מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוסר סמכות להוצאת עובד לחל"ת

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אישורי הארכת החל"ת לתובע – ניתנו בחוסר סמכות משקבענו באורח חד משמעי כי לאחר 1.9.12 לא היה התובע עוד עובד הערייה, הרי שאישורי הארכת החל"ת שקבל, לכאורה, לאחר מועד זה, לא ניתנו לו בסמכות.
...
חבר הועד תמך בעדות זו בסע' ד' לתצהירו ולא נחקר על עדותו זו. מנגד, מנהל בית הספר העיד בסע' 8 לתצהירו כך: "מעולם לא הבטחתי לתובע דבר ביחס לחזרתו ושיבוצו לעבודה בבית הספר ולא ערכתי פגישה יזומה עם מר רסלאן קעדאן מוועד המורים בעניינו של התובע וזאת בניגוד לאמור בבקשת המבקש" גם המנהל לא נחקר על עדותו זו. בנסיבות אלו, משנטל ההוכחות מוטל על התובע, אנו קובעים כי לא הוכחה טענתו שמנהל בית הספר אישר או הבטיח לו שישובץ במערכת הלימודים של בית הספר בשנת 2016.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע סיים עבודתו בעירייה ביום 31.8.12 לכל המאוחר וכן סיים עבודתו בעתיד ביום 31.8.13 לכל המאוחר.
בנסיבות אלו, לתובע לא קמה זכות לחזור לעבודתו ביום 1.9.16 אצל מי מהנתבעות ולכן - התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

וכך ציין שם - "במהלך קיומם של יחסי עבודה, ייתכנו מקרים בהם נימנע מן המעסיק לספק עבודה לעובדיו. למצב שכזה יכולות להיות סיבות מסיבות שונות, כגון – שינויים בדפוסי העבודה, מיתון המביא לצימצום הקף העבודה, קשיים כלכליים של המפעל וכיוצאים באלה מצבים. כלל בסיסי במשפט העבודה הוא שעובד זכאי לשכרו אף אם המעסיק אינו מספק לו עבודה. במציאות של חוסר אפשרות לספק עבודה, יכול מעסיק לפטר את עובדיו ובכך בא הקץ על יחסי העבודה. מהלך שכזה מקנה לעובד זכות לפצויי פיטורים וכן לזכויות אחרות העולות מהוראות משפט העבודה המגן, ומהוראות ההסכמים הקבוציים והאישיים.... אולם מעסיק שאינו מסוגל לספק עבודה לעובדיו אינו חייב לנקוט מהלך של פיטורים. מהלך שכזה הוא קצוני ואינו בר השבה. במקרה שכזה יכול מעסיק לנקוט צעד מתון מזה ולהוציא את עובדיו לחל"ת. מהלך שכזה אינו מהוה פיטורים. מהלך שכזה הוא פחות חריף ממעשה פיטורים ויש בו יתרונות הן למעסיק והן לעובדיו. מבחינת המעסיק הוצאה לחל"ת אינה כרוכה בתשלום שכר או בתשלום מיידי של פצויי פיטורים. מבחינת העובד יש יתרון למהלך שכזה שכן נשמרת לו מידה מסוימת של ביטחון תעסוקתי באופן שאם מוסרת המניעה שהביאה להפסקת העבודה, תסתיים תקופת החל"ת והמעסיק ימשיך לספק לו עבודה.הוצאה לחל"ת במיוחד לתקופה בלתי מוגבלת – כרוכה בהפסקת תשלום שכר לעובד. כפי שראינו, מהלך שכזה אינו בבחינת פיטורים.
כאמור, המחוקק התכוון לאפשר בתקנות שהותקנו לשעת חרום גמישות מרבית על מנת שלא למנוע מנשים הרות את שניתן לעובדים רבים שיצאו לחל"ת. בעתירה זו עלה הצד השני של המטבע והוא חשש ממשי שמא התפרקות זו מסמכות תוביל למצב בו ינצלו מעסיקים רבים פרצה זו, והעסקתן של עובדות רבות תפגע ללא שתנתן להן זכות הטיעון והיכולת למנוע זאת מראש (ראה בכתב הטענות האמור).
...
על כן, טענות אלה נדחות.
סיכום לאור כלל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה: בשים לב לקביעתנו שפולירן לא פיטרה את התובעת, תביעותיה של התובעת לסעדים בגין הפרת סעיף 9 לחוק עבודת נשים; תביעתה להשלמת פיצויי פיטורים ולקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; תביעתה לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – נדחות.
טענת הקיזוז שהעלתה פולירן – נדחית.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

. משעמדה העובדת על סרובה החליטה המעסיקה לזמנה ביום 24/03/2020 לשימוע לפני פיטורים מן הטעם – "... התנגדותך האמורה הנה בלתי ברורה ומלמדת לכאורה על חוסר לויאליות וחוסר מחויבות לחברה, אשר מצויה בקשיים רבים עקב משבר הקורונה ... לפיכך, ולנוכח התנגדותך הנחרצת לצאת לחל"ת ו/או לשטף [הטעות במקור, ד.ח.ז] פעולה עם פיתרונות אחרים שהציעה לך החברה, הנהלת החברה נאלצת לשקול את סיום העסקתך, וזאת בכפוף לקבלת היתר..." .
בהתאם לסעיף 9 לחוק עבודת נשים, הסמכות להתיר הוצאת עובדת לחל"ת במהלך 60 הימים שבתום תקופת לידה והורות נתונה לשר, וזה העבירה מכח סעיף 22 לחוק, למר עאמר ****, מרכז תחום חוק עבודת נשים באגף ההסדרה במשרד העבודה (להלן – המרכז), והוא שקבל את ההחלטה מושא העירעור.
...
נוכח כל האמור, אני קובעת כי החלטת המרכז מידתית, מנומקת, מעוגנת בחומר הראיות, ואינה חורגת ממתחם הסבירות, וכי לא נפל פגם מהותי בהליך באופן המצדיק את התערבות בית הדין.
כפי שפורט לעיל, המרכז אכן עשה כן, והגיע למסקנה כי הבקשה להוצאת המערערת לחל"ת במועד המבוקש היא סבירה ומידתית, בשים לב למכלול נסיבות העניין, למגבלות שהוטלו על המשק באותם הימים, ולעובדה שמרבית עובדי המעסיקה בתפקיד זהה לזה של המערערת הוצאו לחל"ת באותה העת.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נטען כי משבר הקורונה אשר פרץ במרס 2020 הביא לפגיעה קשה מאוד בפעילות העוררת, כאשר ההגבלות המשמעותיות שהוטלו על המשק ועל פתיחת מקומות עבודה והתייצבות עובדים גרמו להוצאת עובדים לחל"ת, כניסת עובדים לבידוד, וצמצום משמעותי של הפעילות העסקית ובבחינת המחזורים המדווחים של העוררת נמצא כי הפגיעה בפעילותה ביחס לתקופת זכאות זו התבטאה בירידה של כ-54% במחזור.
הקושי בכימות מתבטא בעיקר בשני היבטים – האחד הוא חוסר הוודאות ביחס להכנסות בשנת 2020, על רקע ההכנסות הגבוהות בשנת 2019, אשר לא ייצגו את הכנסות המערערת בשנים קודמות, ההיבט השני הוא "ייחוס נפח לכל אחת מהסיבות שהובילו לירידת המחזורים, אשר ייתכן שחלקן לא היו קשורות למשבר". הועדה קבעה כי מקובל עליה כי מחלת מנהל החברה, כמו גם הצורך להגן על עובדי המערערת המבוגרים, הובילו לפגיעה מסוימת בהכנסה, אך ראתה קושי לקבל כי כל ירידת המחזורים נבעה מסיבה זו, וניתן היה לחשוב על פיתרונות אחרים, במיוחד כאשר מדובר בהתמשכות המשבר במשך תקופה כה ארוכה.
טענות המערערת בעירעור לטענת המערערת בעירעור: בהנתן איחור המשיבה בקבלת החלטה בהשגה ביחס לתקופות הזכאות 7-8/2020 ו-11-12/2020, המשיבה פעלה בחוסר סמכות מינהלית, ומטעם זה בלבד יש לקבל את ערעורה ולקבוע את זכאותה לקבלת מענקים ביחס לשתי תקופות זכאות אלו על הסף.
...
אשר להוצאות אשר נפסקו לזכות המערערת, מובן כי לאור התוצאה לפיה מתקבל הערעור שכנגד, כך שגם הערר החמישי נדחה, דינן להתבטל.
סוף דבר המערערת אינה זכאית למענק בגין אף אחת מחמשת תקופות הזכאות הנטענות, שכן הירידה בהכנסותיה לא נבעה ממשבר הקורונה.
לפיכך נדחה ערעור המערערת, ומתקבל הערעור שכנגד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת לא סיפקה כל הסבר לשאלה מדוע היא מינתה את ציון להיות מורשה חתימה בבנק, שעה שהוא לא נושא בכל תפקיד בה. בשל כל האמור, אנו דוחים את טענת הנתבעת לפיה ציון לא היה מוסמך לחתום על מכתב ההוצאה לחל"ת. האם ציון הוחתם על מכתב ההוצאה לחל"ת במירמה? כאמור לעיל, הנתבעת טוענת כי התובע ניצל את העובדה שציון אינו יודע קרוא וכתוב והחתים אותו על מכתב ההוצאה לחל"ת בחוסר תום לב. לאחר בחינת הראיות שהוצגו בפנינו, לא שוכנענו כי עלה בידי הנתבעת להוכיח טענה זו. בחקירתו הנגדית העיד ציון כי הוא ביקש מהתובע עזרה בהחזרת מעיל שנרכש במרשתת בשל העובדה שהוא אינו יודע קרוא וכתוב.
מאחר שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי ציון היה נטול סמכות ניהולית בנתבעת לרבות ביחס לפיטורי התובע וכן מאחר שהתקשינו ליתן אמון בעדותו של ציון לפיה הוא לא ידע כלל על מה הוא חותם, הרי שאין בידנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה אין ליתן למכתב הוצאה לחל"ת תוקף שכן לא הוכח שציון הוחתם על מיסמך זה במירמה.
לכך יש להוסיף כי גרסת התובע ביחס לכך שהוא התבקש לנסח מכתב על ידי ציון נטענה לראשונה רק במסגרת חקירתו הנגדית – מבלי שהתובע נתן הסבר מספק לכך: "אני מסביר לך עוד פעם, נחזור עוד פעם לתשובה, אני את התצהיר הזה לא עמדתי על פינצטה וניכנס לשמות וכל הדברים האלה. העובדות המהותיות קיימות, הוא הוציא אותי לחל"ת, הוא רצה לפטר אותי. אמר אני רוצה לפטר אותך, מה אפשר יותר מזה? אני לא מבין." (פרוטוקול 01.02.23, עמ' 10 ש' 28 - 34).
...
לפיכך, אין בידינו לקבל את טענת הקיזוז והיא נדחית.
בשולי הדברים נציין כי הנתבעת העלתה בתצהיריה ובסיכומיה טענות שונות על התרשלות התובע בתפקידו ועל נזקים שונים שנגרמו לה בשל כך. מעבר לכך שכתבי הטענות תוחמים את המסגרת הדיונית, הרי שלא שוכנענו כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לצורך קיזוז ולפיכך אנו דוחים את כלל טענותיה.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיה את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים – סך 7,879 ₪; תמורת הודעה מוקדמת – סך 8,846 ₪; הפקדות לתגמולים – סך 7,753 ₪; פדיון חופשה – סך 2,214 ₪; שכר חודש 7/2020 – סך 5,988 ₪; דמי הבראה – סך 1,658 ₪; כלל הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 10.08.20 ועד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו