מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חופשה ללא תשלום משרד הבריאות שירות המדינה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת זו, יש ליתן משקל יחסי למיהות התובע, מקום מגוריו ומצבו הכלכלי; למיהות הנתבע ומעמדו; לטיב השאלות שהתובענה מעלה; סכויי התביעה ומורכבותה; שהוי בהגשת התביעה, ככל שהיה; השלב בהליך שבו מוגשת הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה ותום ליבו של התובע (עניין נעים; עניין ונצ'ין; רע"א 2310/10 ‏אבו קבע נ' מדינת ישראל, (27.7.2010), בפסקות 6-7; עניין פלונית, בפיסקה 5; רע"א 3462/14 סארי גנאם נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (17.9.2014).
ביום 13.4.21 הגיש קמ"ט תעסוקה במנהא"ז איו"ש, מר יצחק לוי, תעודת עובד ציבור מטעם המנהל האזרחי לאיזור יהודה ושומרון בעיניינו של המנוח.
בכתב ההגנה הנתבע הודה באופן מפורש כי לא שילם דמי הבראה, פדיון חופשה, לא הפריש עבור המנוח לפנסיה ולא שילם דמי חגים.
למעלה מן הצורך, יצוין כי במסגרת בחינת "טעמים מיוחדים שיירשמו" קבע בית הדין בעיניין קבוץ בית הערבה כי: "הסדר זה מקנה לבית הדין שיקול דעת רחב לקבוע שמתקיימות במקרה שלפניו נסיבות המצדיקות לפטור תובע מחיוב בהפקדת ערובה. על פי דברי ההסבר לתקנה, בית הדין יכול לפטור מהפקדת ערובה, בין היתר, "במקרים בהם מתרשם בית המשפט כי בנסיבות העניין אין זה מן הצדק ומן ההגינות להטיל על התובע הפקדת ערובה. במסגרת זו, יכול בית הדין לשקול את אופי הזכות הנתבעת והאם היותה זכות קוגנטית של העובד, את החלופות האפשריות לערובה, וכן את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, וזאת בהסתמך על הפסיקה אשר התוויתה את שיקול הדעת עד כה... ביישום הסדר זה, יש מקום לשקול גם את מאפייני העסקת אוכלוסיית התובעים עליהם חלות התקנות, ופערי הכוחות והמידע בינם לבין הנתבעים" כבוד בית הדין הארצי פרט, בין היתר, שיקולים כגון העידר תעוד לעבודת העובד; העסקה בתבנית מורכבת והתקשרות של הנתבע עם קבלן כוח אדם או קבלן שירות, ללא שלקבלן היה רישיון על פי החוק.
...
נוכח כל האמור, משהתובעים הציגו ראיות לכאורה להעסקת המנוח, ולאי תשלום זכויות קוגנטיות, אף בהתאם לכתב ההגנה, אין לחייב את התובעים בהפקדת ערובה, בהתאם לתקנה 116 א לתקנות ולפסיקה כפי שפורט לעיל.
הבקשה לחיוב התובעים בערובה, נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1633/20 בג"ץ 2070/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שטיין העותרת בבג"ץ 1633/20: "סל" שירותי סיעוד העותרים בבג"ץ 2070/20: 1. היתאחדות התעשיינים בישראל 2. היתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל 3. ארגון חברות הניקיון בישראל נ ג ד המשיבים בבג"ץ 1633/20: 1. מדינת ישראל 2. שר הבריאות 3. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות המשיבים בבג"ץ 2070/20: 1. מדינת ישראל 2. שר הבריאות 3. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 4. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות 5. הסתדרות העובדים הכללית החדשה עתירות למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התש"ף (2.7.2020) בשם העותרת בבג"ץ 1633/20: עו"ד אביתר קנולר; עו"ד ענבר אפק נכט; עו"ד ליאת תבל; עו"ד אבי גרינברג; עו"ד אלה בר-חיים בשם העותרים בבג"ץ 2070/20: עו"ד אריה רייך-מינא; עו"ד רחל הררי ליפשיץ; עו"ד נטליה זרון בשם המשיבים בבג"ץ 1633/20 והמשיבים 1-4 בבג"ץ 2070/20: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד אבי טוויג; עו"ד מיכל לייסר בשם המשיבה 5 בבג"ץ 2070/20: עו"ד יחיאל שמיר; עו"ד יפתח הלינג ][]פסק-דין
כמו כן מבקשים העותרים כי נכריז על עובדים שכירים שאינם בגדר חולים, ושנכנסו על-כורחם לבידוד מכוח צו הבידוד, כמי שנימצא בחופשה ללא תשלום (בג"ץ 2070/20) וכן נחייב את המשיבה 1, מדינת ישראל, לפצות את המעסיקים על ההפסדים שאלה ספגו עקב תשלום דמי מחלה לכל אותם העובדים אשר בודדו מכוח הצוו והפקודה מבלי לחלות במובן של חוק דמי מחלה.
...
בהינתן אינטרס ההסתמכות של העובדים, ובשים לב לכך שהזכות לימי מחלה היא זכות המוקנית לעובד, וכל תשלום נעשה בכפוף לצבירת ימי המחלה של כל עובד ועובד ומתוך "הבנק" שלו, אף אני סבור כי יש להורות – בגדר עקרון התוצאה היחסית – כי הצו על תנאי יהפוך למוחלט ביום 30.9.2020, על מנת לאפשר לרשויות המוסמכות להעמיד דברים על מכונם.
הנשיאה א' חיות: אני מסכימה למסקנה שאליה הגיע חברי השופט א' שטיין בחוות דעתו ולפיה הימצאות בבידוד מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: הצו), אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: החוק).
כמו כן מקובלות עלי הערותיו של חברי, השופט ע' פוגלמן, בכל הנוגע לתשתית הנורמטיבית אשר תומכת במסקנה זו. לצד זאת אבקש להוסיף מספר הערות קצרות.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עם זאת סגירה זו נעשתה בכפוף להמלצה לבית החולים "לנהל את ההליכים בדרכים מקובלות וראויות בשיתוף פעולה עם כל חברי ועד העובדים". עוד הובהר במכתב הסגירה כי הוגשה תובענה משמעתית כנגד אחד מבעלי התפקידים בבית החולים בהמשך לאחת מתלונות העובדים שהוגשו בסיוע המערער, וכי בנושא אחד שנכלל בתלונה נידרש בירור נוסף מול חשב משרד הבריאות (מכתביו של עו"ד רוזנברג מיום 28.2.11 ומיום 18.12.11).
לאחר אישורה התבקש המערער לשהות בחופשה ללא תשלום מיום 1.2.12 ועד לסוף חודש מאי 2012, וביום 31.5.12 פרש מעבודתו בשירות המדינה.
התביעה הוגשה במקורה גם כנגד חמוז באופן אישי, אך נקבע בפסק דין חלקי כי בהיעדר יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המערער אין סמכות לבית הדין לידון בתביעה נגדו ומשכך סולקה היא על הסף (החלטת הנשיאה (בדימוס) ורד שפר מיום 4.6.17, שאושרה בהסכמת הצדדים במסגרת ערעור שהוגש לבית דין זה: ע"ע 43733-06-17 מיום 20.6.18, בכפוף להצהרת המדינה כי תשלם בעצמה את הפצוי בגין הפרת סודיות רפואית ככל שייפסק כזה).
...
מדובר בפיצוי על הרף הגבוה, כיוון ששוכנענו שנסיבות המקרה חמורות במיוחד ומצדיקות סעד מתאים.
לא נעלם מעינינו כי המערער לא תבע בכתב תביעתו באופן מפורש פיצוי כספי בגין התעמרות, אך כאמור לעיל בית הדין האזורי שוכנע שהתקיימו התנאים שנקבעו לצורך כך בפסיקה (עניין ימית סינון), מבלי שהמדינה ערערה על כך. משכך, ומאותם שיקולים, שוכנענו כי ניתן וראוי להגדיל את סכום הפיצוי, על מנת שישקף באופן מדויק יותר את חומרת ההתנהלות כלפי המערער.
סוף דבר - הערעור מתקבל בעיקרו.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לדברי המבקש, עוד קודם לכן, כשהוא החל בחיפוש עבודה, מנכ"לית זרוע העבודה ביקשה ממנו שלא לפרוש מהשרות הצבורי ולקחת חופשה ללא תשלום.
לבקשת המבקש צורף מכתב של סגנית סמנכ"ל בכיר לתיכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות שנכתב ליועץ המשפטי בנציבות שירות המדינה בבקשה לאפשר את העסקתו של המבקש בהקדם האפשרי.
...
ברי כי במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה, ויש לוודא כי קיים ניתוק בין שני התפקידים.
" סוף דבר.
החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בעבור ארגון הג'וינט חודשיים לאחר סיום תפקידו במשרד הכלכלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מטעם הנתבעת העידו הגב' יעל גרין, סגנית מנהלת היחידה הארצית למכשירי שקום וניידות במשרד הבריאות, שהגישה תעודת עובד ציבור בנושא זכויות התובע על פי התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1994 העוסק באישור אבזרי שקום וניידות ומכשירי הליכה לנפגעי תאונות דרכים, מר גדעון האס - הגיש חוות דעת בנושא עלות צרכים ועזרה, מר בעז מוגילבקין - הגיש חוות דעת בנושא ניידות והוגשה חוות דעתו של מר חיים בן ארי בנושא צרכי הדיור.
אני לא יכול להקליד במחשב ולכן עבודות משרדיות לא מתאימות לי. אני לא יכול לעבוד בעבודה מול קהל או שירות לקוחות כי קשה לי להתרכז ולהיות קשוב ואני סובל מכאבי ראש והתפרצויות פתאומיות.
בע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל, (להלן: "הילכת אלחבנין"), מיום 12.3.18 הועמד סכום הפצוי החודשי בערכאה המבררת על 9,000 ₪ בגין עזרת צד ג' וסיעוד.
יש לפסוק לתובע את הוצאותיו לעתיד בהתאם לחוות דעתה המקצועית של הגב' ליאורה תמיר: עבור הוצאות אביזרים כמו מיטה וכורסה מתכווננות, כרית לכסא גלגלים, מחשב ושולחן, כסא ארגונומי, אבזרי ביגוד, אביזרים לרחצה, בידן, כלי אוכל מתאימים, מוצרים מתכלים, טיפולים פרא-רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים ועוד סך של 700,000 ₪; עבור רכישת תרופות ורכישת קנביס רפואי יש להעמיד את הפצוי בסך של 730,000 ₪; עבור פעילות ספורטיבית ומשקמת וכן רכישת מכשיר כושר, כפי שהומלץ על ידי המומחה השיקומי, יש להעמיד את הפצוי בסך של 500,000 ₪; עבור הוצאות חשמל מוגברות יש להעמיד את הפצוי בסך של 120,000 ₪ ; עבור הוצאות מוגברות יתרות כמו למשל יציאה לחופשות יש להעמיד את הפצוי בסך של 70,000 ₪.
לאור עדותה של הגב' יעל גרין את כסא הגלגלים, סד AFO ומקל נקודה מותאם הוא זכאי לקבל ממשרד הבריאות ללא תשלום מצדו וללא הישתתפות עצמית.
...
איני מקבלת את טענת מומחה התובע כי התובע יזדקק לדירה בת 4 חדרים בקומת קרקע ברמת גן דווקא.
אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי בעקבות התאונה יש להביא בחשבון צורך מופחת בנסיעות.
סוף דבר ראיתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע, לפני ניכוי תשלום תכוף, בגין פגיעתו בתאונה מיום 11.11.17, על סך של – 6,488,113 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו