מדובר באמבט אשר בתוכו יש חומצה גופרתית וחומר נוסף, ניתז לעינו השמאלית של התובע חומר מהאמבט שבעקבותיו הרגיש התובע צריבה.
המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:
מה הליקוי או המחלה שאובחנו בעינו השמאלית של התובע, לאחר מועד היתרחשות התאונה ביום 27/5/10?
האם קיים, לדעתו, קשר סיבתי רפואי, בין התאונה שאירעה לתובע ביום 27/5/10 לבין הליקוי או המחלה שאובחנו בעינו השמאלית בסמוך לתאונה הנ"ל?
אם התשובה לשאלה ב. שלילית - האם ניתן לקבוע שהתאונה החישה את בואו של הליקוי או המחלה הנ"ל, כך שאלולא התרחשה התאונה, יתכן שבואו של הליקוי או המחלה היו נדחים למועד מאוחר יותר או שהם לא היו מופיעים כלל?
אם התשובה לשאלה ב. חיובית - דהיינו, קיים קשר סיבתי בין הארוע לבין הופעת הליקוי או המחלה, במועד בו אובחנו, האם ניתן לומר כי השפעתה היתה פחותה בהרבה מהשפעת הנתונים האישיים של התובע, לרבות מצב בריאותו הבסיסי ולגורמי סיכון אחרים?
בתאריך 15/11/12, התקבלה, בבית הדין, חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים, שקבלו שהות לבקש להפנות שאלות הבהרה למומחה.
אין ארוע חבלתי לעין שיכול לגרום להיפרדות רשתית ובנוסף, הממצאים בעין התאימו להיפרדות רשתית ישנה כפי שגם מופיע בסיכום ביקור במרפאת רשתית בדו"ח תל השומר מתאריך 11/7/10 (מצב גיליון המרפאה מתל השומר).
בתאריך 21/3/13, ניתנה החלטה בבקשת התובע, במסגרתה נידרש המומחה להשיב על ארבע השאלות הבאות:
מה גרם לאובאיטיס אצל התובע והאם אובאיטיס יכול לגרום לפגיעה תוך עינית?
אם התשובה לשאלה הנ"ל חיובית - האם החומר הכימי שניתז לעין התובע יכול לגרום לדלקת תוך עינית (אובאיטיס)?
אם אותה דלקת שנגרמה לעין התובע יכולה לגרום להפרדות הרשתית, קרי - האם דלקת בתוך העין יכולה לגרום להפרדות הרשתית?
פרט את הממצאים שהתאימו להפרדות רשתית ישנה והאם הפרדות של כחודשיים לפני הבדיקה בתל השומר ביום 11/7/10 יכולה להתאים לקביעה שמדובר בהפרדות רשתית ישנה?
האם דלקת תוך עינית שנגרמה בעקבות חומר כימי יכולה לגרום להפרדות רשתית קרי - האם הבעיות שיש לתובע בעין נגרמו בתאונה?
בתאריך 21/4/13, התקבלו, בבית הדין, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו והן הועברו לצדדים.
...
"
במקרה שלפנינו, חרף טענות התובע, לא מצאנו שיש מקום להתייחס אל המומחה כמי שסטה מהעובדות שהונחו לפניו או כמי שחוות דעתו אינה מפורטת ואינה מנומקת או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו.
בהמשך לדברים שציינו בהקשר של ההצדקה לאימוץ חוות דעתו של המומחה, נוסיף ונציין כי מעיון בחוות הדעת של המומחה ובתשובותיו המפורטות והמלוות בנספחים, לשאלות ההבהרה שהופנו אליו עולה כי הוא התייחס בצורה בהירה ובאופן מנומק לשאלה שבמחלוקת - האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי בעינו השמאלית של התובע לבין האירוע מיום 27/5/10, כאשר לא נראה כי הוא דוגל באסכולה מחמירה (למרות שמסקנתו לא תואמת את המסקנה לה קיווה התובע), לא נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת עניינו של התובע וכל נקודה שלכאורה לא היתה ברורה דייה בחוות דעתו זכתה להשלמה מספקת בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כאשר קביעותיו מנומקות כדבעי, מקיפות וענייניות, לא ראינו כל סתירה בדבריו ובקביעותיו וכן לא ראינו סטיה מהבסיס העובדתי שהונח לפניו.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ומשלא השתכנענו כי נסיבות המקרה שלפנינו מצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר או קבלת התביעה בניגוד לחוות דעתו המפורטת והחד משמעית של המומחה, הרינו מורות על דחיית התביעה.
