חוסר מידתיות היורדת לשורש ההליך המנהלי

כלומר: עלינו לבחון אם ההליך המינהלי לקה בחוסר סבירות, בחוסר מידתיות, בחוסר תם לב או היה נגוע בשיקולים זרים, או אם נפל בהליך המינהלי פגם היורד לשורשו של עניין, באופן שיכול להיות בו להצדיק את התערבותנו בהחלטה.

...

לאחר ששמענו את הצדדים ובחנו את טענותיהם הגענו למסקנה שאין מקום לתת סעד זמני ואין מקום להורות על המשך תשלום שכרו של המבקש עד למתן החלטה אחרת.

סופו של דבר- דין הבקשה להידחות.

המבקש לא עומד בתנאים למתן סעד זמני וכאמור היקף הביקורת השיפוטית על החלטת הנציב מצומצמת ולא מצאנו בשלב זה של ההליך שיש מקום לתת סעד זמני ולהורות על החזרתו של התובע לעבודתו או המשך תשלום שכרו עד לסיום ההליך.

כלומר – עליו לבחון, כאמור לעיל, האם ההליך המינהלי לקה בחוסר סבירות, בחוסר מידתיות, בחוסר תום לב או היה נגוע בשיקולים זרים, או אם נפל בהליך המינהלי פגם היורד לשורשו של עניין, באופן שיכול להיות בו להצדיק את התערבותו בהחלטה.

...

שנית, אני סבור כי המבקש לא הוכיח את זכותו לקבל סעד כלשהו מבית הדין בשלב הנוכחי.

גם בהקשר זה, הגעתי לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות פועל אף הוא לחובת המבקש, שכן גם אם צודק המבקש בטענותיו – דבר המוטל לעת עתה בספק רב, כאמור לעיל, הרי שהסעד שאותו הוא דורש לקבל, יכול להשתלם במסגרת ההליך העיקרי ובצורת פיצוי כספי, ובשל העובדה שלשיטתו נמנע ממנו שלא כדין לגשת למכרזים נשוא הליך זה. מנגד, מתן אפשרות ליתן למבקש לגשת למכרזים, יכול ויפגע קשות באמון הציבור כלפי השירות הציבורי, והמדובר במצב שאין להתיר אותו.

לסיכום – לסיכום ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות העניין, ההחלטה על הפסקת עבודתה של המבקשת בתפקידה, נגועה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות קצוני.

בהחלטת המשיבה לא נפל כל פגם היורד לשורשו של ההליך המינהלי, ואשר מצדיק ביטול ההחלטה שנתקבלה במסגרתו.

...

פגם נוסף מצאנו בהתנהלות המשיבה אשר "זיגזגה" בטענותיה מול המבקשת וניהלה את הליך הבירור מולה "בתנועה", קרי- בזימון לבירור מיום 7.10.18 (נספח 10 לתגובה), נטען בכלל למצג שווא לעניין היות המבקשת בעלת תואר שני, כאשר נטען על ידי המשיבה כי היא בעלת תואר בכיר בלבד.

השחרת פרק הדיון שלא בפני המבקשת, העובדה שההחלטה נעדרת כל נימוק ענייני, חוסר ההתייחסות לטיעוני המבקשת ולמימד הזמן , והמניעות כפי שפירטנו לעיל, תומכים במסקנה זו. לעניין מאזן הנוחות, לית מאן דה פליג, כי אי קבלת הבקשה תגרום מעבר לנזק כספי גם פגיעות חוקתיות (קנייניות) בזכויותיה של המבקשת.

כללו של דבר: נוכח כל המפורט לעיל, העובדה שחלפו כ-7 שנים מאז היבחרה של המבקשת לתפקיד, העובדה שבמהלך כל אותן שנים ביצעה המבקשת את עבודתה על הצד הטוב ביותר, כעולה מראיות שצירפה המשיבה בעצמה, ובשים לב להחלטה הלאקונית שאינה מתייחסת כלל לעניינים המהותיים, אזי בנסיבות אלה מצאנו כי דין הבקשה להתקבל, נוכח הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטה בדבר הפסקת עבודתה של המבקשת בתפקיד סגנית מנהלת בית הספר.

בגין בניה זו יצא קצפם של המשיבים בחוסר מידתיות, בין היתר (בנוסף להליכים אחרים בהם נקטו) בהוצאת  צו הריסה מינהלי מכוח הוראת סע' 238א לחוק התיכנון והבניה.

אין המדובר בפגמים היורדים לשורשו של צו. אין חולק כי המערער קיבל את הצוו לידיו והגיש במועד בקשה לביטולו, ואף בקשה לעיכוב ביצועו עד למתן החלטה.

...

  דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בטענות שנטענו, דעתי היא כי דין הערעור להידחות.

קביעתו כי הפגמים שנפלו בצו בהעדר מועד, שעה וחתימה לעניין הדבקת הצו, מקובלת עלי.

למעלה מן הצריך אוסיף כי גם היום, לאחר שחלף זמן מהמועד בו התנהלו ההליכים בפני בית המשפט קמא, אין בנמצא אינדיקציה לפיה המערער אוחז בהיתר בניה כדין, עובדה העולה קנה אחד עם קביעות בית המשפט קמא וכן עם האמור בפסק דין זה. לסיכום, לא הועלתה טענה כלשהי שיש בה כדי ללמד שנפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט קמא ודין הערעור להידחות.

עם זאת בשיקלול כלל הגורמים ותוך שימת לב לעובדה כי מדובר בהליך מינהלי לא מצאתי כי מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך ומביא בהכרח לפסילת הצוו כולו.

ידוע לכל המצוי בתחום כי צוים מסוג זה ניתנים בידי מהנדס הערייה, ומכל מקום, ככל שיש בכך צורך, יכלו לברר בנקל את זהות נותן הצוו בפנייה למשיבה בדרכי ההיתקשרות שמפורטים על גבי הצוו ובהתאם לסעיף 216(ב)(5) לחוק התו"ב. פגם חמור בצו הנו כזה שממנו תעלה מטרה זרה, העידר מידתיות, חוסר סבירות או אפליה במתן צו, ולחילופין, פגיעה ממשית ביכולת המבקשים לטעון כנגדו.

...

בהתאם לדוקטרינות המושרשות במשפט המנהלי עצם קיומו של פגם בהליך המנהלי לא הופך אותו בהכרח לבטל מעיקרו אלא שיש לשקול בין היתר, את מהות הפגם, חומרתו והשפעתו על תוכן ההחלטה הסופית (רע"פ 2842/22 אמאל אבו שאח נ' מדינת ישראל; רע"פ 9242/16 מרזוק נ' יו"ר הוועדה המחוזית, פסקה 12), לצד הנזק או העוול שהסב הפגם, ואת מידת הפגיעה באינטרס הציבורי, ככל שיבוטל הצו המנהלי בגין הפגם הנטען (עפ"א (מחוזי חי') 7186-02-21 מדינת-ישראל נ' טעאן ג'ומעה) אפתח ואומר שמקובלת עליי טענת המבקשים, שאף המשיבה לא התנגדה לה, כי בצו נפל פגם צורני שעה שלא מצוין בו שמו ותפקידו של נותן הצו אלא הוא נושא חתימה בלא פרטים.

לפיכך, אני דוחה את טענת המבקשים לעניין זה. כאמור, בצו נפל פגם מסוים, ואיני סובר שיש בו משום הצדקה לבטלות מלאה.

מצד שני, מקובלת עליי עמדת המשיבה כי הסבר המבקשים לפיו מדובר ב"טעות בתום לב" בחריגה אינו רלוונטי, וגם אם אקבל שכך הדבר, אין בכך כדי להשפיע על השיקולים בבקשה זו. אין צורך להכביר במילים אודות דוקטרינת הבטלות היחסית, ובמקרה דנן אני סבור שהיא הולמת את נסיבות המקרה, כך שמוצדק לדעתי להתערב בתוכנו של הצו.