באשר לטענה כי טרם חלפו 14 ימים שנקבעו בהסכם השכירות מאז מתן ההודעה על הכוונה למימוש הערבות, טוענת המשיבה כי היות שהמבקשת כבר גילתה דעתה שאין בכוונתה לשלם את שמי השכירות הרי שאין כל רבותא בהמתנה של 14 יום ומכל מקום "על מנת להפיס את דעתו של בית המשפט" היא אינה מיתנגדת להמתין 7 ימים נוספים עד למימוש הערבות.
בתשובתה, טענה המבקשת כי יש לראות בתגובת המבקשת משום הודאת בעל דין כי פעלה למימוש הערבות הבנקאית טרם חלוף המועד, ובחוסר ניקיון כפיים אשר יש בו כדי להעתר לבקשה, וכי התביעה האחרת שבין הצדדים, גם בה יש כדי ללמד על אופן ההתנהלות של הנתבעת בחוסר תום לב שהגישה תביעה על סך 50,000 ₪ שעה שרוב סכום התביעה, למעלה מ- 32,000 ₪ שולמו לה טרם הגשת התביעה.
מכל מקום, הקביעה האם מצב החרום הנוכחי מהוה סיכול הוא אכן, כפי טענה המשיבה, "שאלה נכבדת אשר תדרוש דיון משפטי, צבורי חברתי נרחב ואין מקום בהליך של צו מניעה זמני כדי לקבוע בה מסמרות", ואני נעתרת לבקשה ומורה כי מימוש הערבות הבנקאית יעוכב עד להכרעה בהליך העקרי, בשל הטעמים שהובאו בסעיף 7 לעיל.
...
המבקשת הפנתה לסעיף 23 לתשובת המשיבה שטענה כי טענת הסיכול היא "טענה נכבדת אשר תידרוש דיון משפטי, ציבורי חברתי נרחב ואין מקום בהליך של צו מניעה זמני כדי לקבוע בה מסמרות", משכך יש להיעתר לבקשתה להקפיא את המצב כפי שהוא וליתן צו מניעה עד לבירור התביעה לגופה.
זאת לא נעשה, היות והמשיבה לא פעלה בהתאם להסכם השכירות ולא מסרה למבקשת התראה בת 14 יום, כאשר גם הפרשנות לאותם 14 יום עוד מצריכה בירור, האם מניין ימי פגרת הפסח ופגרת החירום הנוכחית נמנים במניין ימים אלו, אני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשה.
מכל מקום, הקביעה האם מצב החירום הנוכחי מהווה סיכול הוא אכן, כפי טענה המשיבה, "שאלה נכבדת אשר תידרוש דיון משפטי, ציבורי חברתי נרחב ואין מקום בהליך של צו מניעה זמני כדי לקבוע בה מסמרות", ואני נעתרת לבקשה ומורה כי מימוש הערבות הבנקאית יעוכב עד להכרעה בהליך העיקרי, בשל הטעמים שהובאו בסעיף 7 לעיל.
הבקשה מתקבלת וניתן בזאת צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה העיקרית.
