חוזה קבלנות הוראות חוק חלקיות

להבחנה זו חשיבות גם לצורך חלותו של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; אם כי סעיף 10א' לחוק זה מחיל את הוראות החוק באופן חלקי גם על העסקת עובדים באמצעות קבלני שירותים, בענפים המנויים בתוספת לחוק).

אם כן, בהתאם לאמור בהקדמה להסכם עלינו לעיין בנספח לו, על מנת לעמוד על טיב השרות שסופק על ידי שיא משאבים לר.ג.א. עיון בנספח להסכם מגלה כי הצדדים בחרו בהתקשרות לאספקת כוח אדם מאת שיא משאבים לר.ג.א. כאשר נספח להסכם 2 מגדיר, בין היתר, כך: "תיאור העבודות: אספקת כוח אדם מקצועי לניקיון בעיר רמת גן בהקף ובתדירות כפי שידרש על ידי הקבלן" .

...

עם זאת, אין בידינו לקבל את הסכום שצוין על ידי שיא משאבים משמדובר בסכום שהופקד בפיקדון מסתננים הן בחלק המעסיק והן בחלק העובד, כאשר מהזכאות המתוארת להלן יש להפחית את חלק המעסיק בלבד.

על אף שאופן תשלום זה נוגד את הוראות הצו, מצאנו להפחית את התשלומים האמורים מזכאות התובע, משהמדובר ברכיב מאובחן אשר הועבר לתובע לאורך תקופת העסקתו.

בהעדר כל אסמכתא כי אכן אלו הסכומים אדר הועברו ליעד הנטען, זכאי התובע להשבת סכום זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בנסיבות אלה חלות על ההסכם הוראות חוק חוזה קבלנות, תשל"ד – 1974.

כך גם בכל אותם מקרים שבהם הקבלן הראשי/מזמין בחר לכרות הסכם עם קבלן משנה חסר ניסיון או מיומנות נידרשת, והאחרון גרם לקבלן הראשי/מזמין לנזק, הרי שיש לזקוף עובדה זאת לחובת הקבלן הראשי/מזמין באופן מלא או חלקי בהתאם לנסיבות העניין.

...

אשר על כן, התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.

סוף דבר : תביעת התובעת/נתבעת שכנגד מיום 20.3.2016 נדחית.

תביעת הנתבעת/תובעת שכנגד מיום 13.6.2016 מתקבלת באופן חלקי במובן זה שעל התובעת/נתבעת שכנגד לפצות את הנתבעת/תובעת שכנגד בסכום של 345,593 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה שכנגד ועד לתשלום המלא בפועל.

לטענת התובעת, על הנתבעת היה לוודא באורח יזום ונמרץ שהתובעת תיודע על אודות 19 המשטחים שנותרו בחזקתה ומשלא עשתה כן, היא הפרה כלפיה את חובת תום הלב בקיום החוזה, התרשלה כלפיה ואף הפרה חובות החלות עליה מכוח הוראות חוק חוזה קבלנות, תשל"ד – 1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות") וחוק השומרים, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק השומרים").

הנתבעת הודיעה לתובעת באמצעות שיחות טלפון, מסרונים ודואר אלקטרוני, לאחר פינוי חלקי שביצעה התובעת, כי עדיין נותרה סחורה בשטחה ואילו התובעת היא זו שהתעלמה מהודעות אלו של הנתבעת והיא זו שנושאת ברשלנות כלפיה.

...

גם בפס"ד זה נקבע כי משלא הצליחה המחזיקה להוכיח את רכיב הוצאותיה בגין אחסנת ציוד, דין תביעתה להידחות.

לכן, דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכום ותוצאה מכלל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין שתי התביעות להידחות.

בהתאמה, ומשקביעות כב' השופט שליו הנביעו השתק פלוגתא ומעשה בית דין ביחס לסכסוך כאן, הוציא בית המשפט המחוזי ביום 21.3.22 פסק דין חלקי בתביעה דנן הדוחה את תביעת רבץ כנגד כ.מ.ס.י. אכן, כמתואר בפסק דינו של השופט שליו בתביעת כ.מ.ס.י., בטרם הוגשו שם סיכומים גובש הסדר דיוני בין כמ.ס.י לרבץ ולפיו יקוזז מסכום החוב לכ.מ.ס.י. סך של 96,940 ₪ בצרוף 10% בגין פקוח ובצרוף 25%, כתוספת בגין עלות שאינה במחירי קבלן, וזאת בגין ליקויים שהוכרו בחוות דעת מומחה בית המשפט שם, ברם לבד מקומץ זה, התאייד מההליך סך של כימעט ארבעה מיליוני ₪.

טענה עובדתית זו, שכמפורט בסעיפים 40-43 לפסק דין זה, נוכח הוראות חוק חוזה קבלנות היא הרת גורל בכל הקשור לתביעת רבץ, הוכחה בשופי.

...

במסגרת הפרק שהוכתר כ"הוצאות ההליך והערות לסיום" עמד כב' השופט שליו גם על כך: "התנהלות הנתבעת סרבלה את ההליך בדרכים שונות ומגוונות, בין אם על ידי הגשת חוות דעת בהיקפי נזק מופרכים, בין בהחתמת והסתרת כתב הסילוק שנחתם עם המפקח, בין נוכח סאגת הכשלת מומחה בית המשפט בהצגת תוצאות בדיקות מתקופה לא רלוונטית, ובין לאחר שעתרה למשוך את טענת ההגנה שלה ולא ע"מ לחסוך בהתדיינות, אלא לאחר שהתרשמה שסיכוייה לזכות בתובענה נמוכים וכדאי לה לנסות את מזלה בשנית בבית המשפט המחוזי". רבץ הגישה ערעור על פסק הדין האמור [ע"א 48936-06-21], ברם במהלך הדיון בו שנערך בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 1.3.22, נדחה הערעור בהסכמתה, תוך חיובה בהוצאות.

בעניין SKS הנחה בית המשפט העליון כך: "אין לכחד, חלק גדול מהתמריץ לשימוש לרעה בהליכי משפט, נובע מסלחנות יתר של המערכת המשפטית, שאינה גובה מחיר הולם עבור ניסיונות פסולים מעין אלו. נוכח גישה מקלה זו, בעל דין הפועל באופן רציונלי, ועורך 'ניתוח כלכלי' בסיסי, מגיע למסקנה שהנזק שעתיד להיגרם לו, אם בכלל, משימוש לרעה בהליכי המשפט, קטן בהרבה מן התועלת שהוא עשוי להפיק מכך. על כגון דא נאמר בתלמוד "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב" (= אין להאשים את העכבר הגונב חיטים מבעל הבית, כי אם את החור שבאמצעותו עלה בידו להיכנס למקום הגנבה) (בבלי, קידושין נו, ע"ב).

סיכום פסק הדין ונפקותו: במכלול האמור לעיל נדחית התביעה כנגד דורקס ופאוזי, נמחקת התביעה כנגד מוחמד, ותביעות דורקס ופאוזי מתקבלות באופנים שיפורטו להלן.

במכלול השיקולים האמורים, בראי המתואר בפסק הדין, ובשים לב לתוצאה הכפולה לטובת דורקס, הן בהתגוננותה מפני תביעת רבץ והן בתביעת הנגד שלה, ולהיקפיהן הכספיים של התביעות האמורות, ואחר עיון באסמכתאות שהציגה דורקס לעניין זה, החלטתי לקבל במלואו את דרישותיה של דורקס בנוגע לשכר טרחת עו"ד והחזר אגרת בית משפט.

סלע שילמה חשבונות חלקיים בלבד ואדיר המשיכה בעבודתה בהסתמך על כך שעם השלמת העבודות תשולם לה מלוא התמורה.

כשהעבודות הושלמו אדיר לא הייתה מוכנה להיות מוחזקת כבת-ערובה עד להשלמת מכר הדירות בפרויקט, ועל כן היא נאלצה לנקוט בהליכים לקבלת המגיע לה. היתנהלות סלע באי ביצוע התשלומים מהוה הפרה של הוראות חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, אשר קובע בסעיף 2 כי חיובי הצדדים שלובים – כך שעל הקבלן לתת את השרות ועל המזמין לשלם את השכר, הכל כקבוע בהסכם שבין הצדדים.

...

לסיכום – מכאן ולאור המתואר לעיל, מכח הסכמת הצדדים הוחלף הסעד הכספי של פיצויים בגין הליקוי במעקות, לצו עשה המורה לאדיר לתקן את הליקויים, בנסיבות אלו, הסעד הנתבע בגין הליקוי במעקות מוצה ואין מקום לפסיקת סעד נוסף כלשהו בגין הליקוי האמור.

אין בידי לקבל טענה זו של סלע לתוספת כלשהי לסכום שנקבע על ידי המומחה בהתאם לעלויות קבלן ראשי, שכן לא מדובר בתביעת דייר, אלא, בתביעת סלע עצמה להפרת הסכם על ידי אדיר ולכך שהעבודה בוצעה בצורה לקויה.

לסיכום על סלע לשלם לאדיר את הסכומים שלהלן: יתרת התמורה החוזית 1,835,000 ₪ עבודות נוספות 90,000 ₪ סה"כ - 1,925,000 ₪ על אדיר לשלם לסלע את הסכומים שלהלן: פיצוי מוסכם 752,000 ₪ עלות תיקון הליקויים 1,310,000 ₪ ניכוי ערבות בנקאית 293,000 - ₪ סה"כ 1,769,000 ₪ היתרה לזכות אדיר – 156,000 ₪ סוף דבר הנני מחייבת את סלע (הנתבעת/התובעת שכנגד) לשלם לאדיר (התובעת/הנתבעת שכנגד) סכום של 156,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.