מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוזה שכירות במבנה ללא היתר בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

מערכת היחסים בין הצדדים: הסכם השכירות: ביום 1.1.13 חתמו הצדדים על הסכם ובו נכתב כי התובע הנו בעל זכויות בנחלה לפי הסכם בר רשות המתחדש כל 3 שנים בין מושב גנות אגודה חקלאית להתיישבות בע"מ לבין רמ"י. בהסכם נכתב כי התובע, המכונה בהסכם "המרשה", הקים חלק מהמבנה ללא היתר בניה, וכי הנתבעים, המכונים בהסכם "ברי הרשות", מבקשים לעשות שימוש ב- 400 מ"ר מתוכו ומוכנים לקבל לרשותם חלק זה לתקופה האמורה בהסכם, בהתאם למוסכם בו. הנתבעים הצהירו כי הם מודעים למצבו המשפטי של המקרקעין, כי ידוע להם שלחלק מהמבנה אין היתר בניה וכי ביקשו וקיבלו כל מידע שנידרש להם כדי להחליט אם להיתקשר בהסכם.
...
לאור העובדה שסבור אני שהצדדים אל אמרו את כל האמת בטיעוניהם ובעדויותיהם בבית המשפט והעלימו פרטים מבית המשפט, לא מצאתי להתערב ולהפעיל שיקולי צדק במקרה זה. הנתבעים הסכימו לתנאי שניתן יהיה לפנותם באופן מיידי ואכן התפנו תוך זמן קצר, וכפי שהעידו, נהגו לשכור במשך שנים מחסנים במושב.
מכאן אני סבור כי לקחו על עצמם הסיכון שהשקעותיהם תרדנה לטימיון במודע וזאת תמורת דמי שכירות נמוכים.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבעים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה שהוגשה על ידי המשיבים לבית משפט קמא בחודש יולי 2018 נטען כי המערערת "מבצעת את עבודות ההריסה ללא הסכמת בעלי המבנה, ללא היתר בניה כדין, ללא פקוח הנדסי ובנגוד גמור לתוכניות המאושרות אשר חלות על המבנה ובאופן אשר מסכן את יציבותו ואת שלום הציבור ועלול לגרום, חלילה, לקריסתו ולנזק אדיר שאינו בר תיקון". המשיבים שסמכו תביעתם על סעיף 16 לחוק השכירות והשאלה התשל"א – 1971, גם על חוק התיכנון והבנייה התשכ"ה – 1965, טענו כי המערערת "אינה רשאית לבצע את העבודות ללא הסכמת התובעים" מש"הסכם השכירות אינו מאפשר לחברה לבצע שינויים בנכס"; וכי לא נתנו הסכמתם ל"עבודות ההריסה הנרחבות שמבצעת" המערערת.
ב"כ המשיבים אישרה כי לא עתרה לסעד המצהיר שהסכם השכירות הופר, אך טענה ש"השאלה אם הסכם השכירות הופר או לא הופר זו שאלה שהיה צריך להכריע" בה; אף כפרה בטענת המערערת לפיה הסתיימו העבודות טרם מתן פסק דינו של בית משפט וטענה "שלסיים את העבודות לא סיימו, אלא אחרי פסה"ד. היום הם סיימו". לאחר עיון נוסף בטיעוני הצדדים ובתיקי המוצגים רבי ההקף נראה שאין מנוס מהמסקנה לפיה דין חלקו הארי של העירעור להדחות נקודת המוצא העובדתית שלא ניתן עוד להוסיף ולחלוק עליה היא שהמערערת, דיירת מוגנת בנכס, ביצעה עבודות בניה רחבות הקף, במובחן מעבודות שעניינן חיזוקים ושיפוצים.
...
תמיכה נוספת במסקנת בית משפט קמא לפיה המערערת "לא הביאה כל ראיה מכל סוג שהוא, המאפשרת ללמוד כי במועד כלשהו נשקפה סכנת חיים מן המושכר..." ניתן לראות בפרוטוקול "ישיבת דירקטוריון חברת פבר בע"מ מיום 5.7.18" בה נדונו בין היתר העבודות המבוצעות בנכס שהוגדרו כ"שיפוצים", כ"שיקום רציני", עת בין חילופי הדברים מצאנו את האמירות "המלון היה סגור היה שם מלא פשפשים וכל מיני דברים אחרים אנחנו נכון להיום משקמים את המלון המטרה היא לשקם את המלון וזהו"; "אנחנו צריכים להביא למצב שאת המלון הזה להביא אותו למצב תקין שהכל טוב כרגיל"; "אם אני שומר על הקונטור של הבית ואני מבצע את כל השיפורים בעל הבית צריךך לשלם וצריך להגיד תודה"; "זה לא עבודות בניה זה עבודות שיפוץ"; "משקמים את המרפסות בדיוק כפי שהיה בעבר" (עמודים 17-18).
זאת ועוד, גם תלויה ועומדת בבית הדין לשכירות תביעת המערערת להכשיר בדיעבד את העבודות נושא הדיון, וזו תוכרע שם. התוצאה בכפוף להערות בסעיף 15 לעיל – הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיבים את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק פלילי בניה (תפ"ב) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנאשמים מחזיקים בשטח של כ- 5,940 מ"ר מתוך החלקה, ובמועד שאינו ידוע ניבנו בשטח 22 מבנים ללא היתר בניה, כאשר 16 מבנים משמשים את הנאשמים לחניית כלי רכב ומכירתם, ושימושים נלווים כגון משרד, מטבחון, שירותים, מחסן ועוד, כדלקמן: מבנה 6 – סככה בשטח של 22 מ"ר משמשת לאחסנה.
הסניגורית הבהירה כי אין בפיה טענה לאכיפה בררנית, אלא לפגיעה בתחושת הצדק, שכן לדבריה יש חמישה אנשים שמשכירים את העסק, והגישה חוזה שכירות – שנימסר כי לא חל על כל השטח (בו מצוין שמו של משכיר אחד - טל/4; וכן הגישה כרטסת הנהלת חשבונות משנת 2019 בגין תשלום שכירות חודשית למגרש - טל/5).
...
משאלו הם פני הדברים, אני סבורה שהצדק עם המאשימה, כי הסתפקות בהטלת קנס מנהלי על הנאשמת כשיעורו של קנס המקור, עלולה לגרום לתמריץ שלילי לניהול הליכים משפטיים, ולהתמשכות בלתי נסבלת של ביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה כבענייננו, וכך לעקר מתוכן את מטרות הקנסות המנהליים.
לפיכך אני סבורה שיש לקבל את עתירת המאשימה ולהכביד בגזירת העונש בקנס שיש להשית על הנאשמת.
אשר על כן, מכל הנימוקים הללו אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: הנאשמת 1 תשלם קנס בסך 670,000 ₪, שישולם ב- 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.5.2023 ובכל ראשון בחודש שלאחריו.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד צויין כי מדובר בעסק המופעל במבנה שחלקו ללא היתר בניה וממוקם על שטח שייעודו לדרך ולפיכך אף אין התכנות לקבלת רישיון עסק.
המבקש הציג הסכם שכירות עם חברת י. צדיק נכסים בע"מ (להלן: "החברה") והוסיף כי ככל שטוענת המשיבה לעבירות בניה במבנה יש לה כלים משפטיים לנקוט בהם, אך הצוו אינו אחד מהם.
...
סבורני כי לא ניתן באמצות הצו מושא בקשה זו לאסור כלל את השימוש במבנה על ידי בעליו.
נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת כי יש לקבל את הבקשה.
לפיכך אני מורה למבקשת להסיר את השלשלאות הנועלות את המבנה בו הפעיל המשיב את העסק מושא הצו ולאפשר לחברה ולמר צדיק לקבל חזרה את החזקה בו. לשם הבטחת התחייבותו של המבקש שלא לשוב להפעיל במבנה האמור עסק, במישרין או בעקיפין, אני מורה כי המבקש יפקיד סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת למשך 12 חודשים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

סעיף 8.8 להסכם קובע: "השוכר מתחייב לשמור על כל מה שנקבע כחלק מהמושכר במצב טוב ותקין, לא לקלקל או להשחית את הקירות החיצוניים והתשתיות, לא לחבר שלטים למושכר אלא לאחר שקבל לכך היתר כדין ושילם את כל התשלומים הנובעים מקבלת ההיתר, לבצע את כל התיקונים השוטפים במושכר כדי לתחזק את פנים המושכר ולשמור אותם במצב טוב ותקין. מובהר בזה, כי תיקונים מהותיים הנובעים מבלאי סביר, ואשר לא נגרמו עקב מעשי השוכר או מחדליו, יחולו על המשכיר וישולמו על ידו. כל יתר התיקונים, לרבות תיקונים הנובעים ממחדליו ו/או מעשיו של השוכר יחולו וישולמו ע"י השוכר. למען הסר ספק, תיקונים הקשורים בתשתיות המבנה, במערכות החשמל, המיזוג, צנרת המים, הביוב יחולו על המשכיר." סעיף 8.10 להסכם קובע: "השוכר מתחייב לא לשנות ולא להרשות לאחר לשנות את מבנה המושכר באיזה אופן שהוא, לא לעשות בו כל שינויים, ולא לבצע בו כל עבודות שיפוצים בלי קבלת רשות בכתב ומראש מאת המשכיר מבלי לפגוע כלליות האמור לעיל." סעיף 8.12 להסכם קובע: "זאת ועוד, חרף האמור בסעיף 8.10 לעיל, ובכפוף לסעיף 8.9 לעיל, המשכיר בחתימתו על הסכם זה המשכיר נותן את הסכמתו בכתב ומראש לשיפוצים ושלשינויים אותם עתיד לבצע השוכר לשם השמשת המושכר להפעלתו למטרת השכירות. המשכיר יהיה מנוע ומושתק מלטעון כלפי השוכר לעניין זה כל עוד השוכר מקיים את הוראות החוזה." לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את הוראות ההסכם בכך שביצעה קידוחים במושכר בריצפת הקומה הראשונה ללא אישור בכתב ממנה.
מחסן בלוני החמצן: לטענת התובעת, הנתבעת הקימה מחסן ובו בלוני חמצן מחוץ למבנה ללא היתר בניה כדין, מבלי לשלם דמי שכירות בגין שטח זה ותוך סיכון דיירי המבנה.
...
כבר בפתח הדברים אציין ואקבע שאיני מקבל את טענת הנתבעת לכך שסוכם בין הצדדים על שכר דירה בסך כולל של 25,000 ש"ח, משמע, להפחית את סעיף המע"מ שקבוע בהסכם.
סוף דבר: לסיכומם של דברים, תביעתה של התובעת לפינוי הנתבעת מהנכס מתקבלת מהטעמים של הפסקת תשלום דמי השכירות ואי תשלום הפרשי הצמדה.
מועד הפינוי - מאחר ומדובר במרפאה וטרינרית פעילה עם לקוחות וציוד רב, סבורני כי במקרה דנא יש ליתן לנתבעת פרק זמן ארוך לצורך מציאת מקום חלופי, העברת הציוד והתקנתו במקום האחר.
על הנתבעת למצוא נכס אחר אשר יכול להתאים לצרכיה המיוחדים ועל כן הנני מורה על פינוי הנכס תוך תקופה של 6 חודשים מיום מתן פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו