מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חופשת לידה בהסתדרות המורים

בהליך צו עשה/צו מניעה (קבועים) (צ"ו) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת על כך שלפני יציאת המנהלת לחופשת לידה, צפתה המנהלת לפחות בשיעור אחד של המבקשה (עדות המבקשת בחקירתה הנגדית מיום 27.7.15, עמ' 3, שורה 17).
בעקבות הודעה זו היתקיימה ישיבה בהישתתפות סגן מנהל בית הספר, המבקשת ונציג הסתדרות המורים המנהלת חזרה מחופשת הלידה בחודש 3/16.
...
מכל מקום, ככל שיתברר שיש לקבל את התביעה העיקרית ולהורות על החזרת המבקשת לעבודתה, ניתן יהיה לפצות את המבקשת בכסף על אי קבלת שכר ונלוות ועל נזקים אחרים.
הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת, גל – ניהול קופות גמל לעובדי הוראה בע"מ (להלן: התובעת או הקופה), הנה חברה מנהלת של קופות גמל ענפיות לתגמולים ופיצויים לעובדי הוראה ולעובדי ונבחרי הסתדרות המורים.
במסגרת ההליך היתקיימו שתי ישיבות מקדמיות ודיון הוכחות אחד ביום 4.11.21, בו הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן, בתמצית, הנתבעת: (א) תשלם לכל העובדות שלא הופרשו להן הפרשות פנסיוניות בגין יציאה לחופשת לידה את ההפרשות לא יאוחר ממשכורת נובמבר 2021; (ב) תפעל באופן רוחבי לכלל העובדות שיצאו לחופשת לידה לצורך ביצוע הפרשות, ככל שיידרש; (ג) תעביר מידע בנוגע לסיבה להפסקת ההפרשות לשאר העמיתים שהופסקו ההפרשות הפנסיוניות עבורם לא יאוחר מיום 7.12.2021.
...
דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון" בפסק דינו של בית הדין הארצי, ע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל - בית הורים בית אורה בע"מ (2.11.06), נקבע כדלקמן: "כלל הוא שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים שהתוו בפסיקה, ובכלל זה את העובדה שהיה על התובעת לפתוח בהליך משפטי על מנת שתוברר שאלת קיומו של חוב לקופה; התמשכות הדיון בתיק שמתנהל מיוני 2018, והתנהלות הנתבעת בכל הקשור למועד הגשת כתב ההגנה (אשר הוגש רק בחודש מרץ 2019), ובקשות הארכה שהוגשו בגינו; התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין; מהות החוב, לרבות מחיקת חלק מהעובדים נשוא התביעה; סכום התביעה וכן את העובדה שהצדדים הגיעו לפשרה רק בפתח דיון ההוכחות; כן לקחנו בחשבון בנושא ההוצאות כי אמנם הנתבעת לא התייצבה לדיון ביום 31.5.20, אך ערים אנו להסבר הנתבעת כי לא התקבל זימון לדיון בפרקליטות תל אביב (אלא בפרקליטות מחוז חיפה), במכלול כלל השיקולים לעיל, הננו קובעים כי הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה מיתנגדת לבקשת המבקשת לידון בהליך במסגרת הסתדרות המורים, שכן בחוקת ההסתדרות – סעיף 111.6 לחוקה נכתב כי לבית הדין של הסתדרות המורים סמכות לידון בעתירות של חברי האגודה ונבחריה שהנם עובדי האגודה בכל הנוגע לעבודתם באגודה - לפרשנותה של המשיבה, סעיף זה אינו נוגע ואינו מתייחס כלל לסוגיות של פיטורין ו/או סיום יחסי עבודה, מה גם שלטענתה, ההסתדרות אינה גוף שיכול להיות גם המאשים, גם המבצע וגם השופט.
" בס"ע 36003-10-11 תנועת המושבים בישראל נגד אילנית ניר לוי אשר היתנהל בבית דין איזורי לעבודה באר שבע, נסוב כתב התביעה על טענות לעניין פיטורין בתקופה מוגנת (חופשת הלידה), ללא שימוע, בנגוד לחוק עבודת נשים ולחוק שויון ההזדמנויות בעבודה.
...
כב' השופטת (בתוארה דאז) ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים הצטרפו לדעתו: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". אנו סבורים, כי יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר גם לענייננו.
לטעמנו, לא יתכן שתניות אשר מוסכמות במסגרת חוזים, אשר נערכו בין צדדים שקיבלו על עצמם את ההוראות וההסכמים אשר נהוגים ו/או נחתמו בארגון בהם הם מועסקים ובפרט כאשר מדובר בעובד בכיר, המודע היטב לזכויותיו וחובותיו ואף מייצג את הנהלת הארגון כבענייננו – יוכלו לפנות לבית הדין לעבודה ולבטל באחת את המוסכם.
סוף דבר: הבקשה לעיכוב הליכים לפי ס' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 168 – מתקבלת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

במרבית שנות עבודתה, התובעת הועסקה בהיקפים 'נמוכים' שאינם מוכרים כשנות וותק לניסיון לצרכי מעמד (קביעות) בהתאם לנוהלי משרד החינוך (פחות משליש משרה למתמחים וחצי משרה לעובדי הוראה חדשים/ קיימים ; עבודה בפועל פחות מ'שנת לימודים' המהוה 6 חודשים בבית ספר יסודי ו-5 חודשים ו-20 ימים בחטיבת ביניים) כלהלן: בשנים תשע"ב ותשע"ג התובעת הועסקה במילוי מקום בבתי ספר יסודיים בהקף מעל שליש משרה, אך פחות מ'שנת לימודים'; בשנים תשע"ד ותשע"ה התובעת לא עבדה אצל הנתבעת; בשנת תשע"ו התובעת עבדה בבית ספר יסודי 'שנת לימודים', אך בהקף נמוך משליש משרה; בשנת תשע"ז התובעת הועסקה במילוי מקום בחטיבת ביניים (ישיבת בני עקיבא בשומרון), בהקף מעל שליש משרה, אך פחות מ'שנת לימודים' (5 חודשים ו-20 ימים בפועל); בשנת תשע"ט התובעת עבדה בהקף מעל שליש משרה, אך פחות מ'שנת לימודים' (עקב יציאת לחל"ד ביום 20.1.19 עד סוף שנה"ל); בשנת תשפ"ב התובעת עבדה פחות מ'שנת לימודים' (עבדה באוקטובר ונובמבר בלבד).
בהודעה זו צוין, בין היתר: "אם העסקתך בשנת הלימודים הנוכחית הייתה לתקופה קצובה ובגין העסקה זו קיבלת הודעה על הפסקת עבודה, הרי שאם תועסק/י בשנה הבאה, תוערך שוב עבודתך ויוחלט לגבי המשך העסקתך. אם העסקתך בשנת הלימודים לא הוגבלה לתקופה קצובה, הרי שבשנת הלימודים הבאה תועסקי/י במעמד של עובד הוראה בתקופת ניסיון, תוערך שוב עבודתך ויוחלט לגבי המשך העסקתך. הודעה על פרטי השיבוץ לשנת הלימודים הבאה, תנתן לך בתחילת עבודתך אם תשובץ/ תשובצי לעבודה...". התובעת נחסמה לשבוץ לשנת היתמחות נוספת בישיבת מערב שומרון בשנת הלימודים תשפ"ב, בהודעת החסימה שהופיעה במערכת פורטל עובדי הוראה (21.7.21) צוין: "מתמחה לא עבר היתמחות, יש לבצע היתמחות חוזרת. לצורך פתיחת השיבוץ יש להעביר במייל לאגף היתמחות ... אישור ממוסד אקדמי של רישום לסדנת היתמחות לשנה זו, סמל מוסד שמבקש לקלוט את המיתמחה ותעודת זהות של חונך". בו ביום (21.7.21) התובעת פנתה לאגף כוח אדם בהוראה מחוז מרכז, באמצעות מערכת פורטל עובדי הוראה לבירור "המשמעות של אי מתן קביעות כאשר עוברים בית ספר". בתשובה לפנייתה השיבה גב' פנינה איברגימוב, מחלקת כוח אדם מחוז מרכז, כי "בהמשך לשיחתנו, מבדיקה נמצא כי קיים אישור מהסתדרות המורים להארכת ניסיון שנה שנייה. מעמדך בשנה"ל הבאה הינו הארכת ניסיון שנה שניה. לבירורים נוספים בנושא יש לפנות למפקח מר אהרון אדלר במייל... כמו כן יש לפנות למחלקת סטז' על מנת להרשם להתמחות". בו ביום (21.7.21) פנה מר זוסמן בהודעת ווטספ לתובעת בהמשך להודעת אגף לכוח אדם שהתקבלה בישיבה, ובקש כי תעיין בה ותודיע לו תוך 14 יום מה בכוונתה לעשות, על מנת שניתן יהיה להערך והציע לה לדבר עם המפקח.
...
רק ברכיב אובדן ההשתכרות מתקבלת התביעה.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן השתכרות שנת לימודים תשפ"ב וזכויות נלוות בסך של 48,932 ₪.
בהתחשב בהיקף התביעה לכתחילה , בהשתלשלות הדברים ובתוצאה, הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

התובעת בחרה ליגרור את הנתבעת להליך משפטי מיותר, תוך ביזבוז זמנה של הנתבעת וזמן שפוטי יקר, "ולמעשה בפעולה זו היא רק מוכיחה את טענות הנתבעת, כי התובעת לא מתאימה ולא ראויה לתפקידה כמורה וכמחנכת". התובעת הגדילה לעשות ופנתה בעיניין לועד ההורים ולהסתדרות המורים, כביכול בטענה כאילו היא קורבן לאלימות מילולית מצד הורי התלמידים ופרסמה את המכתבים לכל הורי בית הספר כאשר ברור לכולם שמדובר במחלוקת שנתגלעה בין התובעת לבין הנתבעת.
ביחס למקרה השני, בו עזב בנה של הנתבעת את שטח בית הספר, טוענת התובעת כי היא כלל לא עבדה בצהרון באותו המועד, אלא שהתה בחופשת מחלה בת עשרה ימים שלקחה בסמוך לאחר חופשת לידה, במהלכה העניקה תמיכה מרחוק לצוותים החינוכיים.
...
לאור האמור לעיל, טוענת התובעת כי על הנתבעת לפצותה בסך של 100,000 ₪, ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וכן לשלם לתובעת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד. טענות הנתבעת בכתב ההגנה, טוענת הנתבעת כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף, שכן מדובר בתביעה טורדנית שאינה אלא תביעת השתקה חסרת כל בסיס משפטי או עובדתי, אשר הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
פיצוי עונשי גם רכיב זה בתביעה שכנגד, דינו להידחות.
לאור המקובץ לעיל, דין התביעה שכנגד – להידחות.
התביעה שכנגד – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו