כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוק ההסדרים: תחולתו על תביעת יורשים לפדיון מניות באגודה חקלאית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפס"ד קלופשטופ הוגשה תביעה על ידי יורשיהם של חברים באגודה החקלאית נגד האגודה לפדיון מניותיהם של המורישים, ובית המשפט קבע, כי חוב זה נכלל תחת תחולתו של חוק ההסדרים, ובקשת האגודה להעביר את ההליך למשקם, התקבלה בפסק הדין של בית משפט העליון.
...
אין אני סבורה כי פסק דין זה ישים לענייננו, הן מפני שהמערערים אינם בגדר "גורם חקלאי", והן בשל השוני המהותי בעובדות.
המסקנה המתבקשת מן האמור, כי הייתה התחשבות מירבית במערערים כחייבים חוב אזרחי רגיל, וזאת מבלי שהיה ניסיון כן של המערערים להסדיר את החוב.
התוצאה: אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

כחלק מחקיקתו של חוק זה, בוטלו ההוראות בחוק ניירות ערך שעסקו בהגשת תובענה ייצוגית והנושא מצא את הסדרו בחוק החברות (סעיפים 218-207 לחוק).
הוראה זו היא אחד הביטויים למימד האישי של החברות באגודה שיתופית, וטעמיה דומים לאלו העומדים ביסוד האיסור על העברת מניה או חלק אחר בהון האגודה השיתופית (סעיף 17 לפקודת האגודות השיתופיות; ראו, ע"א 191/86 אטינגר נ' נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד מג(2) 485, 490 (1989) (להלן - עניין אטינגר)).
ניתן לסכם את סוגיית מועד פדיון המניה במקרה של פקיעת חברות עקב מוות באופן הבא: אם דרש היורש את פדיון המניה בתוך שנה מיום הפטירה, חלה על האגודה חובה לשלם לו את שווי המניה תוך תקופה זו. אם לא באה דרישה כאמור, יהיה מועד הפדיון שנתיים לאחר מות החבר, אלא אם נקבע בתקנון מועד מוקדם יותר.
זאת, בשל סעיף 217א לחוק החברות, אשר הוסף בשנת 2005 וקבע כי ההסדר המאפשר להגיש תובענה ייצוגית לא יחול על עילה שנוצרה לפני 31.10.1988.
...
מקובלת עלי מסקנתו של חברי ולפיה בנסיבותיו של עניין זה המימד האינדיווידואלי הכרוך בליבון סוגיית ההתיישנות לגבי כל חברי הקבוצה אינו מאפשר את אישור התביעה כתביעה ייצוגית.
לכן גם לדעתי דין הערעור להידחות.
ואולם נוכח המסקנה אליה הגענו – לא ארחיב בעניין זה. ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1996 בעליון נפסק כדקלמן:

האם ההסדר שבחוק ההסדרים חל על תביעה זו ומחייב את הפסקת הדיון בה? זו השאלה המרכזית הראשונה העומדת להכרעה בהליכים שלפנינו.
עניינם של הערעורים בתביעות שהוגשו נגד האגודה השיתופית נהריה, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן-האגודה) על-ידי חברים ויורשים של חברים באגודה (להלן-התובעים), התובעים לקבל מן האגודה את שווי הפדיון של מניות חברים שנפטרו.
...
על-כן, אני סבור כי יש לדחות את טענת התובעים כאילו מלשון החוק "ברור" כי הוא חל אך על יריבויות משפטיות שצמחו על רקע חובות כספיים מתחום דיני החוזים.
על-כן, אני סבור כי אין מקום לנקוט פרשנות מצמצמת של המונח "חיוב כספי" שבחוק, כנטען על-ידי התובעים.
המסקנה שמבקשים התובעים להסיק מכך היא, כי הוראה זו חלה רק על הליך העוסק במכלול חובותיו של הגורם החקלאי.
על רקע תכליתו של החוק, שעמדתי עליה לעיל, ומכלול הוראותיו, נראה לי כי הוראת סעיף 7 מורה על הפסקת כל אותם הליכים לגבי חובות, המצויים בגדר חובו הכולל של גורם חקלאי.
לפיכך, אנו מורים על העברת מכלול ההליכים המתנהלים בין הצדדים לפנינו ובבית המשפט המחוזי אל המשקם.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2003 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים חלוקים בשאלה האם החברה היא "גורם חקלאי" כמשמעו בחוק, ובמיוחד בשאלה האם החברה היא "יחיד העוסק בייצור תוצרת חקלאית". במידה והחברה אינה עונה להגדרות מונחים אלה, הרי שחוק ההסדרים כלל אינו חל על החוב נשוא התובענה.
בסעיף 1 לחוק, מוגדר המונח "גורם חקלאי": "אגודה חקלאית, ארגון חקלאי, תאגיד חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית ובן זוגו". הצדדים מסכימים כי, נכון למועד הגשת התביעה, לא נכללה באחת מן התוספות לחוק, אשר פירטו מי הם אותם תאגידים ספציפיים, אשר נמנים בין החוסים תחת כנפי החוק.
מסקנתי זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק ההסדרים אשר נועד ליפתור את המשבר העמוק במיגזר החקלאי המשפחתי ולהעדיף את אפשרויות התמיכה והשיקום על פני פירוק (ראה דברי הסבר להצעת חוק ההסדרים, ה"ח 2092 (תשנ"ב) בעמ' 92; ע"א 5827/90 נהריה כפר שיתופי נ' יורשי קלופשטוק, פ"ד נ(4) 282, בעמ' 294).
יצוין כי מלבד האופציה הפרשנית, ניתן להגיע לתוצאה דומה גם מכח דיני החברות והלכות "הרמת מסך" בין החברה ובין בעל המניות, הוא "היחיד" העוסק בחקלאות.
...
לפיכך מסקנתי היא כי די בכך שהחייב עובד כחלקאי, באמצעות חברה משפחתית שהקים, אשר משמשת מכשיר בידיו לניהול הפעילות.
אינני מקבלת את דעת הבנק.
סוף דבר 22.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2003 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים חלוקים בשאלה האם החברה היא "גורם חקלאי" כמשמעו בסעיף 1 לחוק, ובמיוחד בשאלה האם החברה היא "יחיד העוסק בייצור תוצרת חקלאית". במידה שהחברה אינה עונה להגדרות מונחים אלה, הרי שחוק ההסדרים כלל אינו חל על החוב נושא התובענה.
בסעיף 1 לחוק מוגדר המונח "גורם חקלאי": "אגודה חקלאית, ארגון חקלאי, תאגיד חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית ובן זוגו". הצדדים מסכימים כי נכון למועד הגשת התביעה החברה לא נכללה באחת מן התוספות לחוק אשר פירטו מי הם אותם תאגידים ספציפיים אשר נמנים בין החוסים תחת כנפי החוק.
מסקנתי זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק ההסדרים אשר נועד ליפתור את המשבר העמוק במיגזר החקלאי-המשפחתי ולהעדיף את אפשרויות התמיכה והשיקום על פני פירוק (ראה דברי הסבר להצעת חוק הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1991; ע"א 5827/90 נהריה, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' יורשי קלופשטוק בעמ' 294).
יצוין כי מלבד האופציה הפרשנית ניתן להגיע לתוצאה דומה גם מכוח דיני החברות והלכות "הרמת מסך" בין החברה ובין בעל המניות, הוא "היחיד" העוסק בחקלאות.
...
לפיכך מסקנתי היא כי די בכך שהחייב עובד כחקלאי באמצעות חברה משפחתית שהקים אשר משמשת מכשיר בידיו לניהול הפעילות.
אינני מקבלת את דעת הבנק.
סוף דבר 22.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו