חויב בתשלום על כל קללה לאשתו לשעבר

באשר לחוב לישראליפט – מההתכתבות ת/4 עולה כי התובע שילם ביום 8.12.2015 (יום לפני פרסום הפוסט) סכום של 3,000 ₪ לישראליפט, והתחייב לשלם את יתרת החוב לישראליפט בסך של 1,852 ₪ "באותה מתכונת בשבוע הבא". ואולם, ככל הנראה תשלום זה לא התבצע, וגם בינואר 2016 החוב לישראליפט עדיין לא הוסדר (עמ' 13 ש' 26-27).

המילה "גנב" נכתבה לבדה, ללא כל גידוף נוסף, ובצמוד לעברו הרחוק של המשיב, והמסר אותו היא מותירה הוא כי ביטוי זה עלול לבזות את המשיב.

הדברים נאמרו על רקע הטענה שהמערער פדה, ללא הסכמת הקבוץ, כספים שהקיבוץ צבר עבורו ועבור אישתו בקרן דמי עזיבה, ולטענת אישתו לשעבר, פדה את הכספים תוך שהוא חותם בשמה ללא הסכמתה, ועל כך הגישה נגדו תלונה במישטרה.

...

פרק זמן זה הינו קצר מדי כדי להביא לגיבוש מסקנה ברורה בדבר כוונה רעה של התובע.

בנסיבות העניין, אני סבור כי הנתבע אינו עומד בפן החיובי של חזקת תום הלב הקבועה בסעיף 16(א) לחוק וכי מתקיים בו הפן השלילי של חזקת חוסר תום הלב הקבועה בסעיף 16(ב) לחוק (ר' והשווה: ע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי (4.8.2008), בפיסקה 27 ואילך).

לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות כמפורט לעיל, הרי שאני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 20,000 ₪.

הגב' אבלין כהן כאליף (להלן: "הנתבעת") הנה אישתו של מר מוטי כאליף (להלן: "מר כאליף") שוטר לשעבר אשר הכיר את התובע מעבודתו.

היכה את בעלי, החלילן על כל המכות היה זבל מס 1 תירם.

(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.

זאת ועוד, אף התובע סבר בזמן אמת כי הנתבעת אינה בריאה נפשית וזאת כאשר בתגובה להודעת ווטספ שנשלחה אליו מחברו דני סדיס בקשר לפרסומים, השיב התובע כי הנתבעת "התחנשה והיא תשלם על זה". אבהיר כי הביטוי "התחנשה" בא מראשי התיבות חנ"ש שפירושו חולה נפש.

בעקבות זאת, הנתבע החל לגדף את התובע לעיני עוברים ושבים, כך: |"שוטר אפס, צריך למחזר אותך בפח אשפה, אתה לא שווה יריקה, אתה שוטר קוף, שוטר פח, אשפה, זבל, המקום שלך בפח הזבל, אני אזיין אותך עד הסוף, שוטר פח יא אפסים." בית המשפט שם פסק פיצוי על סך 15,000 ₪.

...

בהתאם לכך ניתן פסק דין חלקי כדלהלן: "התביעה שלפניי היא תביעה בעילת לשון הרע. הטיעון קבוע היום להוכחות, התייצבו העדים מטעם התובע ולא התייצבו הנתבעת וכן העד מטעמה. בנסיבות אלו הצעתי לנתבעת כי יינתן פסק דין חלקי בעניין האחריות, כאשר הצדדים יסכמו לעניין הנזק בלבד. הנתבעת, לאחר שהתייעצה עם עורך דינה, הסכימה לכך. אציין כי בכל מקרה זו התוצאה היחידה שיכולה הייתה לעלות היום מהדיון, כאשר למעשה לנתבעת אין עדים ואין גרסה מטעמה. אשר על כן, אני מקבל את התביעה בעניין האחריות, בהתאם לחוק איסור לשון הרע. לעניין הנזק, היות ומדובר בפיצויים ללא הוכחת נזק ניתן לסכם גם כאשר אין לפניי את גרסת הנתבעת." לאור פסק הדין החלקי, הגישו הצדדים סיכומים מטעמם בשאלת הנזק.

לעניין התנהלות התובע, אני סבור כי זה התנהל כשורה טרם הפרסומים וכי לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלותו בעת מעצרו של מר כאליף.

סיכום והוצאות לאור נימוקי פסק דין זה, אני פוסק כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 23,000 ₪.

לאור האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת תישא בשכר טרחת עורך דין התובע בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות משפט (כגון: אגרות, צילומים, נסיעות וכו') בסך של 2,000 ₪.

מונחות לפניי ארבע תביעות בין התובעת לבין בעלה לשעבר, אחיו ואישתו, כדלקמן: תלה"מ 33849-03-18 : תביעה רכושית שהגישה התובעת ביום 15.3.18 כנגד בעלה לשעבר - הנתבע, בה עתרה למתן פסקי דין הצהרתיים לפיהם דירת הפנטהאוז בה מתגוררים הצדדים ברח' --- אשר רשומה ע"ש אחיו של הנתבע (להלן: "הדירה הרשומה ע"ש אחיו של הנתבע") שייכת לצדדים בחלקים שוים ביניהם ולהורות על פירוק השתוף בדירה זו; להצהיר כי הדירה ברח' ~~~ אשר רשומה ע"ש הנתבע בלבד (להלן: "הדירה הרשומה ע"ש הנתבע") תישאר על שמו ובבעלותו, ואילו הדירה ברח' .

. אשר רשומה ע"ש התובעת בלבד (להלן: "הדירה הרשומה ע"ש התובעת") תישאר על שמה ובבעלותה; בנוסף, עתרה התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה דמי שימוש ראויים בגין הדירות הנ"ל ממועד עזיבתה את הבית ביום 1.1.18 ואילך וכן לתת כל סעד אחר להבטחת זכויותיה הרכושיות (להלן: "התביעה הרכושית הראשונה").

עוד לטענת התובעת, החיים עם הנתבע לוו באלימות מילולית, אלימות פיזית קשה הכוללת מכות והטחתה בריצפה תוך קללות, אלימות כלכלית ונפשית.

₪ 2 לפיו הנתבע 2 הוא שרכש את הרכב בסכום של 260,000 במקרה דנן, התובעת לא הציגה כל ראיה כי הרכב נרכש מכספו של הנתבע ו/או כל זיקה אחרת המעידה כי התשלומים על הרכב שולמו מכספים של הנתבע ועל כן, בהעדר כל תשתית ראייתית להוכחות טענותיה למעט ראיות נסיבתיות בלבד, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי רכב הלקסוס שייך לצדדים ועל כן עתירתה בעיניין זה – נדחית.

...

התביעה לחלוקת הכספים בחשבון הבנק של אמו של הנתבע – נדחית.

התביעה לפסק דין הצהרתי בנוגע לרכב הלקסוס הרשום ע"ש הנתבעת -3 נדחית.

התביעה למזונות אישה – נדחית.

על הפרק: האם יש להענות לעתירת התובע ולהורות לנתבעת לפנות ולסלק ידה מדירת מגורים, אשר נימסרה לשימושה ולשימוש בנו של התובע בתקופת נישואיהם, ואם כן, האם יש להתנות זאת בתשלום פצויי לנתבעת עבור השקעתה בדירה וכן האם ניתן לחייב את התובע בתשלום מדור חלופי עבור הילדים, נכדיו, שמתגוררים עם הנתבעת? הצדדים: התובע הנו החם לשעבר של הנתבעת (להלן: "החם ו/או התובע") ואביו של מר ב' א', גרושה של הנתבעת (להלן: "הבן"), שאינו צד להליך זה. הנתבעת הנה גרושתו של הבן (להלן: "הכלה ו/או הנתבעת").

ביטוח לאומי 2,000 ₪ לא מספיק לי. אני רוצה לחיות ש: ואם ישלמו לך שכירות ת: מסיבה נוספת שהיא קיללה אותנו וגרמה לנו נזק ואבא שלה גם כן איים עלי והגשתי תלונה נגדו למישטרה בעפולה.

לפיכך, הנכון הוא לקבוע, כי בניית הדירה נעשתה על ידי החם בלבד וכל עלויות הבנייה שולמו על ידו בלבד.

עוד יש לציין ולהדגיש, כי גם אם ביהמ"ש היה כן מחייב את הסבים בתשלום מזונות הילדים, ספק רב באם מצבם הכלכלי של התובע ואישתו מאפשר להם לזון את הנכדים, שכן שניהם אנשים מבוגרים ומתקיימים מקיצבת המוסד לביטוח לאומי.

...

סיכום כללי: מכל האמור לעיל עולה באופן ברור כי התובע בתור בעלים של המקרקעין והדירה, הוא זה שבנה את הדירה, שהייתה מוכנה למגורים בטרם נישואי הנתבעת והבן.

על מנת לאפשר לכלה ולילדיה להתארגן ולמצוא דיור חלופי, אני קובע כי הנתבעת תסלק את הדירה תוך 45 יום מהיום.

אני דוחה את הסעד של הפיצוי וחיוב התובע במדור חלופי.

3) "מעשים שבכל יום", שבעל טוען על אישתו שזינתה תחתיו וזאת במטרה להפסידה כתובתה, וכי נעלה על דעתנו, לטעון נגד הבעל שהוא "מוציא שם רע", ללא בדיקה כלל שטענותיו שקריות? על כן, אין כלל מקום להנחה שהבעל לשעבר הנו "מוציא שם רע", או שיש בהם "אונאת דברים", ולא ניתן לחייבו במלוא הכתובה על פי זה. אמנם כאמור, לא ניתן לחייב את הבעל לשעבר במלוא הכתובה, אך ניתן לחייבו בחלק מהכתובה, וזאת מהטעמים הבאים: האשה פתחה ארבע פעמים תיקי גירושין, ובכל הפעמים היו לה טענות על כך, שהבעל מקלל אותה באופן קבוע במלים קשות וכן מגדף אותה ומבזה אותה.

אהרן דרשביץ – אב"ד לאחר העיון בדברי כת"ר שליט"א, אבהיר שוב כי סיבת חיובו של הבעל לשעבר בתשלום הכתובה אינה מפאת היותו "מוציא שם רע", שאכן אינו דומה "מוציא שם רע" הטוען על מעשי אישתו תחתיו, לנדו"ד, בו טענותיו של הבל לשעבר נוגעות לתקופה שקדמה לנישואיהם.

...

מכל מקום, אין חולק כי במשך שנים התייחס לאשתו כאל פרוצה, האשה טענה שסבלה מניבולי פה וקללות שהפנה כלפיה, ככל הנראה מפני שהגיע למסקנה כי עובדת היותה גרה ברחוב מסוים, מצביעה על כך שעסקה בפריצות.

מסקנה על הבעל לשלם לאשתו סך של 26,000 דולר עבור כתובתה תוך 60 יום.

מסקנה על הבעל לשעבר לשלם עבור חוב סך 40,000 ₪ עבור כתובתה.

הרב אהרן דרשביץ – אב"ד הרב עובדיה חפץ יעקב מסקנה לאור כל האמור, בדעת רוב, ביה"ד מחייב את הבעל לשעבר בתשלום חלק מהכתובה בסך של 40,000 ₪.