מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חוסר סמכות עניינית בענייני מעצר

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חוסר סמכות עניינית המבקשת מוסיפה וטוענת לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות עניינית לידון בעיניין שהוא בסמכות עניינית של ערכאה אחרת, זאת לפי סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.
כך נפסק בעיניין כהן: אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאיזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו.
...
לאור טענת המבקשת המתייחסת לתוכן ההחלטה, אביא אותה במלואה, בהתאם לנוסח שהביאה המבקשת בנספח 5 לבקשה לסילוק התובענה על הסף ותגובה לבקשה לתיקון סכום כתב התביעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה (למרות שעמדת כנ"ר לא הוגשה) ובפרוטוקול הדיון מיום 15.03.16, הנני דוחה את הבקשה להחזרים.
לפיכך, אני מקבלת את טענת המשיב כי אין למנות את משך הזמן שבין יום 17.04.16 בו הגיש את הבקשה בתיק פשיטת הרגל לבין יום 09.09.16 בו התקבלה ההחלטה.
אני סבורה כי באיזון מכלול האינטרסים ובכלל זה אינטרס המשיב, הרשות, אינטרס הציבור ועיקרון שלטון החוק, אין בנסיבות המקרה כדי לחסום את המשיב להביא את העניין לבירור בפני בית המשפט משיקולי שיהוי.
מכאן כי אין לקבל טענה זו. סוף דבר לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום דימונה נפסק כדקלמן:

בעיניין הנתבעת 3 בלבד לפני בקשה לסילוק התובענה כנגד המבקשת על הסף, מחמת השתק עילה, העדר סמכות עניינית וחוסר תום לב. רקע עניינה של תובענה זו, אשר הוגשה ע"י המשיב 1 (להלן גם "התובע") ביום 19.11.2019, בהתנהלותו של המשיב 3, שוטר במשטרת ישראל, בעת שעצר שאת המשיב 1 במהלך הפגנה.
אף אם נבחן את הראציונאל העומד מאחורי עיקרון מעשה בית דין, היינו מניעת מעמסה על המערכת השיפוטית והטרדה מיותרת של הצד שכנגד באמצעות הגשת הליכים מרובים באותו עניין (ראו: זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (2001) עמ' 31), ברי כי בעניינינו אין זה סביר לצפות כי המשיב 1 יכרוך את ההליכים הנוגעים להיתנהגות באי כח הצדדים בהליך בבית המשפט לעינייני מישפחה יחד עם ההליכים הנוכחיים בנוגע למעצרו של המשיב 1 בעת ההפגנה.
...
מכל האמור עולה כי דין הטענה להשתק עילה להידחות.
בהיעדר התייחסות לעניין מצד המשיב 1, ולאחר שעיינתי בכתב התביעה וכן בדבריו של המשיב 1 בדיון שהתקיים בהליך (ראו עמ' 1 שורות 13-15 לפרוטוקול), אני מקבל את הטענה שהליך זה אינו אלא ניסיון לתקוף את החלטות הלשכה לסיוע משפטי, במסווה של תביעה כספית.
האפשרות לעשות זאת, וכפי שעמד על כך בית המשפט בהרחבה בפסק הדין בע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל (וראה גם ברעא 88/17 רימונה בדרה גולן נ' ראש עיריית תל אביב רון חולדאי) ‏היא באמצעות פניה לבית המשפט המחוזי בהליך המתאים, ולא לבית משפט זה. תוצאת כל האמור היא שהתביעה נגד המבקשת נדחית מפאת חוסר סמכות עניינית.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי הנטען בכתב האישום, אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בתאריך 9.2.2001, נעצר המבקש ונאשם אחר בסמוך לנחל בקע, כשהם מחזיקים בסם מסוג הרואין במשקל 9.5 גרם.
בפרשה דומה אחרת, ציינתי: "צדק בית-המשפט המחוזי בקובעו, כי אין מחלוקת שמן הראוי היה שבית-המשפט אשר שמע את הראיות והכריע את הדין – גם יגזור את העונש...עם זאת, בצדק פסק בית-המשפט המחוזי, כי לא ניתן לומר שגזר-דין, שניתן בנסיבות העניין שבפנינו על-ידי שופט אחר, אשר הוסכם על שני הצדדים, ומכהן באותה הערכאה, הנו משולל תוקף עקב היותו סובל מחוסר סמכות עניינית. בעניינינו, כפי שגם נקבע בפסק הדין של בית-המשפט המחוזי, אכן נראה, כי מכלול הנסיבות מעיד על כך שהייתה הסכמה מכללא בין הצדדים, כי סגן הנשיא צ' שרצקי יישמע את הכרעת הדין ואף על עצם קביעתו של השימוע בפניו, לא בא איש בטענה...לאורך כל הישיבות הללו, לא טען איש מהצדדים כי אין לסגן הנשיא שרצקי את הסמכות להמשך ולדון בתיק, ויצוין כי שני הצדדים היו מיוצגים בעת זו. לפיכך, נראה כי הסכמה זו יוצרת מניעות לגבי הטיעון של העדר סמכות בערכאת העירעור ואף יוצרת תחושה של חוסר תום לב מצד המערער, אשר חיכה לראות את התוצאה הסופית ורק לאחריה העלה טענות של העדר סמכות לראשונה" (רע"פ 7038/05 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); כן ראו ברע"א 11220/04 אמיר מוקלד (קטין) נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' (טרם פורסם)).
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
החלטתי מיום 21.1.2007 בדבר עיכוב ביצוע עונש המאסר מתבטלת בזאת.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2001 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר טען לפני בית המשפט המחוזי שכל ההליכים, החל ממעצרו בנמיביה ועד להבאתו לישראל, נעשו שלא כדין ושלא בסמכות, תוך קנוניה בין משטרת ישראל, משטרת דרום אפריקה ומשטרת נמיביה.
כפי שנאמר בבג"צ 268/97 סולימאן נ' מ"י ואח' (לא פורסם) בענין התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים פליליים: "... גם לו היה מדובר בטענה של חוסר סמכות עניינית, מסור העניין לשיקול דעתנו אם ראוי הוא שנתערב בעיניין זה תוך עקיפת ערכאות המערכת השיפוטית הרגילה. הלכת בג"צ 583/87, פ"ד מא(4) 702, 702, לא קבעה שאנו חייבים לבחון כל טענה של חוסר סמכות של בית המשפט המועלית לפנינו, אלא העניין הושאר לשיקול דעתנו". עתירה לדיון נוסף על פסק הדין האמור נדחתה: דנג"צ 779/97 סולימאן נ' מ"י ואח' (לא פורסם).
...
הסוגיות נשוא העתירה מעלות, לטענת העותר, סוגיות חוקתיות הנוגעות למושכלות היסוד של שיטת המשפט, ועל כן - יש הצדקה להתערבות של בית משפט זה. הגענו לכלל מסקנה שיש לדחות את העתירה על הסף.
אף דינה של הטענה השניה [טענה לפיה בית המשפט צריך לבטל את החלטתו הדוחה את הטענה המקדמית האמורה - מ.נ.], שבמהותה הינה טענה ערעורית, להידחות.
זוהי דוגמה לטענת "חוסר סמכות" לגביה אין אנו סבורים שיש הצדקה להתערבותו של בית משפט זה. אנו דוחים איפוא את העתירה על הסף.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

המסגרת הדיונית הרלוואנטית לענייננו מעוגנת בסעיף 440ט(א) לחוק השיפוט הצבאי, אשר מאפשר הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על "פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בעירעור על פסק דין של בית דין צבאי". בפסיקה הובהר לא אחת כי הגדרה זו מהוה הסדר שלילי, דהיינו כי לא ניתן להגיש בקשות רשות ערעור על החלטות שאינן עולות כדי "פסק דין [...] שניתן בעירעור על פסק דין של בית דין צבאי". כך למשל, נקבע כי לא ניתן להגיש בקשה כאמור על החלטה של בית הדין לערעורים בעינייני מעצר, או על החלטה הדוחה טענה לחוסר סמכות עניינית (ראו, בהתאמה: רע"פ 10622/07‏ סמורגנסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (10.1.2008); רע"פ 6453/19 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי, פסקות 9-6 (5.11.2019)).
...
דין הבקשה להידחות על הסף.
מסקנה זו עולה בקנה אחד עם טענותיו של המבקש, אשר ציין כי "אין המדובר בהחלטה שניתנה על ידי ערכאת ערעור" אלא בהחלטה שניתנה על ידי בית הדין "כערכאה דיונית". אם כן, משאין מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור, הסוגיה אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט העליון ולא היה מקום להגשת הבקשה שלפניי.
השאלה האם וכיצד יש ביכולתו של המבקש להעלות השגות על החלטת בית הדין מיום 13.12.2021, חורגת מגדרי ההליך שלפניי ולא ראיתי מקום להידרש לה. אשר על כן, הבקשה נדחית על הסף, ומשכך מתייתר הצורך להכריע בבקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע החלטתו של בית הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו