פסק-דין מנחה, בסוגיית החפיפה המותרת - בין תקופת הודעה מוקדמת לתקופה בה מנוצלת חופשה שנתית - ניתן על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה, בפס"ד נשואה; וכך פסק, שם, כב' השופט פליטמן, כתוארו אז [ס' 5 לפסה"ד, ההדגשות במקור]:
"... סבורים אנו, כי ראוי להשיב בעיניין זה עטרה ליושנה. לדידנו, ההלכה שנהגה לפני הלכת ארבל[1] (ולפני פסקי הדין שדנו בסוגיית חפיפת 'דמי הודעה מוקדמת' עם 'פדיון חופשה' וכד') בשאלת האפשרות לחפיפה בין ימי חופשה צבורים בגינם קמה זכאות לדמי חופשה לבין ימי הודעה מוקדמת (להבדיל מתמורת הודעה מוקדמת) העולים על ארבעה עשר יום, ואשר בם לא נידרש העובד להתייצב לעבודתו, היא היא העולה מלשונו של החוק ותכליתו. ובמה דברים אמורים ?
"
הינה כי כן, לפי ההלכה דלעיל, מותרת חפיפה בין תקופת חופשה, המנוצלת בפועל, בזמן ניצול תקופת "הודעה מוקדמת", שניתנת לעובד בעין, העולה על 14 יום.
...
איננו מקבלים את טענות העיריה במלואן.
אשר על כן - אנו מקבלים את טענת התובעת, כי מתחילת עבודתה בעירייה היתה אמורה להיות מדורגת בדירוג המח"ר, כבר מעצם העובדה שהיתה בעלת תואר אקדמי, כאמור באחת החלופות המנויות בסעיף 26 לחוקה, שכותרתה "העברת עובד מדירוג אחיד לדירוג מח"ר".
הואיל והעירייה לא הציגה כל תחשיב חלופי לתחשיביה של התובעת, ברכיב זה, הננו קובעים, כי - העירייה חייבת לתובעת הפרשים בגין אי מתן תמורה לפי הדירוג הנכון, לתקופת 7 השנים שקדמו להגשת התביעה, בסך 84,000 ₪.
אשר לטענת ההתיישנות של התביעה ברכיב זה - הואיל וההסכמה של העיריה, לשלם את החוב שלא שולם בגין תקופה קודמת, התגבשה רק בהסכם מיום 6.6.05 - זה היום בו נולדה עילת התביעה, להפרשים ברכיב זה, ובמועד בו הוגשה התביעה המתוקנת - 10.10.11, טרם חלפו 7 שנים מיום התגבשות עילה זו; לכן, אנו דוחים את טענת ההתיישנות ברכיב זה.
לגוף המחלוקת - מקובלת עלינו טענת העירייה, כי כאשר הוסכם על חידוש תשלום מענק ההתמדה, עבור החודשים 1/03 - 8/04, סה"כ 20 חודשים, לא דובר על תשלום אוטומטי רטרואקטיבית, אלא, היה צריך לבדוק לגבי כל עובד, לרבות התובעת, האם הוא עמד בתנאים לקבלת אותו מענק, בכל אחד מ-20 החודשים שבתקופה זו.
נוכח הממצאים שהובאו בתצהירה של גב' ברק, המראים, כי התובעת עמדה בתנאים לתשלום מענק ההתמדה רק ב-8 חודשים מתוך ה-20 הרלוונטיים [נ/2, סעיף 92(ה) ונספחי 57 א'-ג', שם], ואין חולק, שהתובעת קיבלה תשלום עבור אותם חודשים - אנו דוחים את תביעת התובעת לתשלום הפרש, כלשהו, בגין "מענק התמדה" בתקופה שבמחלוקת.
