חוסר סמכות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה בין הורי בן זוג לשעבר

הנתבעת טענה כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות עניינית שכן הסמכות, לטענתה, נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה.

לפיכך, יש לקבוע , על דרך ההקש שכשם שאין לכלול את אחיו ואחיותיו של בן הזוג לשעבר, כך אין לכלול גם את הורי בן הזוג לשעבר ולא מצאתי כל טעם הגיוני לקבל את טענת הנתבעת כאילו יש לאמץ את פסק הדין רק לעניין תביעה עם אחים של בן הזוג לשעבר.

...

יחד עם זאת,אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי גם התנאי השני התקיים:אין חולק כי הנתבעת היא כלתה לשעבר של התובעת, שכן הנתבעת ובנה של התובעת התגרשו זה מכבר.

משכך, אני קובעת כי משלא התקיים התנאי הראשון, ובזיקה לסכום התביעה המצוי בגדרי סמכותו של בית משפט זה, פסק הדין ניתן בסמכות.

לאור המפורט לעיל, שוכנעתי כי לנתבעת סיכויי הגנה וכי גם אם תתקבל התביעה, קיים סיכוי ממשי כי פסק הדין יהיה שונה והסכום שייפסק יהיה נמוך מזה שנפסק בהעדר הגנה.

לאור כל האמור ,על מנת שלא למנוע מהנתבעת את יומה בבית המשפט מחד,אך מאידך על מנת שהתובעת תפוצה בגין ההוצאות שנגרמו לה (הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וכן בגין והגשת תגובה לבקשה זו), אני קובעת כי פסק הדין מיום 13.6.17 מבוטל ואולם, מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעת בסכום של 1,500 ₪.

לפיכך בהתאם לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה התשנ"ה – 1995 לא ניתן לראות בצדדים להליך כבני מישפחה ודין התובענה להדחות על הסף מחוסר סמכות עניינית.

דיון והכרעה סעיף 1(2) לחוק בית המשפט התשנ"ה – 1995 לעינייני מישפחה קובע: "תובענה אזרחית בין אדם או עיזבונו לבין בן משפחתו, או עיזבונו, שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" בן מישפחה לעניין סעיף זה הוא אחד מאלה: (1) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובילבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג (2) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (3) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (4) נכדו; (5) הורי הוריו (6) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; דודם, אחיינים ובני דודם אינם נזכרים כלל בחוק ובהגדרת בן מישפחה.

בתמ"ש (חי) 39274-12-13 ד' נ' ש' [פורסם בנבו] מיום 24.12.13 נקבע כי בית המשפט לעינייני מישפחה נעדר סמכות במקרה של אחיינית ודוד: "ודוק: המונח 'בן משפחתו' שבחוק אינו שווה-ערך למונח החברתי 'בן מישפחה' אלא עליו לקיים קשר משפחתי ביחס לתובע בהתאם למוגדר בהמשך ס"ק (2) העוסק בהגדרת 'בן משפחתו' –  שם מונה החוק שש קבוצות בלבד של קרובי מישפחה: בן זוג, ילדיו, הוריו, נכדו, הורי הוריו, אחיו ואחיותיו, כאשר בחלק מהקבוצות הנ"ל כלולים גם בני משפחתו של בן הזוג.

...

לפיכך בהתאם לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995 לא ניתן לראות בצדדים להליך כבני משפחה ודין התובענה להידחות על הסף מחוסר סמכות עניינית.

התובעת, בניסיון להצדיק את פנייתה דווקא לבימ"ש זה, הפנתה להלכ' חבס – וכאן מן הראוי שנייחד מספר מילים לעניין זה, (למעשה כל עיקרה של ההחלטה נכתבה במיוחד לשם הבהרת עניין זה כאמור ברישא של החלטה זו), שכן סבורני שיש מן הטועים בכך, בפרט בערכאות שאינן בית המשפט לענייני משפחה והינם מעבירים תובענות לבימ"ש זה בהסתמכם על הלכ' חבס: הלכ' חבס עוסקת אך ורק בתנאי הרביעי - "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"; בהלכ' חבס ניתן לדון ולהתפלפל רק אחרי שתנאי הקשר המשפחתי מתקיימים! הלכ' חבס אין בכוחה, ואף אינה מתיימרת, לבוא במקום התנאי הנדרש באשר לקשר המשפחתי.

לטענת הנתבעת, לאור טיבם של ההליכים בעייניני מישפחה סבוכים מעין אלה ולמשמעויות שיש לתת לעובדה שהצדדים בני מישפחה, יש להורות על מחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית.

התובע סבור כי המדובר בתביעה שבסמכות בית משפט זה בשים לב לכך כי המדובר בתביעה בין התובע כנגד זוגתו לשעבר של אביו שאינו מפורט בסעיף 2(א)(ג) לחוק בית המשפט לעניני מישפחה, תשנ"ה-1995 (להלן "החוק").

לבית משפט לעינייני מישפחה יש סמכות ייחודית לידון בין היתר בתביעות שעניינן קבוע בסעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עיזבונו לבין בן משפחתו, או עיזבונו, שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". "בן מישפחה" בהתאם לסעיף ההגדרות בחוק הינו אחד מאלה: (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובילבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג.

הסעיף הרלוואנטי לעניננו הנו סעיף 1(2)(ג) לחוק המגדיר בן מישפחה בתביעה של אדם כתביעה כנגד "הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם". בעניינינו המדובר בתביעה של התובע כנגד בת זוגתו לשעבר של אביו-הורה שלו.

...

מאחר שזכותם של הנתבעים 2-3 בדירה נובעת מזכותה של הנתבעת 1 העונה להגדרת "בן משפחה" אני סבורה כי די בהיות התובע והנתבעת 1 בגדר "בן משפחתו", כדי לקבוע כי תנאי זה מתקיים בעניין זה. אשר לתנאי השני שעניינו "עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה" נקבע כי ביחס לתנאי זה העילה תחשב כסכסוך בתוך המשפחה, אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה או אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (ראו; "עניין חבס").

בנסיבות אלו ובשים לב למחלוקות בתיק הנובעות מהמערכת יחסים המשפחתיים בין הצדדים ובשים לב לאמור בהסכם ממון – שיש בו להשליך לענין הזכויות בדירה - אני סבורה כי מתקיים התנאי השני והמדובר בטענות הנוגעות לגרעין הקשה של סכסוך בתוך המשפחה.

בהעדר סמכות עניינית, אני מורה בהתאם לסמכותי לתקנה 41(א)(4) לתקנות סדר דין אזרחי, התשע"ט- 2018, על מחיקת התביעה.

התובע סבור כי המדובר בתביעה שבסמכות בית משפט זה בשים לב לכך כי המדובר בתביעה בין התובע כנגד זוגתו לשעבר של בנו שאינו נופל לגדר קרובי מישפחה בהגדרתו בחוק וכי מהות הסיכסוך אינו קשור למשפחה.

דיון עיינתי בבקשת הסילוק ובתשובה, ואני סבורה כי יש להורות על מחיקת התביעה מחוסר סמכות עניינית.

לכאורה, ההגדרה של "בן משפחתו", אינה כוללת בתוכה תביעה המוגשת על ידי חם כנגד כלתו לשעבר משום שבסעיפים הקטנים המגדירים "בן מישפחה" לא נזכר הביטוי "כלתו/ כלתה". יחד עם זאת, ככל שהנתבעת הייתה מגישה תביעה כנגד התובע, הרי עולה שסכסוך זה היה ניכנס לתוך הגדרת החוק, וזאת משום ש"כלה" היתה נכנסת לביטוי "אדם" וה"חם" נכללת בביטוי "הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם". כעת, יש לבחון האם ניתן לפרש הביטוי "בן משפחתו" בפרשנות דו צדדית, לפיה מאחר שבמקרה שהכלה היתה מגישה תביעה כנגד החם הדבר היה נכלל בסמכות בית המשפט לעינייני מישפחה, כך יש לפרש את האפשרות ההפוכה לפיה החמה מגישה תביעה כנגד כלתה.

...

בענייננו, המדובר במחלוקת בין חם לבין כלתו לשעבר ואני סבורה כי יש לאמץ פרשנות זו שהובאה בפסיקה לעיל, ולקבע כי הסמכות אינה של בית משפט זה, אלא של בית המשפט לענייני משפחה.

בנסיבות אלו ובשים לב למחלוקות בתיק הנובעות מהמערכת יחסים המשפחתיים בין הצדדים אני סבורה כי מתקיים התנאי השני והמדובר בטענות הנוגעות לגרעין הקשה של סכסוך בתוך המשפחה.

על כן מורה בהתאם לסמכותי לתקנה 41(א)(4) לתקנות סדר דין אזרחי, התשע"ט- 2018 בהעדר סמכות עניינית אני מורה על מחיקת התביעה.

המשיב הגיש תגובה לבקשה זו. בית-משפט קמא בהחלטתו מיום 5.1.12, במסגרת קדם משפט שניהל, קבע כדלקמן: "לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ולאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים ועיון בכתבי הטענות, אני דוחה את הטענה לעניין חוסר סמכות עניינית של בית-משפט זה.

דיון והכרעה סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, התשנ"ה-1995 (להלן – "החוק"), מגדיר "עינייני מישפחה" כ-"תובענה אזרחית בין אדם ... לבין בן משפחתו ... שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". "בן משפחתו" הוגדרו בחוק כדלקמן: "(א) בן זוגו לרבות ...בן זוגו לשעבר...;

(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) .

(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו"; כידוע, סמכותו של בית משפט לעינייני מישפחה נקבעת עם הבאת התובענה לפתחו ועל פי כתבי הטענות, וראש וראשון להם הוא כתב התביעה (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 345(2000) (להלן – "עניין חבס").

על הכרעה זו קיימת ביקורת שיפוטית, ואולם "בעיניין זה יתערב בית משפט שלערעור אך במקרים של חריגה קיצונית מאמת המידה הראויה ...". להנחת הכללים לפנינו לא למותר להביא גם מדבריה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בעיניין חבס: " ... עיון בסעיפי המשנה של הגדרת 'עינייני מישפחה' מעלה, כי חלופה זו נועדה להרחיב את תחומי סמכותו של בית המשפט מעבר לתובענות על פי החוקים שנושאיהם הם יחסי מישפחה. עולה מנוסח חלופה זו, כי בית המשפט לעינייני מישפחה מוסמך לידון גם בכל תובענה בין בני מישפחה שעילתה בסכסוך בתוך המשפחה 'יהא נושאה או שוויה אשר יהא'. מכאן, שמבחן הסעד הנקוט בידינו לעניין סמכות בית משפט בדרך כלל, אינו המבחן ההולם לקביעת סמכותו של בית המשפט לעינייני מישפחה לפי חלופה זו. משכך, אף אני סבורה, כחברי הנשיא, כי המבחן לתובענה 'שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה' לעניין סמכותו של בית המשפט לעינייני מישפחה, הוא מבחן המקור או הסיבה, וכי 'הסיכסוך המשפחתי' תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. מבחן זה משרת את תכלית החוק" (ההדגשה שלי – א. פ.).

...

המורם מן האמור לעיל הוא, כי הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט מושא הערעור מבוטלת.

על-פי סמכותי בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 אני מורה כי התובענה ב-ת"א 14660-03-11 שהוגשה לבית-משפט השלום בירושלים – תועבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

בנסיבות העניין ולאור המסקנה האמורה, אין צורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש.