מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חופש העיסוק בביצוע עבודות שירות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי הנתבעת היא חברה שעיקר עיסוקה ביצוע עבודות בנייה.
ירון אומר לך בשיחה הזאת שהוא מדבר איתך הרבה פעמים לפני כן אתה מבטיח לחזור לעבודה ולא חוזר, יש לך מה לומר על זה? אמרתי לו שאני חוזר" (עמ' 9 ש' 16-25 לפרוטוקול; ההדגשות שלי – י.א.ש) מעדותו של התובע עצמו עולה כי הוא בחר שלא לחזור לעבודה אצל הנתבעת לאחר חופשה שנטל לקראת חודש הרמדן וכי ביטול הרשיון נעשה זמן רב לאחר שנטש את עבודתו ולא נעתר להפצרות חוזרות ונישנות של הנתבעת לחזור לעבודה בשרותה.
...
משכך, אין מקום להעביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעת וטענת התובע בענין זה דינה להידחות.
אחרית דבר על יסוד כל האמור הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: הפרשי פדיון חופשה בסך של 1,509.55 ₪.
תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין הודעה לעובד, הפרשי שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי חגים ודמי נסיעות - נדחות.
לאור התוצאה שאליה הגענו, על רקע טענתו חסרת תום הלב של התובע בדבר נסיבות סיום עבודתו, משנמצאה תביעתו לתשלום הפרשי שכר המינימום ומרבית זכויותיו, חסרת בסיס, משנתקבל רק חלק קטן מתביעתו (פחות מ-10%), מצאנו כי מן הראוי הוא שהתובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בימ"ש קמא קבע כי רשלנות המבקש מצויה ברף הבינוני-גבוה, קבע כי מיתחם הענישה ההולם את מעשיו של המבקש נע בין מאסר על תנאי עד מאסר שיכול וירוצה בעבודת שירות לצד ענישה נלווית וגזר על המבקש 45 ימי עבודות שירות, קנס בסך 1,000 ₪, 18 חודשי פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, פיצוי לנהג הרכב המעורב בסך של 2,000 ₪ ומאסר על תנאי.
אלא, שנאשם זה בחר לעסוק בעבודה שבמהותה היא נהיגת רכב חלוקה (וזו כמובן זכותו המלאה מכח חופש העיסוק), אך בזמן זה ביצע שתי עבירות תנועה נוספות – אי ציות לתקנה 22(א) ביום 31.7.19 ועבירה נוספת של נהיגה בחוסר זהירות בנגוד לתקנה 21(ג) בתקנות ביום 25.11.19.
...
אני מחליט לכן, שלא לקבל את המלצות שירות המבחן לענישה בעלת אופי שיקומי וקובע כי הענישה שתיגזר להלן תהיה בגבולות המתחם אותו קבעתי לעיל ללא חריגה ממנו.
ביחס לשאלת הפיצוי הכספי לו עתרה המדינה, הרי שכל נושא הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובהתאם לחוק זה יפוצה מן הסתם הנפגע דרך חברת הביטוח הרלוונטית או דרך "קרנית". אין אני סבור כי במקרה זה (בו לנאשם תיקים בהוצאה לפועל לפי הנתונים שהובאו בפני על ידי ההגנה ושירות המבחן) יש לנאשם יכולת ממשית לשלם פיצוי הולם לנפגע וגזירת רכיב ענישה זה בלי שתעמוד מאחוריו יכולת ממשית למימוש אינה נכונה בעיני.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 3 שנים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענותיו של התובע נולדו לאחר שבסוף חודש אפריל 2017 פנה בבקשה לאישור חופשה, שנדחתה מאחר שבמועדים שבקש 3 מהנדסי שירות כבר היו צפויים לשהות בחו"ל רובם לצורך ביצוע הכשרות מקצועיות וזאת לאחר שבשבוע האחרון לחודש יוני היו אמורים חמישה מהנדסי שירות- ביניהם התובע- לשהות בחו"ל בטיול באיטליה במסגרת נופש חברתי מטעם החברה.
] בסעיף הראשון להצעת החוק למניעת היתעמרות בעבודה מצוין כי מטרת החוק היא "לאסור היתעמרות בעבודה, בשירות או במוסד להשכלה לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחרותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק". הינה כי כן, הצעת החוק למניעת היתעמרות בעבודה נועדה לקבוע הסדר קונקריטי להחלת כבוד האדם בחיי העבודה בישראל.
...
] נוכח האמור גם התביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע נדחית.
נוכח האמור, ובהתאם להלכה לפיה ערכאה שיפוטית לא תדון בעניינים בעלי אופי אקדמי-תיאורטי, לא מצאנו להידרש למחלוקת בין הצדדים בעניין זה. ככל שהנתבעת לא עשתה כן עד כה תשלם לתובע את עלות ההכשרה, בערכי נטו, בהתאם להסכמתה וזאת בתוך 30 ימים.
סוף דבר לסיכום, למעט האמור בעניין השבת עלות ההכשרה, התביעה על כלל מרכיביה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף נקבע בחוזר כי המפקח רשאי להסתמך על "מידע מרשות בטחון" הכולל כקבוע בסעיף ההגדרות לחוזר "מידע שהיתקבל ממשטרת ישראל, משירות הבטחון הכלל, מהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, מהממונה על הבטחון במשרד הבטחון, וכן מרשויות מקבילות בחו"ל". לא ראיתי לקבל את טענת העותר הטוען כי בנסיבות העניין באין ראיות על קיומה של הרשעה או לפחות כתב אישום על המפקח להמנע מעשיית שימוש במידע מודיעני לפגיעה בחופש העיסוק של העותר בדחיית בקשתו למתן רישיון.
כך למשל בעיניין המלצה על שיחרור מוקדם של אסירים; חנינות; המלצה על ביצוע עבודות שירות; כניסה לישראל; רשוי כלי ירייה; קבלת מעמד בישראל; המלצה על קבלת רישיון לגידול וייצור קנביס; המלצה בעיניין מועמדים להיתמנות לתפקידים צבוריים מסוימים; המלצות ביחס למציעים במכרזים מסוימים של רשויות המדיה ועוד.
...
כפי שבואר על-ידי השופט פוגלמן: "התפיסה שלפיה רשות מינהלית רשאית לבחון מגוון רחב של ראיות, ובהן מידע מודיעיני, חומרי חקירה בתיקים פתוחים וסגורים וכל מידע רלוונטי נוסף, לרבות מידע חסוי, היא יסוד מוסד בפסיקתנו (וראו למשל: עע"ם 7710/18 השר לביטחון פנים נ' ג'אבר (19.11.2019)). גם כאשר מדובר בפגיעה בזכויות הפרט אין מנוס, לעיתים, מקבלת החלטה מינהלית על בסיס ראיות מינהליות חסויות, ולא מצאנו טעם טוב שיצדיק שינויה של הלכה זו". ראו: עע"מ 8709/19 פולק נ' שר הבריאות, פסקה 6 (11.6.2020) (להלן: "פסק הדין בעניין פולק"); ההסתמכות על מידע מודיעני משטרתי חסוי ככלי עזר בהפעלת סמכות הרשות המקצועית בקבלת החלטה בדבר מתן רישיונות לפי חוק הפיקוח ובנושאים נוספים נבחנה ונמצאה כעומדת במבחן הסבירות.
כפי שנפסק בעניין פולק : "גם כאשר מדובר בפגיעה בזכויות הפרט אין מנוס, לעיתים, מקבלת החלטה מינהלית על בסיס ראיות מינהליות חסויות". ראיתי לנכון לקבל את טענת המשיבה שבנסיבות העניין מדובר בהחלטה סבירה על רקע הטעמים הנוגעים לצורך בשמירה על שלום הציבור ובטחונו.
התוצאה העתירה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בישיבת ההקראה שהתקיימה בפניי ביום 13.03.22, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום כדלקמן: אישום ראשון – עיסוק כקבלן שירות לבצוע עבודות ניקיון ללא רישיון מהשר בנגוד להוראות סעיפים 2(א), 10א ו- 20(ב1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (7 יחידות עבירה); אישום שני - אי תשלום פדיון חופשה לעובד בנגוד להוראות סעיפים 13 ו- 28(א)(2) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (2 יחידות עבירה), והכל כמפורט בכתב האישום.
...
כמו כן, מקובלת עלי טענת המאשימה, לפיה יש לראות בעבירות אירוע אחד הכולל מספר מעשים.
לאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשם בגין האישום הראשון קנס בסך 15,120 ₪, שהנו 15% מהקנס הכספי המקסימלי.
גם במקרה זה, מתחם הענישה שהוצע ע"י המאשימה מקובל עלי בנסיבות המקרה, וגם כאן, מאותם נימוקים, סבורני כי מתקיים צידוק לפסוק לקולא, ואני משית על הנאשם בגין האישום השני קנס ברף התחתון של מתחם הענישה שהוצע ע"י המאשימה בסך 8,640 ₪.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשם את הקנסות הבאים: בגין האישום הראשון – קנס בסך 15,120 ₪; בגין האישום השני – קנס בסך 8,640 ₪.
בנוסף, אני מורה לנאשם לחתום על טופס התחייבות עצמית להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע על פי הודאתו בתיק זה למשך 3 שנים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו