חוזה ללא תאריך השלמת הבנייה

במכתב הוזכרה ההיתחייבות החוזית בהסכם להתחיל ולהשלים את בניית הבית, וכן זכות הנתבעות לבטל את ההסכם אם הוראה זו אינה מקויימת.

ויצוין כי שם אמנם נכתב כי הדרישה לבנות בית במיגרש אינה מופיעה בהסכם המכר, אולם גם במכתבה של עו"ד ברוקס לא נטען במפורש כי סעיפי התחייבות הבניה נמחקו לבקשתם של התובעים, וגרסתם אינה מפורטת "ברחל בתך הקטנה". זאת ועוד, מן המתואר לעיל עולה כי גם על פי הראיות שהציגו התובעים עצמם, בהתכתבויות מראשית שנות האלפיים, לא הופיעה טענת המחיקה של התחייבות המכירה, והיא עלתה לראשונה בכתב בנספח 14 לתצהיר התובעת; מכתב ללא תאריך וללא אישור מסירה, שגם לטענת התובעת עצמה נשלח רק בשנת 2010.

...

השיהוי הממושך וההימנעות מנקיטת פעולות מתבקשות להבטחת זכויותיהם ומניעת מכירת המגרש, כל אלה מקשים על האפשרות להיעתר לתביעה לביצוע בעין של ההסכם, ורישום של זכויות קניין, ומותירים לתובעים לכל היותר זכויות חוזיות.

המסקנה אליה הגעתי היא כי בהסכם בין התובעת לנתבעות נכללה התחייבות לבניית בית במגרש כאשר הדבר יתאפשר.

לאור כל האמור התביעה נדחית.

"מיסמכי רכישת הממכר" (בעמוד 2 להסכם איילון) הוגדרו כהסכם המכר, התוספת להסכם המכר מיום 6.5.02, וגם תוספת להסכם ללא ציון תאריך שחתומה ע"י הצדדים חברת מילי וחברת קשלט (יצוין כי מצוי עליה תאריך משלוח פקס מיום 14.5.02 (נספח ט'1 לתובענה)).

הסכם הפשרה מיום 28.12.05 (נספח ט'1 לתובענה) בין חברת מילי וחברת קשלט קובע התחשבנויות כספיות, השלמות בנייה והוראות בעיניין רישום הבית המשותף.

...

אינני מקבל את טענת מר סלע בסיכומיו, כי הימנעות המשיבים 5-3 מלעשות שימוש בייפוי הכוח שבידם, על מנת לרשום את הגג הצפוני על שם המבקשות, מוכיחה את גרסתו.

אינני מקבל את בקשת מר ברנע בסוף סיכומיו, כי יש לראות בסיכומיו כמוגשים גם בשם חברת מילי.

כאמור, הצדדים העלו טענות נוספות, שלא מצאתי בהן צידוק לסטות מהמסקנה אליה הגעתי.

מסיבות אלו, לא נקבע בהסכם תאריך קלנדרי להשלמת הפעולות, אלא נקבעו תקופות שונות שהמועד לתחילתן הוא קרות אירועים שונים (בידיעה שייתכן ויעבור זמן ממושך עד שיקרו אירועים אלה).

19.5 המוכרת מתחייבת לרשום את המבנה בשלמותו בפנקס הבתים המשותפים לא יאוחר מתום 60 חודשים ממועד השלמת הבניה של המבנה בשלמותו ולהעביר את זכות החכירה בממכר על שם הקונה לאחר רשומו כיחידה נפרדת לפי חוק המקרקעין, או בתוך 12 חודש מיום רישום הבנין כבית משותף לפי החוק האמור, או שנה לאחר גמר פעולות האיחוד והחלוקה – המאוחר מבין שלושה תאריכים אלה.

עיננו הרואות, אין תאריך מדויק לרישום הזכויות, כאשר התאריך המאוחר ביותר מבין התאריכים המפורטים בסעיף זה הוא: "תוך 12 חודש מיום רישום הבנין כבית משותף לפי החוק האמור, או שנה לאחר גמר פעולות האיחוד והחלוקה – המאוחר מבין שלושה תאריכים אלה". ללמדך, שריבוע כחול הייתה מודעת היטב לתהליכים המורכבים אשר צריכים עדיין להעשות על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות.

...

לפי מיטב ניסיוני ומומחיותי, לאור המפורט לעיל מכל האמור לעיל בנסיבות המקרה, מאחר ומדובר ברישומים מסובכים ובמבנה מסחרי מורכב ומאחר ונדרש לבצע פעולות מורכבות רבות לפני רישום הבית המשותף וכתנאי לרישומו, שמטבען אורכות זמן ממושך, ואשר חלקן הארי תלוי בצדדים שלישיים כגון: עיריית חיפה, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה וכיו"ב, רישום הבית המשותף יכול לארוך עוד חודשים רבים ואף שנים רבות מהמועד שבו הנתבעת 2 נרשמה כבעלים.

לא שוכנעתי מעדותם של רדו קאופמן ואיילת נבו בעניין זה. לא ארחיב בכך, שכן תביעת ריבוע כחול מתייחסת ל"פיצוי המוסכם".

מכאן, שאין גם כל צורך להכריע עתה במחלוקת בין הצדדים האם ניתן להגיש תביעה כזו נוכח "הסכם הפשרה" בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין ביום 11/12/2017 והנאמר בו: "1. לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות ו/או תביעות הצדדים האחד כלפי משנהו מכל מין וסוג בקשר ו/או בנוגע עם ההליכים המשפטיים והכל מבלי להודות בכל טענה של מי מהצדדים להסכם זה תשלם ריבוע כחול נדל"ן בע"מ לחוצות היוצר חיפה בע"מ סכום של 450,000 ₪ בתוספת מע"מ." אני דוחה את הטענה של הנתבעות, שהטענה לאי רישום חכירת משנה, לא הועלתה בכתב התביעה וכי מדובר בשינוי חזית.

סוף דבר אני מורה לנתבעות להמשיך ולקדם את רישום בית משותף וזכויותיה של רבוע כחול.

לתגובה צורף כנספח 1 הסכם פיתוח בין המשיבה 1 לבין המשיב 3, חתום, נושא תאריך 4.12.16, אשר בו צוין יום אישור העסקה – 28.9.1994, מועד תום תקופת הפיתוח 1.9.1997, המועד להתחלת הבנייה לא יאוחר מ-18 חודשים מיום אישור העסקה, והמועד להשלמת הבנייה – תאריך סיום תקופת הפיתוח.

ר' סעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, הקובע: "הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית" וסעיף 8 הקובע את דרך הביטול, והוא "בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה". כך הוא לא רק על פי דיני החוזים ככלל, אלא גם על פי הסכם הפיתוח עצמו, ההסכם אינו "מתאיין" ואינו מתבטל בעת הפרתו.

...

האמור לעיל מביא למסקנה בדבר אי תחולת סעיף 59(1) לתוספת הראשונה לחוק, ומשכך העדר סמכות לבית המשפט לענינים מינהליים לדון בעתירה.

משהמסקנה הינה היעדר סמכות, אין מקום לדון בטענות הנוספות שהועלו על ידי העותר, ואין צורך לדון בטענות הנוספות אשר הועלו על ידי המשיבים ובהן גם טענות לשיהוי, חוסר תום לב, והיעדר נקיון כפיים של העותר.

אשר על כן, העתירה נדחית.

הנתבעים רכשו את היחידה בהסכם שאינו נושא תאריך, שילמו את מלוא התמורה, השלימו את הבנייה ומתגוררים בנכס משנת 2008-2009.

...

לאור זאת, הנתבעים אינם יכולים לטעון שיש לדחות את תביעתם של התובעים לפינוי היחידה מהטעם שהתובעים לא שילמו את מלוא התמורה, כאשר הנתבעים עצמם לא עשו כן וזכותם של התובעים ביחידה קודמת ועדיפה לזכותם של הנתבעים.

התובעים זנחו בסיכומיהם את הדרישה לבצע הריסה של פעולות בנייה שבוצעו על ידי הנתבעים שלא על פי היתר בנייה ועל כן איני דן בטענה זו. סוף דבר: לסיכומם של דברים, תביעתם של התובעים לפינוי היחידה מתקבלת.

תביעתם של התובעים לדמי שימוש ראויים נדחית.