חומרת העונש בעבירות מין

עניינה של הבקשה חומרת העונש בעבירות אלימות ומין בקטין שנעברו על ידי המבקש.

...

עניין לנו באלימות רבה – שכללה אף שימוש במקל וחגורה – ובעבירת מין, שאין צורך להכביר מלים על חומרתה.לצד אינטרס השיקום, מצויה חובתם של בתי המשפט להגן על הקרבן והציבור; כפי שהטעימה השופטת ארבל: "לדאבון הלב, בשנים האחרונות עדים אנו לריבוי התיקים שעניינם עבירות מין חמורות המבוצעות על-ידי קטינים בקטינים אחרים, וביניהם ללא מעט תיקים של עבירות המבוצעות בחבורה... המקרה שלפנינו קשה הוא. המערערים משולבים במסגרות שיקומיות ונראה כי הטיפול בהם נותן פתח לתקווה, הגם שכברת דרך משמעותית עוד לפניהם. יחד עם זאת, וכאשר לפנינו מכלול השיקולים... נראה כי אין מנוס מתגובה עונשית הכוללת הגבלה על חירותם של המערערים... [במקרה זה מעון נעול – א"ר] גם אם נכונה אני לקבל כי רצוי להשלים תהליך טיפולי שהוחל בו, אין שיקול זה יכול בכל מקרה להכריע את הכף ולהותיר ללא כל מימוש שיקולי ענישה משמעותיים אחרים, תוך התעלמות מן הפגיעה בקרבנות ומהצורך להעביר מסר ברור ונוקב כי גופו של אדם, כל אדם, אינו הפקר ואינו מותר לכל" (ע"פ 8277/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

כך סבורני, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא חרג מן המושת בכגון דא במידה המצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי; במיוחד נוכח חלקו הארי של המבקש בפרשה.

סוף דבר, כפי שהחלטתי ביום 24.7.12, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור.

]השופט א' שטיין: העירעור העירעור שלפנינו תוקף את הרשעת המערער על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים בריבוי עבירות מין בתוך המשפחה בגדריו של תפ"ח 23709-10-15 (השופטים ר' כרמל, כ' מוסק וש' רנר), ולחלופין את חומרת העונש שהושת עליו בעקבות הרשעה זו. העירעור מיתמקד בפרט האישום הראשון, שעניינו מעשים מיניים אסורים שהמערער ביצע, לפי הטענה, בבתה של בת זוגו (להלן: המתלוננת), במהלכם של שני פרקי זמן שבהם היא היתה מתחת לגיל 14 ומתחת לגיל 16, בין השנים 2007-2000.

...

מסיבה זו, טענות המערער בנוגע לחומרת העונש שהושת עליו דינן להידחות על הסף.

השופט מ' מזוז: אני שותף לעמדתו ולמסקנתו של חברי, כי יש לדחות את הערעור על שני חלקיו.

השופטת ד' ברק-ארז: אף אני מצטרפת למסקנה כי דין הערעור להידחות.

בגזר הדין שקל בית המשפט קמא, לחומרה, את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מין בתוך המשפחה ואת עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים שבבסיסן; את הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות, לרבות ניצול מרותו של המבקש ושליטתו על המתלוננת, ובאופן מיוחד את הנזק הנפשי הקשה שניגרם למתלוננת; ואת אי-נטילת האחריות מצידו של המבקש.

...

בהקשר זה, מקובלת עלי הערתה של השופטת ברק-ארז, בפסק הדין כי מצער ביותר ניסיונו של המבקש – החל בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא והמשך בבקשה לגילוי ראיות בהליך הערעור בבית משפט זה - להשתמש בטלטלות הנפש שעברה בתו, כנגדה.

לפיכך, גם טענתו לעניין זה במסגרת הבקשה דינה להידחות.

מכל הנימוקים אשר פורטו לעיל, הבקשה נדחית.

לא בכדי קבע המחוקק עונשים חמורים מאוד לעבירות מין כגון עבירת האינוס על נסיבותיה השונות.

...

חומרה זו נעוצה בקלות היחסית שבה ניתן מבחינת העושה לבצע מעשים כאלה בחסות רשת האינטרנט; בסכנה להיחשפות של קטינות וקטינים רכים בשנים ולפגיעה בהם בהיקפים ניכרים, בשל נגישותם לרשת האינטרנט; וכן בתדירות הביצוע המתאפשרת אף היא בשל מאפייניו הייחודיים של אמצעי טכנולוגי זה. מן הטעמים המפורטים לעיל וכן מיתר הנימוקים שהטיב חברי לפרט בחוות-דעתו, אני מצטרפת למסקנה שאליה הגיע ולפיה דין הערעור להידחות.

אשר על כן, אני סבורה כי בוודאי שאין לאפשר למערער להיבנות מכך שתקף את הנפגעת במרחב הווירטואלי.

אדרבה, לאור כל האמור לעיל, עלינו לפעול ביתר שאת לשם מיגור הפשיעה המקוונת מקרבנו, וזאת במיטב הכלים המשפטיים אשר מקנה החוק בנדון.

טיעוני המאשימה – ב"כ המאשימה הגישה טיעונים כתובים לעניין העונש (ט/3) והשלימה את הטיעון בעל-פה. המאשימה סבורה כי כל מעשיו של הנאשם מהוים ארוע אחד, ומבקשת להדגיש את חומרת הארוע, כאשר תחילתו במפגש בין שני צעירים על רקע תחילת יחסיהם וסופו בעבירות מין חמורות שלא בהסכמת המתלוננת.

...

קשה למצוא הרבה מקרים הדומים לנסיבות כאן, ומבין פסקי הדין מצאנו להפנות לבאים: בע"פ 2035/16 פלוני נ' מ"י (14.9.2017) התברר ערעור על פס"ד במסגרתו הורשע המערער בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות והושת עליו עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; ותשלום פיצוי למתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח. דובר שם באירוע מיני שארע בעת שהמערער הסיע את המתלוננת לביתה ממועדון בו בילו השניים, כאשר השניים היו תחת השפעת אלכוהול.

פסילת רישיון הנהיגה – באשר לבקשת המאשימה להורות על פסילת רישיונו של הנאשם – יש מקום להיעתר לבקשה, שכן עבירת התעבורה אשר נלוותה למהלך האירועים הייתה משמעותית, לרבות בהיותה מסכנת חיים, ונזכיר כי הנאשם התיר למתלוננת לנהוג ברכב כאשר הוא יודע שהיא אינה מורשית לעשות כן ותחת השפעת אלכוהול.

סיכום - במכלול השיקולים, בהתחשב במתחם הענישה לעיל ולאחר שקילת ההיבטים לחומרה ולקולה, והואיל והעיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (כקבוע בסעיף 40ב' לחוק העונשין), אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: · 5 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 23.3.2022.