מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חומצה גופרתית וחומר אחר ניתז לעין וגרם לפציעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

40 מוצרים שונים כאשר בכל אחד 5-8 חומרי גלם כגון: מתנול, אתנול, חומצה גופרתית, DEROSENE, טולואן, חומצות, בסיסים גפרית תלת חמצנית ועוד.
חומצות– לא שם של חומר, אלא תיאור של פעילותו: חומצה היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום; מוסרת פרוטון במהלך תגובה כימית; או מקבלת זוג אלקטרונים מתרכובת אחרת.
ציאניד – נימצאו מאמרים אודות: תיסמונת פארקינסונית (עם פגיעה ב-globus pallidus ו-(putamen בצעיר בין 18 לאחר נסיון היתאבדות בבליעת כ-800-1,300 מ"ג ציאניד, שגרם גם למותו לאחר 19 חודשים; תיסמונת פארקינסונית (עם פגיעה ב-globus pallidus ו-(posterior putamen בגבר בן 46 לאחר נסיון היתאבדות בבליעת 1,500 מ"ג ציאניד; מחקר בקנדה שהשווה רקע של 130 חולי פארקינסון למקרי ביקורת מתאימים, ודירג גורמי סיכון לפרקינסון: ראשון פארקינסון במשפחה, שני חבלת ראש, ושלישי חשיפה תעסוקתית לקוטלי עשבים, ללא הבדל ביחס לגורמים חשודים רבים אחרים, ביניהם ציאניד; פגיעה קוגניטיבית ופרקינסוניזם לאחר חשיפה ממושכת לפוטסיום ציאניד (ללא תקציר).
במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
...
3.2 מסקנה זו של מחברי המאמר המסומן כנספח ג' תואמת את האמור במקורות רבים וגם בחוות דעתי: אכן, לרקע גנטי מסויים יש השלכות למחלות נוירו-דגנרטיביות כגון מחלת פרקינסון.
אין בידי לקבל את טענת התובע כי בחלק מהתקופה בה עבד, עבודתו התאימה להגדרות של מחלת מקצוע, ועל כן, העבירה את הנטל לנתבע להראות כי המחלה לא נבעה מתנאי עבודתו.
סוף דבר על יסוד האמור בחוות הדעת, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

מדובר באמבט אשר בתוכו יש חומצה גופרתית וחומר נוסף, ניתז לעינו השמאלית של התובע חומר מהאמבט שבעקבותיו הרגיש התובע צריבה.
המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: מה הליקוי או המחלה שאובחנו בעינו השמאלית של התובע, לאחר מועד היתרחשות התאונה ביום 27/5/10? האם קיים, לדעתו, קשר סיבתי רפואי, בין התאונה שאירעה לתובע ביום 27/5/10 לבין הליקוי או המחלה שאובחנו בעינו השמאלית בסמוך לתאונה הנ"ל? אם התשובה לשאלה ב. שלילית - האם ניתן לקבוע שהתאונה החישה את בואו של הליקוי או המחלה הנ"ל, כך שאלולא התרחשה התאונה, יתכן שבואו של הליקוי או המחלה היו נדחים למועד מאוחר יותר או שהם לא היו מופיעים כלל? אם התשובה לשאלה ב. חיובית - דהיינו, קיים קשר סיבתי בין הארוע לבין הופעת הליקוי או המחלה, במועד בו אובחנו, האם ניתן לומר כי השפעתה היתה פחותה בהרבה מהשפעת הנתונים האישיים של התובע, לרבות מצב בריאותו הבסיסי ולגורמי סיכון אחרים? בתאריך 15/11/12, התקבלה, בבית הדין, חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים, שקבלו שהות לבקש להפנות שאלות הבהרה למומחה.
אין ארוע חבלתי לעין שיכול לגרום להיפרדות רשתית ובנוסף, הממצאים בעין התאימו להיפרדות רשתית ישנה כפי שגם מופיע בסיכום ביקור במרפאת רשתית בדו"ח תל השומר מתאריך 11/7/10 (מצב גיליון המרפאה מתל השומר).
בתאריך 21/3/13, ניתנה החלטה בבקשת התובע, במסגרתה נידרש המומחה להשיב על ארבע השאלות הבאות: מה גרם לאובאיטיס אצל התובע והאם אובאיטיס יכול לגרום לפגיעה תוך עינית? אם התשובה לשאלה הנ"ל חיובית - האם החומר הכימי שניתז לעין התובע יכול לגרום לדלקת תוך עינית (אובאיטיס)? אם אותה דלקת שנגרמה לעין התובע יכולה לגרום להפרדות הרשתית, קרי - האם דלקת בתוך העין יכולה לגרום להפרדות הרשתית? פרט את הממצאים שהתאימו להפרדות רשתית ישנה והאם הפרדות של כחודשיים לפני הבדיקה בתל השומר ביום 11/7/10 יכולה להתאים לקביעה שמדובר בהפרדות רשתית ישנה? האם דלקת תוך עינית שנגרמה בעקבות חומר כימי יכולה לגרום להפרדות רשתית קרי - האם הבעיות שיש לתובע בעין נגרמו בתאונה? בתאריך 21/4/13, התקבלו, בבית הדין, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו והן הועברו לצדדים.
...
" במקרה שלפנינו, חרף טענות התובע, לא מצאנו שיש מקום להתייחס אל המומחה כמי שסטה מהעובדות שהונחו לפניו או כמי שחוות דעתו אינה מפורטת ואינה מנומקת או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו.
בהמשך לדברים שציינו בהקשר של ההצדקה לאימוץ חוות דעתו של המומחה, נוסיף ונציין כי מעיון בחוות הדעת של המומחה ובתשובותיו המפורטות והמלוות בנספחים, לשאלות ההבהרה שהופנו אליו עולה כי הוא התייחס בצורה בהירה ובאופן מנומק לשאלה שבמחלוקת - האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי בעינו השמאלית של התובע לבין האירוע מיום 27/5/10, כאשר לא נראה כי הוא דוגל באסכולה מחמירה (למרות שמסקנתו לא תואמת את המסקנה לה קיווה התובע), לא נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת עניינו של התובע וכל נקודה שלכאורה לא היתה ברורה דייה בחוות דעתו זכתה להשלמה מספקת בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כאשר קביעותיו מנומקות כדבעי, מקיפות וענייניות, לא ראינו כל סתירה בדבריו ובקביעותיו וכן לא ראינו סטיה מהבסיס העובדתי שהונח לפניו.
סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ומשלא השתכנענו כי נסיבות המקרה שלפנינו מצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר או קבלת התביעה בניגוד לחוות דעתו המפורטת והחד משמעית של המומחה, הרינו מורות על דחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

40 מוצרים שונים כאשר בכל אחד 5-8 חומרי גלם כגון: מתנול, אתנול, חומצה גופרתית, DEROSENE, טולואן, חומצות, בסיסים, גפרית תלת חמצנית ועוד.
חומצות– לא שם של חומר, אלא תיאור של פעילותו: חומצה היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום; מוסרת פרוטון במהלך תגובה כימית; או מקבלת זוג אלקטרונים מתרכובת אחרת.
ציאניד – נימצאו מאמרים אודות: תיסמונת פארקינסונית (עם פגיעה ב-globus pallidus ו-(putamen בצעיר בין 18 לאחר ניסיון היתאבדות בבליעת כ-800-1,300 מ"ג ציאניד, שגרם גם למותו לאחר 19 חודשים; תיסמונת פארקינסונית (עם פגיעה ב-globus pallidus ו-(posterior putamen בגבר בן 46 לאחר נסיון היתאבדות בבליעת 1,500 מ"ג ציאניד; מחקר בקנדה שהשווה רקע של 130 חולי פארקינסון למקרי ביקורת מתאימים, ודירג גורמי סיכון לפרקינסון: ראשון פארקינסון במשפחה, שני חבלת ראש, ושלישי חשיפה תעסוקתית לקוטלי עשבים, ללא הבדל ביחס לגורמים חשודים רבים אחרים, ביניהם ציאניד; פגיעה קוגניטיבית ופרקינסוניזם לאחר חשיפה ממושכת לפוטסיום ציאניד (ללא תקציר).
במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
...
לסיכום: התובע חלה בהיותו בן 62 גיל סביר להתפתחות מחלת הפרקינסון.
שתי חוות הדעת מקיפות מעמיקות והגיעו לאותה מסקנה.
אין בידי לקבל את טענת התובע כי בחלק מהתקופה בה עבד, עבודתו התאימה להגדרות של מחלת מקצוע, ועל כן, העבירה את הנטל לנתבע להראות כי המחלה לא נבעה מתנאי עבודתו.
סוף דבר על יסוד האמור בחוות הדעת, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

את החומר הנוזלי היינו מעבירים לצנטריפוגות, לשם הפרדת החומר מהמים ומשאר חומרים, לעיתים היה החומר נשפך וניתז עליי ועל עובדים אחרים, כמו כן בכל יום ולפני כל הפעלה של הצנטריפוגות היו מנקים אותן, הדבר נעשה מספר פעמים בכל יום ואת הניקוי היינו מבצעים באופן ידני תוך שימוש במסכת נייר.
לעומת זאת, עד אחר שעבד בדשנים, מר חסן שמא, שהעיד בבית הדין לעבודה ביום 13/3/07, טען שבמתקן 24 התובע כלל לא בא במגע עם חומרים, אך יחד עם זאת אישר כי היה ממלא בדליים חומצה גופרתית וחומצה חנקתית ושופך אותם למיכל, אך מדובר בכמויות קטנות של ליטרים בודדים ולטענתו לא היה מגע ישיר.
ד"ר בירן ציין כי בהיסטוריה של התובע היו שני אירועים בהם חומר נשפך על העור וגרם לכוויות כאשר לשיטתו נראה לעין שלא הייתה הקפדה מספקת בדשנים על בטיחות ומיגון מתאימים.
" ובעמ' 146 ש' 1 – 8: "זה לא ממצא. זה סברה שהוא העלה. אין ספק שחומרים מגרים יכולים לעשות כוויה וגם דלקת עור מרגישות יתר, אבל זה לא מוביל לסרטן עור." בעניינינו אין תעוד המלמד שהתובע סבל מדלקות, כיבים או פציעה משמעותית וכרונית בכף יד שמאל וכל טענתו התמצתה בגירויים כאשר אין עדות לכך שמדובר בגירויים שגרמו או באו לידי ביטוי בדלקות רציניות או להופעת תופעות כמו כיבים והצטלקויות.
...
יתרה מכך, התובע מלכתחילה לא הרים את הנטל בעזרת חוות דעת המומחה שהביא מטעמו ד"ר בירן ועל כן אין מנוס מהקביעה שלא הוכח בענייננו קשר סיבתי עובדתי בין תנאי העבודה למחלה ולאור זאת דין תביעתו של התובע להידחות.
התוצאה לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית תביעתו של התובע.
עוד יש לציין כי מאחר ודין התביעה להידחות, הרי גם ההודעה לצד השלישי נדחית בזאת ומאחר ולא הכרעתי בטענות הביטוחיות לאור התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות בהודעה לצד השלישי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בנוסף, כך או כך, המומחה הבהיר בעדותו כי גם חדירת מי חמצן בריכוז גבוה לעיניים, עשויה לגרום נזק שדומה מאוד לאפקט החומצה הגופרתית בעניים וכך השיב שנשאל על כך: "בטח אם זה היה מי חמצן באחוז, ב-10% אני גם קראתי ובדקתי, זה יכול לעשות נזק, נזק רציני לעין... אני גם בדקתי בכל מקומות, 10% יכול לגרום לנזק, לצערי, עד כדי פרפורציה של הקרנית... פרפורציה, זאת אומרת חור בקרנית אתה יודע זה רציני מאוד" (עמ' 34, שו' 34-31; עמ' 35, שו' 8-1), ועל כן לא מצאתי לקבל טענות הנתבעות בעיניין זה. סיכום העדויות והתרשמותי מהן אחר ששמעתי את העדויות בתיק ועיינתי בחומר הראיות, מצאתי כי יש לתת אמון בגירסתו של התובע באשר לנסיבות התאונה.
...
סיכום והוראות לסיכום אני מורה כדלקמן: הנתבעות ישלמו לתובע סך של 66,000 ₪.
כן ישלמו הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 13,500 ₪.
בנוסף ישלמו הנתבעות את הוצאות ההליך הכוללות אגרה ששולמה ועלויות שכר מומחים ועדים שבהן נשא התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו