חוסר תום לב במכרז מצד המציע

עוד נטען להתנהלות מפלה של הנתבעות אשר רכשו שירותים אחרים מספקים להם קשרי מישפחה עם חברי מועצה, לשיקולים זרים והתנהלות חסרת תום לב מצד הנתבעות.

אם כן, "דרך המלך" לתקיפת הליך מיכרזי מצד מציע הטוען שזכייתו קופחה היא באמצעות הגשת עתירה מנהלית לתיקון הפגם שנפל בפעולת הרשות.

...

אשר לטענה לחוסר ניקיון כפיים בשל כך שהתובעת לא ציינה בתובענה את דבר ההליך הקודם, סבורני כי אף שהיה מקום שהתובעת תעשה כן, אין מדובר בחוסר תום-לב/אי-ניקיון כפיים אשר מוצדק בשלו בלבד לדחות את התובענה על הסף.

סיכומם של דברים: הבקשה לדחיה על הסף מתקבלת חלקית, וזאת בכל הנוגע לסעד של פיצויי קיום (סעיף 19(ג) לכתב התובענה).

הבקשה נדחית ביחס ליתר חלקי התובענה.

חילוט 50 אחוז מסכום הערבות הוא בלתי סביר, לא הגיוני ונעשה בחוסר תום לב, תוך שרירות והתעלמות מתכלית המיכרז, כמו גם מרצונה ויכולתה הכלכלית של העותרת במועד הרלוואנטי.

תחת הכותרת "דיון" הדגישה ועדת המכרזים את חשיבות התכלית ההרתעתית העומדת בבסיס הפקדת הערבות, שכן, זו נועדה להבטיח רצינות מצד המציע, עמידה בתנאי המיכרז ומניעת ספקולאציות.

תום ליבו של המציע.

...

סיכומו של דבר לאור כל האמור, מתקבלת העתירה.

אני מחייב את המשיבות להשיב לעותרת את סכום הערבות ובהתאם לנפסק בפרשת רחמני הנ"ל, "כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החילוט ועד לתשלום בפועל". הואיל שהחלטת החילוט ניתנה ביום 14.12.2020, ישא סכום הערבות בסך 547,210 ₪ הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה הנ"ל 14.12.2020, ועד לתשלום בפועל.

כן תשלמנה המשיבות לעותר הוצאות העתירה בסכום כולל של 25,000 ₪.

כך או כך, העותרת סותרת עצמה, כשמצד אחד טוענת שעליה יהיה להציע "הצעה משוגעת" על מנת לזכות במיכרז, ומצד שני טוענת כי ביטול התיחור הדינמי ימנע ממנה לשפר את הצעתה הכספית מעבר להצעת בזק.

אוסיף, כי על אחת כמה וכמה מן הראוי היה שהעותרת, הטוענת לחוסר תום לב של עורך המיכרז המתבטא בשינוי מנגנון בחירת הזוכה שכל תכליתו, לטעמה, להבטיח את זכייתה של בזק ו"לתפור" עבורה מיכרז, תאפשר לועדת המכרזים לידון בטענה חמורה זו ולהתייחס אליה.

...

למעלה מן הצורך אומר, כי דין העתירה להידחות גם לגופה.

נוכח כל האמור, העתירה נדחית.

העותרת תשלם לכל אחת מן המשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

הכלל שאומץ בדיני המכרזים הוא, שהעובדה שאין בצד ההצעה רווח כספי מידי למשתתף, היא כשלעצמה אינה מהוה עילה לפסילת ההצעה.

הצעת העותרת בעניינינו אינה נגועה בתכסיסנות או בחוסר תום לב וועדת המכרזים לא העלתה חשש כזה.

...

המסקנה העולה מכך היא, שבדיקת ההצעות נערכה באופן סלקטיבי ולא שוויוני, לרעת העותרת.

טענות אלו אינן מתיישבות עם העובדה, שנדרשו שבעה עשר ימים לנת"י להודיע למשתתפים במכרז על תוצאותיו, מאז החלטת ועדת המכרזים, השתהות שלא ניתן לה כל הסבר הגיוני, מעבר לטענה הלא ברורה בדבר "סבב חתימות". יוער, כי הגורם האמון על שמירת אינטרס הציבור, נת"י, נעתר להמלצת בית המשפט להחזיר הדיון לוועדת המכרזים והסכים לעצור את העבודות עד ההכרעה בעתירה.

לאור כלל האמור אני מורה על ביטולה של החלטת ועדת המכרזים מיום 14.6.15.

ביהמ"ש (כב' השופט פוגלמן) סקר את הסעדים העומדים לרשותו של מי שטוען שניפגע כתוצאה מפעולת הראשות בהליך של מיכרז: "הטוען לפגיעה כתוצאה מפגם בפעולת הרשות במסגרת הליך מיכרז רשאי לבקש שני סוגים של סעדים: הראשון, סעד האכיפה – שבמסגרתו מצוה הרשות לתקן את הפגם שנפל בפעולתה, הוא הסעד האופייני המסורתי בגין הפרת כללי המשפט המנהלי. הסעד השני, הוא סעד הפיצויים שבגדרו זכאי הנפגע לתבוע את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפגם שנפל בפעולת מהרשות המינהלית". בהמשך, ולאחר שביהמ"ש סוקר את הפסיקה עד לאותו מועד ואת השינוי שחל בעקבות חקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים וכך הוא מסכם את הדברים: "נסכם: דרך המלך לתקיפת הליך מיכרז מצד מציע הטוען שזכייתו בו קופחה היא באמצעות עתירה מינהלית לתיקון הפגם שנפל בפעולת הרשות. מציע שנימנע מלממש את זכייתו הנטענת במיכרז במסגרת הליך זה, בלא טעם מוצדק להמנעותו, לא יוכל לתבוע פיצוי כספי בשל אובדן הרווח שהיה מפיק לו היה זוכה במיכרז. זאת, בכפוף לחריגים שעליהם עמדנו". העותרת טוענת בעתירה לפגם בהתנהלות המועצה – חוסר תום לב, שרירות לב – במסגרת הליכי המיכרז.

...

לאור המסקנה שיש למחוק את העתירה על הסף אין מקום להורות על העברת העתירה לבית המשפט המוסמך.

בית המשפט לעניינים מנהליים קבע את היפוכו של דבר "ההכרעה בשאלה עובדתית-משפטית זו מצויה עמוק במישור החוזי ואינה מהעולם המנהלי" ורק למעלה מהצורך קבע כי גם אם נכונה המסקנה שעילת התובענה בדיני מכרזים, אף אז דינה להימחק על הסף מהטעם שהעותרת לא הקדימה והגישה עתירה מנהלית טרם הגשת התובענה המנהלית.

לאור האמור אני מורה על מחיקת העתירה על הסף.