סכום של 1,258 ₪ (סכום זה כולל את אגרת המשפט), ושכ"ט עו"ד התובעת בסך של 3,000 ₪.

הנתבעת הדגישה כי מדובר במידע מהותי בכל הנוגע לנכונותה כחברת ביטוח סבירה להמשיך ולבטח את רכב התובע ואילו נימסר לה המידע הנכון, היא לא הייתה מבטחת את הרכב, שכן, הוראות הפוליסה נוקבות מפורשות (בסעף ד' לפרק 3- גילוי מידע מהותי) כי עניין מהותי כולל נזקים אשר ארעו בשלוש השנים האחרונות כתוצאה מהסיכונים הכלולים בביטוח זה. מכאן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה נגדה בשל הפרת חובת הגילוי והפרת חובת הגילוי היזום המעוגנות בחוק חוזה ביטוח באופן הפוטר אותה מתשלום תגמולי הביטוח.

בע"א 682/82 בן אריה נ' סהר, פ"ד לז(3) 589, 599 נקבע כי "לית מאן דפליג, שזהירות סבירה מצד אדם, המקבל לידיו פוליסת ביטוח, היא לטרוח ולעיין בה". ברע"א 5446/07 יהב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (26.8.07) נקבע כי "המבוטח המקבל את הפוליסה אמור לקרוא את הוראותיה, מכל מקום את אלה העיקריות שבעבורן רכש אותה, ואם אינו מבין – עליו לבקש הסברים. אין בכך כדי לגרוע מזאת שבחלוף השנים הוטלו בדין, ובדין הוטלו, חובות שונות על חברות הביטוח, הן בחוק חוזה הביטוח (שתוקן מעט יחסית מאז נחקק בתשמ"א) והן ובמיוחד בפסיקה". בעיניין יהב לעיל נקבע עוד כי : "פעולת החתימה מהוה הבעת הסכמה לתוכן המסמך ולכך שהוא ממצה את יחסי הצדדים. היא משתיקה את החותם מלטעון כי לא הכיר את המסמך וכי חשב שתוכנו שונה, בין משום שלא קרא אותו, ובין משום שחשב שמה שהתרחש במהלך המשא ומתן, גם הוא חלק מהחוזה. החותם המתכחש לתוכנו של המסמך או המבקש להוסיף עליו, טוען למעשה טענת טעות, אולם קשה להצליח לבסס טענת טעות (או הטעה) המתייחסת לתוכנו של מיסמך הנמצא בידיו של הצד הטועה ואשר אושר על ידו בחתימה". חזקה כי התובע, ככל מבוטח סביר, קל וחומר אדם מנוסה ומשכיל, קרא ועיין בפוליסה ואף שם לב לפרטים הרשומים בה. התובע היה מודע לבעייתיות הנוגעת לביטוח הרכב, ניסה בעבר ולא הצליח לבטח את רכב המזדה ביטוח מקיף, ואף לטענתו קנה את רכב המרצדס רק לאחר שבירר את האפשרות לבטחו, ומכאן קשה עד מאוד לקבל את גירסתו העובדתית.

...

נוכח האמור, וחרף התנהלותה של אקמן, אני דוחה את התביעה גם נגדה.

מכאן, אני מורה על דחיית התביעה נגד שתי הנתבעות וכפועל יוצא מכך על דחיית ההודעה לצד שלישי שנשלחה ע"י כל אחת מהנתבעות.

סוף דבר – אני מורה על דחיית התביעה נגד שתי הנתבעות ועל דחיית שתי ההודעות לצד ג'.

מכאן שעניינו של איסור ההטעיה הקבוע בסעיף 55 לחוק הפיקוח עניינו החובה למסור למבוטח פרטים אשר מהותיים לעסקה.

..עד חקיקת חוק חוזה הביטוח וחוק הפיקוח על עסקי הביטוח משנת 1981, עוגנה חובת הגילוי של המבטח כלפי המבוטח בחובת תום הלב הכללית של דיני החוזים.

...

קיומה של שונות בין חברי הקבוצה וכן הצורך לערוך בירור עובדתי ומשפטי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, מוביל לכדי מסקנה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לבירור התובענה.

סוף דבר לא עלה בידי המבקשים להוכיח במסגרת ההליך דנן ובשלב זה את טענותיהם שבבקשתם כנגד המשיבה.

בהינתן כל האמור לעיל מצאתי לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית.

עולה, איפוא, השאלה העקרונית, האם עצם סרובו של מבוטח למסור תדפיסי שיחות טלפון ממועד הארוע היא בבחינת הכשלה של בירור החבות, בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק חוזה הביטוח, או המנעות ממסירת מידע ומסמכים, בנגוד לחובה הקבועה בסעיף 23(ב)? דומה כי התשובה לשאלה זו אינה ברורה כלל, והיא כרוכה בהתנגשות בין עצם הזכות לפרטיות, שהיא זכות יסוד על פי סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לבין הכלל בדבר מסירת מלוא המידע והפרטים הנחוצים למבטחת לשם בירור חבותה הביטוחית, בהתאם לחוק חוזה הביטוח.

...

סוף דבר התובע הוכיח את תביעתו במידה הנדרשת, והביא די ראיות על מנת להוכיח כי קרה מקרה ביטוח לרכב המבוטח, אשר ניזוק באופן מלא ("אבדן גמור").

לפיכך, דין התביעה להתקבל.

כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 4,200 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

לטענתה, מבדיקות וחקירות יסודיות אשר נערכו על ידי הנתבעת, עלה כי בדווח לנתבעת נימסרו פרטים שאינם נכונים וכוזבים, זאת במטרה להכשיל את בירור החבות על ידי הנתבעת ובכוונת מירמה.

בנסיבות העניין, מאחר שאין טענה, לפיה המבוטח, הוא התובע, הפר את חובת הדיווח על מקרה ביטוח, ומאחר שאין טענה, לפיה המבוטח הפר את חובת מסירת המידע והמסמכים למבטחת במסגרת בירור חבותה, ומאחר שאין טענה כי המבוטח הכשיל בכוונה את בירור חבותה של המבטחת, הרי שיש להתייחס אך ורק לטקסט המודגש שבהוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, כפי המובא לעיל, דהיינו לעניין מסירת עובדות כוזבות או העלמתן בכוונת מירמה.

...

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה על יסוד כל החומר המונח לפניי, לרבות עדויות העדים שהופיעו לפניי ועל יסוד טענות הצדדים ובאי כוחם.

מכאן, שהמסקנה המתבקשת היא כי מדובר בתאונה אותנטית.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

על כן, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: סכום התביעה, בסך של 82,866 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.