מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוסר השוויון בין הוצאות התובע הפרטי להוצאות הנתבע בתיק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ב"כ קרנית טען כי הנתבעת שכרה חוקרים פרטיים, הזמינה את מלוא התיקים הרפואיים ונשאה בשכ"ט עו"ד וכל זאת ביחס לשני תובעים שהגישו תביעתם בעודם בגירים.
תאור ההליכים בתיק הכרעה בסוגיית ההוצאות טעונה תאור קצר של ההליכים בתיק: התובעים טענו כי בעת היותם קטינים, רכב חולף פגע בהם בעת שהלכו ברגל ופגע בהם מאחור תוך גרימת נזק גוף.
בבג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (פורסם בנבו, החלטה מיום 30.6.05) פרש כב' השופט מרזל את השיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט בבואו לפסוק הוצאות לבעל הדין הזוכה בזו הלשון: "כעניין שבעיקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. יחד עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהיתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטירחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן איפוא נתון רלבאנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי (השוו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק (טרם פורסם). הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נידרשות וראויות בהליך (השוו Crains הנ"ל, בעמ' 488). לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין (השוו Rechberger הנ"ל, בעמ' 71). ההוצאות צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עדוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (השוו Lownds v Home Office, [2002] 1 W.L.R. 2450, הלורד Woolf). פסיקת ההוצאות ושכר הטירחה מבוססת היא איפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו". ובהמשך: "נקודת המוצא לפיה ההוצאות שיפסקו יהיו הוצאות ריאליות מקדמת את הצדק כלפי הצד שזכה בדינו ויש בה כדי לשמור על קניינו כמו גם לקדם במידה מסוימת ניהול יעיל של הליכי אמת בבתי המשפט. יחד עם זאת, הכפפת נקודת מוצא זו לדרישות של סבירות, הכרחיות ומידתיות בהיתחשב בכלל נסיבות העניין, באה למנוע מצב בו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה תוך הרתעת יתר של בעלי הדין, יצירת חוסר שויון, ייקור מיותר של ההליכים המשפטיים ופגיעה בזכות הגישה לערכאות. שנית, לשון התקנות אינה קובעת אמנם את שיעור ההוצאות שיש לפסוק אולם הן בתקנה 512 והן בתקנה 513 יש יסוד לרעיון לפיו אין הכרח כי שיעור ההוצאות שיפסק יהיה תמיד השעור המלא. כך, תקנה 512(א) מפנה את היושב בדין לשעור שכר הטירחה המינימאלי הקבוע בכללי לישכת עורכי הדין; תקנה 513(2) קובעת כי שיעור ההוצאות שיפסק יהא ההוצאות שהוצאו בפועל "אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט". שלישית, נדמה כי פסיקת בית משפט זה לאורך השנים תומכת להלכה בכלל זה. בע"א 541/63 הנ"ל ציין השופט ברנזון כי "בהעדר סיבה מיוחדת שתצדיק אי פסיקת הוצאות או פסיקת הוצאות מופחתות לבעל דין שזכה במשפט, מן הראוי לפסוק לו הוצאות מלאות שלא יגרמו לו חיסרון כיס" (שם, בעמ' 127).
עצם הנתון כי מדובר בתובעים שאינם טוענים לנכות אינה נראית בעיניי שיקול להקלת ההוצאות מבחינתם בשלב דיוני זה, אלא אפשר וההפך הוא הנכון: על אף הפגיעה הגופנית החולפת לשיטתם שלהם עמדו התובעים על תביעתם כימעט עד תום על אף ההוצאות שנגרמו לנתבעת עקב כך, הוצאות שאפשר ועולות על סכום הפצוי שהיה נפסק להם בסופו של יום.
...
אשר על כן התביעה נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית.
לפנים משורת הדין, נוכח הנתון כי לא הושלמה שמיעת הראיות ונחסך זמן שיפוטי יקר ויתר הנימוקים שהובאו לעיל - אני מורה כי יתרת האגרה תועמד על שליש משיעורה על פי הדין והיא תשולם על ידי התובעים, ביחד ולחוד.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019 ת"ק 21529-01-19 קרביאן נ' ש. שלמה רכב בע"מ תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ מבקשת/נתבעת ש. שלמה רכב בע"מ משיב/תובע בורסי קרביאן החלטה
בענין זה עמד בית המשפט העליון על תכליתו של הליך התביעה הקטנה ועל המשמעות של שמירה על שיויון בין המתדיינים.
הלכה למעשה יש להדגיש - כי בהגיע מייצג מטעם חברה או אדם פרטי, על בית המשפט לברר במי מדובר, מה הקשר שלו לחברה, מה הכשרתו המקצועית ואם יש לו תפקיד מוגדר בחברה מעבר לעצם הייצוג.
אם מדובר באדם הרשאי לייצג, אך הוא בעל הכשרה משפטית ולו חלקית, על בית המשפט לברר היטב אם בנסיבות העניין נוצר חוסר איזון, להחליט כיצד לאזן ולבחון אם יש לאפשר ייצוג גם לצד שכנגד.
ואולם, באיזון בין זכותה של הנתבעת לבירור טענותיה וזכותו של התובע שלא לסבול ממחדליה של הנתבעת אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע בסך 950 ש"ח עד ליום 2.10.2019.
...
עם זאת, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות אני סבורה, כי בפי הנתבעת טענות הגנה שיש מקום לבררן לגופן (ובכלל כך הטענות בדבר הגורם שנשא בפועל בנזק; שיעור הנזק ואחריותה של הנתבעת).
אם כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את המשמעות של הותרת פסק הדין על כנו לעומת הנזק שיגרם מביטולו לכל אחד מהצדדים ואת היכולת לפצות על הנזק באמצעות פסיקת הוצאות, אני קובעת, כי פסק הדין יבוטל.
ואולם, באיזון בין זכותה של הנתבעת לבירור טענותיה וזכותו של התובע שלא לסבול ממחדליה של הנתבעת אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע בסך 950 ש"ח עד ליום 2.10.2019.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כל זאת, כאשר יש להוסיף ולזכור כי אין המדובר בקבוצה מאוגדת בדרך זו או אחרת אשר הוכרה ככזו על ידי הנתבעת, אלא בצרוף של מספר עשרות של מגדלים פרטיים, אשר יכול וביחס לחלקם נגבו סכומים שונים במהלך שנים מסוימות, תחת הכותרת של "גבייה למניות". עוד יצוין כי למעט החשבונות החלקיים אשר הוגשו על ידי חלק מהתובעים (כפי שיפורט להלן), לא הוצג כל חוזה או מיסמך אחר מכוחו יכולים היו התובעים להציג קיומה של הסכמה בכתב לנאמנות זו או אחרת.
חשוב מכך, הוכח בפני כי מעבר לדלות המידע והראיות אותם מצאו התובעים להציג בהליך, היה בפרק הזמן המשמעותי שחלף, כדי לייצר קושי משמעותי לנתבעת, להיתמודד עם התביעה, וכי אין ולא היה מקום להטיל את האחריות ביחס לחסרים אלו, לפתחה של הנתבעת, בנסיבותיו של תיק זה. על כל אלו יש להוסיף ולהפנות את הצדדים להליכים המקדמיים הארוכים והמקיפים אשר היתקיימו בתיק זה. מתוכנם של אלו עלה כי הייתה זו הנתבעת אשר ביקשה להשקיע משאבי זמן וכוח אדם באיתור מסמכים, אלא כי למעט בעיניינם של שמונה תובעים, לא אותרו מסמכים פרטניים, וכל שאותר הן אותן רשומות המלמדות, כפי שיפורט להלן, על ייחוס הגבייה להון מניות, לאחר סיום תקופת השיווק המאורגן, למושבים עצמם.
עת מדובר במערכת יחסים אשר נמשכה במשך שנים, ובהנתן החלופות שעמדו לכאורה לחקלאים לעניין מכירת התוצרת, אני מוצאת לראות את אותה מערכת יחסים ככזו אשר אינה שויונית, ואשר בבסיסה פער כוחות ברור בין כל אחד מהתובעים לבין הנתבעת.
ואולם, אותו חוסר שיויון בין הצדדים אינו מצדיק בהכרח לראות את אותה היתקשרות ככזו אשר מעצם טיבה, מחייבת או מצדיקה צו למתן חשבונות.
על אף האמור לעיל, ואך בשל העובדה כי המשמעות של קביעה מעין זו עלולה להיות הרת גורל מבחינתו של כל אחד מהתובעים, בהנתן התמונה הכלכלית הלא פשוטה לכאורה, שעלתה ביחס לחלק מהתובעים, כמו גם העובדה כי חלק הארי של ההליך נוהל על ידי כלל התובעים, אשר עם מרביתם מצאה הנתבעת להתפשר כמפורט לעיל, מצאתי, לפנים משורת הדין, לחייב כל אחד מהתובעים בנפרד בגין הוצאות ההליך, ובהקף שונה מזה אשר התבקש על ידי הנתבעת.
...
בהינתן הצהרת התובעים, לה ניתן תוקף של החלטה, על פיה בהוכחה כי הועברו למושבים כספים בגין הגבייה למניות בתקופת השיווק העצמאי, יהא כדי לאיין את התביעה, דין התביעה להידחות גם מטעם זה. אף ככל ולא היה מקום לדחיית התביעה נוכח התיישנותה ולא היה מוכח דבר ייחוס ההון בגין השיווק הפרטני למושבים, ולא ניתן היה לראות בנתבעת כמי שנגרם לה נזק ראייתי - לא ניתן היה להיעתר לתביעת התובעים ומתן הסעדים אשר התבקשו על ידם, וזאת מקום בו לא הורם הנטל הראייתי המוטל על התובעים לצורך הוכחת תביעתם, לרבות הדלות בראיות והכרסום הראייתי אשר נמצא בעת החקירות הנגדיות.
סוף דבר, תביעת התובעים נדחית.
כפועל יוצא, ההודעות לצד שלישי, עד כמה שלא ניתן באלו פסק דין, נדחות אף הן. הוצאות ההליך עסקינן בהליך משפטי מורכב, אשר נמשך כשש שנים, ואשר התקיימו במסגרתו 17 דיונים, מתוכם 13 דיוני הוכחות, נשמעו עשרות עדים ונרשמו כ- 300 עמודי פרוטוקול.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 12032-10-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דוד פדידה ואח' 12 מאי 2022 תיק חצוני: 52/20 בפני כבוד השופט צבי דותן התובעת כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ליאור סלומון הנתבעים 1. דוד פדידה הובלות ועבודות 2001 בע"מ 2. דוד פדידה 3. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 4. ס.מ.א. איחסנה ולוגיסטיקה בע"מ 5. מגדל חברה לביטוח בע"מ הנתבעת 5 ע"י ב"כ עו"ד יוסי שפרינצק החלטה
ה כ ר ע ה אכן, נקבע בפסיקה כי – "חוק חוזה הביטוח ואותן הוראות של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א -1981, העוסקות במישור המשפט הפרטי שביחסי מבטח-מבוטח, המבטאים את מדיניותו של המחוקק, הם חוקי צרכנות מובהקים, שנקודת המוצא שלהם היא של אי שויון בין הצדדים, ומגמתם הברורה היא לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח, ולאזן את חוסר השויון ביניהם" (ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח פ"ד מז(1) 837, 856).
אינני מחייב את התובעת בהוצאות בגין בקשה זו. ניתנה היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, בהיעדר הצדדים.
...
זאת בניגוד להנחיית המפקח על הביטוח מיום 9/12/98, הקובעת, בסעיף 4 להנחיה, כי "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". הטענות, שהבקשה למחיקתן מכתב ההגנה מתייחסת אליהן, הן טענות באשר לפרשנות המלה "העברה" בפוליסה; טענת שינוע; טענת שימוש ברכב מוביל; טענת העברה בשטח הטריטוריאלי; טענת זהות המוביל בשנת 2009; טענות ל"מתיחת האירוע"; טענת התיישנות.
בשים לב לרציונאל העיקרי, כמצוטט לעיל, של הנחיית המפקח בעניין החובה לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה, אני מקבל את טענתה של מגדל כי הנחיות אלה אינן רלוונטיות, מקום שמדובר בתביעה בין שתי חברות ביטוח בעילה של כפל ביטוח.
לסיכום, אני דוחה את הבקשה למחיקת סעיפים מכתב הגנתה של מגדל מיום 8/3/22.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 20183-10-20 יובל אור ואח' נ' עו"ד אורנה וילברג-שמיר תיק חצוני: בפני כבוד השופטת סיגלית מצא התובעות: 1. יובל אור 2. בר אור הנתבעת: עו"ד אורנה וילברג-שמיר צד ג': אסף אור פסק דין
עוד קבע בית המשפט, לאחר תאור ארוך וקשה של יחסי התובעות וצד ג', כי בין התובעות לצד ג' שררו יחסי תלות מוחלטת, וכי על רקע זה הסבר צד ג' לתובעות ביחס לתצהירי ההסתלקות היה חסר ומטעה.
עוד טען צד ג' כי להבדיל מהנתבעת, שהינה עורכת דין ומיוצגת על-ידי חברת ביטוח, צד ג' הינו אדם פרטי שנשא בעלות הגנתו.
לעניין זה ראו תקנה 152 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי וכן פסק הדין בע"א 7440/19 חברת אמבלייז בע"מ נ' Double U Trading Fund Inc (27.4.2021) (פסקה 24 לפסק הדין): "ובשולי הדברים אציין כי על אף שתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) אינן חלות בעניינינו נוכח מועד הגשת הערעורים, לא למותר לציין כי אחד מן השינויים שתקנות אלה מביאות בכנפיהן הוא בררת מחדל של חיוב בהוצאות כאשר על בית המשפט להצביע על טעמים מיוחדים על מנת שלא לעשות כן (תקנה 152 לתקנות; יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 741 (מהדורה שנייה מעודכנת, 2020); ראו גם: רע"א 7650/20Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ, פסקות 14-13 (28.12.2020) (להלן: עניין פאיירפלאי)). זאת ועוד, תקנה 151(א) לתקנות קובעת כי תכלית חיוב בעל דין בהוצאות היא 'לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהיתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין'. במסגרת שומת ההוצאות, נידרש בית המשפט לבטא את 'האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שויון בין בעלי הדין' (תקנה 151(ב) לתקנות). אף שכאמור כללים אלה אינם חלים בעניינינו, העקרון שהוצאות המשפט הנפסקות צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ולמהותו היה מקובל מאז ומתמיד (ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600 (2005); ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, פסקה 67 (28.2.2018); עניין פאיירפלאי, פסקות 11-9). אלא שכאמור, נראה כי במקרה זה גם לפי התקנות לא היה מקום לפסוק לעו"ד גיצלטר את הוצאותיו. זאת, שכן על פניו, היתנהלותו נכנסת לגדרה של הסיפא של תקנה 152 בה נקבע כי בית המשפט ימנע מפסיקת הוצאות 'אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור'. העירעור שכנגד נדחה איפוא". בעניינינו, לא זו בלבד שהנתבעת נשאה במלוא הסיכון לקבלת התביעה, נוכח קביעות בית המשפט בפסק הדין, צודק ב"כ הנתבעת בטענתו כי לו הייתה נדונה התביעה ומתקבלת, לא מן הנמנע כי צד ג' היה מחויב בשיפוי, ולו חלקי, של הנתבעת.
...
לעניין זה ראו תקנה 152 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי וכן פסק הדין בע"א 7440/19 חברת אמבלייז בע"מ נ' Double U Trading Fund Inc (27.4.2021) (פסקה 24 לפסק הדין): "ובשולי הדברים אציין כי על אף שתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) אינן חלות בענייננו נוכח מועד הגשת הערעורים, לא למותר לציין כי אחד מן השינויים שתקנות אלה מביאות בכנפיהן הוא ברירת מחדל של חיוב בהוצאות כאשר על בית המשפט להצביע על טעמים מיוחדים על מנת שלא לעשות כן (תקנה 152 לתקנות; יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 741 (מהדורה שנייה מעודכנת, 2020); ראו גם: רע"א 7650/20Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ, פסקאות 14-13 (28.12.2020) (להלן: עניין פאיירפלאי)). זאת ועוד, תקנה 151(א) לתקנות קובעת כי תכלית חיוב בעל דין בהוצאות היא 'לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין'. במסגרת שומת ההוצאות, נדרש בית המשפט לבטא את 'האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין' (תקנה 151(ב) לתקנות). אף שכאמור כללים אלה אינם חלים בענייננו, העיקרון שהוצאות המשפט הנפסקות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ולמהותו היה מקובל מאז ומתמיד (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600 (2005); ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, פסקה 67 (28.2.2018); עניין פאיירפלאי, פסקאות 11-9). אלא שכאמור, נראה כי במקרה זה גם לפי התקנות לא היה מקום לפסוק לעו"ד גיצלטר את הוצאותיו. זאת, שכן על פניו, התנהלותו נכנסת לגדרה של הסיפא של תקנה 152 בה נקבע כי בית המשפט ימנע מפסיקת הוצאות 'אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור'. הערעור שכנגד נדחה אפוא". בענייננו, לא זו בלבד שהנתבעת נשאה במלוא הסיכון לקבלת התביעה, נוכח קביעות בית המשפט בפסק הדין, צודק ב"כ הנתבעת בטענתו כי לו הייתה נדונה התביעה ומתקבלת, לא מן הנמנע כי צד ג' היה מחויב בשיפוי, ולו חלקי, של הנתבעת.
נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית ההודעה לצד ג' ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו