הנתבעת לא סיפקה כל הסבר לשאלה מדוע היא מינתה את ציון להיות מורשה חתימה בבנק, שעה שהוא לא נושא בכל תפקיד בה. בשל כל האמור, אנו דוחים את טענת הנתבעת לפיה ציון לא היה מוסמך לחתום על מכתב ההוצאה לחל"ת.
האם ציון הוחתם על מכתב ההוצאה לחל"ת במירמה?
כאמור לעיל, הנתבעת טוענת כי התובע ניצל את העובדה שציון אינו יודע קרוא וכתוב והחתים אותו על מכתב ההוצאה לחל"ת בחוסר תום לב. לאחר בחינת הראיות שהוצגו בפנינו, לא שוכנענו כי עלה בידי הנתבעת להוכיח טענה זו.
בחקירתו הנגדית העיד ציון כי הוא ביקש מהתובע עזרה בהחזרת מעיל שנרכש במרשתת בשל העובדה שהוא אינו יודע קרוא וכתוב.
מאחר שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי ציון היה נטול סמכות ניהולית בנתבעת לרבות ביחס לפיטורי התובע וכן מאחר שהתקשינו ליתן אמון בעדותו של ציון לפיה הוא לא ידע כלל על מה הוא חותם, הרי שאין בידנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה אין ליתן למכתב הוצאה לחל"ת תוקף שכן לא הוכח שציון הוחתם על מיסמך זה במירמה.
לכך יש להוסיף כי גרסת התובע ביחס לכך שהוא התבקש לנסח מכתב על ידי ציון נטענה לראשונה רק במסגרת חקירתו הנגדית – מבלי שהתובע נתן הסבר מספק לכך: "אני מסביר לך עוד פעם, נחזור עוד פעם לתשובה, אני את התצהיר הזה לא עמדתי על פינצטה וניכנס לשמות וכל הדברים האלה. העובדות המהותיות קיימות, הוא הוציא אותי לחל"ת, הוא רצה לפטר אותי. אמר אני רוצה לפטר אותך, מה אפשר יותר מזה? אני לא מבין." (פרוטוקול 01.02.23, עמ' 10 ש' 28 - 34).
...
לפיכך, אין בידינו לקבל את טענת הקיזוז והיא נדחית.
בשולי הדברים נציין כי הנתבעת העלתה בתצהיריה ובסיכומיה טענות שונות על התרשלות התובע בתפקידו ועל נזקים שונים שנגרמו לה בשל כך. מעבר לכך שכתבי הטענות תוחמים את המסגרת הדיונית, הרי שלא שוכנענו כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לצורך קיזוז ולפיכך אנו דוחים את כלל טענותיה.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לידיה את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים – סך 7,879 ₪;
תמורת הודעה מוקדמת – סך 8,846 ₪;
הפקדות לתגמולים – סך 7,753 ₪;
פדיון חופשה – סך 2,214 ₪;
שכר חודש 7/2020 – סך 5,988 ₪;
דמי הבראה – סך 1,658 ₪;
כלל הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 10.08.20 ועד לתשלום בפועל.
