מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חופשה בזמן הודעה מוקדמת: הלכת ארבל

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואח', פד"ע לב, 156, בעמ' 172, להלן: "הילכת ארבל") בפסק הדין בתיק ע"ע 1496/02 נשואה זנקס בע"מ נ' גל ארז (ניתן ביום 3.8.08, להלן: "עניין נשואה זנקס"), שב ובחן בית הדין הארצי לעבודה את הפרשנות הראויה לסעיף זה ולשאלה מתי ניתן לחפוף בין ימי חופשה לתקופת ההודעה המוקדמת, ואישר את הילכת ארבל (הגם שהשופטים נחלקו בדעותיהם בעיניין זה), לפיה כאשר עובד מחליט לצאת לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת תהיה חפיפה בין הזכות לחופשה שנתית לזכות להודעה מוקדמת.
...
לפיכך, התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית אף היא.
סיכום לאור כל האמור לעיל, הנתבעת תשלום לתובעת את הסכומים הבאים: הפרש פדיון חופשה בסך 7,600 ₪; פיצוי בגין פגמים בהליך השימוע בסך 7,000 ₪; החזר נסיעות בסך 9,240 ₪.
בנסיבות העניין, משמרבית התביעה נדחתה, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

פסק-דין מנחה, בסוגיית החפיפה המותרת - בין תקופת הודעה מוקדמת לתקופה בה מנוצלת חופשה שנתית - ניתן על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה, בפס"ד נשואה; וכך פסק, שם, כב' השופט פליטמן, כתוארו אז [ס' 5 לפסה"ד, ההדגשות במקור]: "... סבורים אנו, כי ראוי להשיב בעיניין זה עטרה ליושנה. לדידנו, ההלכה שנהגה לפני הלכת ארבל[1] (ולפני פסקי הדין שדנו בסוגיית חפיפת 'דמי הודעה מוקדמת' עם 'פדיון חופשה' וכד') בשאלת האפשרות לחפיפה בין ימי חופשה צבורים בגינם קמה זכאות לדמי חופשה לבין ימי הודעה מוקדמת (להבדיל מתמורת הודעה מוקדמת) העולים על ארבעה עשר יום, ואשר בם לא נידרש העובד להתייצב לעבודתו, היא היא העולה מלשונו של החוק ותכליתו. ובמה דברים אמורים ?
" הינה כי כן, לפי ההלכה דלעיל, מותרת חפיפה בין תקופת חופשה, המנוצלת בפועל, בזמן ניצול תקופת "הודעה מוקדמת", שניתנת לעובד בעין, העולה על 14 יום.
...
איננו מקבלים את טענות העיריה במלואן.
אשר על כן - אנו מקבלים את טענת התובעת, כי מתחילת עבודתה בעירייה היתה אמורה להיות מדורגת בדירוג המח"ר, כבר מעצם העובדה שהיתה בעלת תואר אקדמי, כאמור באחת החלופות המנויות בסעיף 26 לחוקה, שכותרתה "העברת עובד מדירוג אחיד לדירוג מח"ר". הואיל והעירייה לא הציגה כל תחשיב חלופי לתחשיביה של התובעת, ברכיב זה, הננו קובעים, כי - העירייה חייבת לתובעת הפרשים בגין אי מתן תמורה לפי הדירוג הנכון, לתקופת 7 השנים שקדמו להגשת התביעה, בסך 84,000 ₪.
אשר לטענת ההתיישנות של התביעה ברכיב זה - הואיל וההסכמה של העיריה, לשלם את החוב שלא שולם בגין תקופה קודמת, התגבשה רק בהסכם מיום 6.6.05 - זה היום בו נולדה עילת התביעה, להפרשים ברכיב זה, ובמועד בו הוגשה התביעה המתוקנת - 10.10.11, טרם חלפו 7 שנים מיום התגבשות עילה זו; לכן, אנו דוחים את טענת ההתיישנות ברכיב זה. לגוף המחלוקת - מקובלת עלינו טענת העירייה, כי כאשר הוסכם על חידוש תשלום מענק ההתמדה, עבור החודשים 1/03 - 8/04, סה"כ 20 חודשים, לא דובר על תשלום אוטומטי רטרואקטיבית, אלא, היה צריך לבדוק לגבי כל עובד, לרבות התובעת, האם הוא עמד בתנאים לקבלת אותו מענק, בכל אחד מ-20 החודשים שבתקופה זו. נוכח הממצאים שהובאו בתצהירה של גב' ברק, המראים, כי התובעת עמדה בתנאים לתשלום מענק ההתמדה רק ב-8 חודשים מתוך ה-20 הרלוונטיים [נ/2, סעיף 92(ה) ונספחי 57 א'-ג', שם], ואין חולק, שהתובעת קיבלה תשלום עבור אותם חודשים - אנו דוחים את תביעת התובעת לתשלום הפרש, כלשהו, בגין "מענק התמדה" בתקופה שבמחלוקת.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2008 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בפרשת ארבל ניבחנה מחדש ההלכה שלעיל, תוך שנקבע, כי "כאשר הודיע המעסיק לעובד על הפסקת עבודתו בפועל והעובד לא יחזור לעבוד בפועל אצל המעסיק, קמה הזכות לפדיון חופשה והמעסיק אינו יכול 'להוציא את העובד לחופשה שנתית' ... בסיכום, יש לקרוא את סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית כך: כאשר העובד מחליט לצאת לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, 'ימי הודעה מוקדמת לפיטורים' לא יובאו במניין ימי החופשה אלא אם עלו על 14 ימים ואז יחשב התשלום בגין הודעה מוקדמת גם כתשלום בגין חופשה שנתית". מקצת מן הקביעות באותה פרשה, מקובלות עלינו.
...
נעיר, כי אין לומר ששגגה יצאה מלפני בית הדין קמא, ביישמו את הילכת ארבל, ובדומה סבורים אנו, כי אף אנו רשאים להחיל על המקרה את ההלכה כמבואר לעיל.
סוף דבר: הערעור נדחה מהנימוקים המפורטים בחוות דעתו של הנשיא אדלר אליה הצטרפו נציג העובדים מר שלום חבשוש, ונציג המעבידים מר אילן שגב.
הערעור נדחה אף לדעתם של השופטים פליטמן ורבינוביץ, וזאת מהנימוקים המפורטים בחוות דעתם.
המערערות ישלמו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הודעה מוקדמת לטענת התובע, הוא זכאי להודעה מוקדמת בת שישה חודשים, בהתאם לנוהג הקיים בנתבעת לפיו עובדים בכירים מקבלים הודעה מוקדמת כתקופה זו. עוד מוסיף התובע, כי הנתבעת הייתה מנועה להוציאו לחופשה כפויה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ועל כן, ולמעשה ניתנה לתובע הודעה מוקדמת בת חודש אחד בלבד.
בעיניין זנקס (ע"ע (ארצי) 1496/02 נשואה זנקס בע"מ נ' גל ארז (3.8.08)), ששינה את ההלכה שנקבעה בפסק הדין שאוזכר על ידי הנתבעת בעיניין ארבל (דב"ע 107/98-3 אורי ארבל – H.P.H PRODUCTS LTD.
...
דמי הבראה התובע זנח טענתו ביחס לרכיב דמי הבראה (גם בסכומיו), ולכן התביעה בגין רכיב זה נדחית.
סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין הפגמים בהליך הפיטורים בסך של 45,000 ₪.
אשר לענין ההוצאות – תביעת התובע ברכיבים משמעותיים נתקבלה ובכלל זה הטענה ל200% פ"פ שההגנה בקשר אליה, כך מצאנו, נהגה בחוסר תום לב), אף כי לא החלק המכריע של סכומה הכספי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו