כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוזה לטובת צד שלישי: זכויות שכנים בבית דו-משפחתי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובע והנתבע הם שכנים שמתגוררים זה לצד זה בבית דו-משפחתי בקיסריה.
שאלה מרכזית שעומדת להכרעה היא אם חיובים שהתחייב בהם הנתבע בחוזה הרכישה עם החברה לפיתוח קיסריה מקנים זכות לתובע בגדריו של חוזה לטובת אדם שלישי וסוללים את הדרך לתביעה דנן – בה מבקש התובע למנוע מהנתבע להשכיר את ביתו למטרות חופשה ונופש ולמטרות אחרות שאינן למגורים.
הוא מורה כך: "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לידרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו". השאלה אם הסכם או תניה שבו ניתנים לסיווג כחוזה לטובת אדם שלישי היא שאלה פרשנית.
...
לסיכום חלק זה: הוכח שהנתבע הפר את הוראת סעיף 5(א)2(אא) לחוזה הרכישה שנכרת בינו לבין החברה לפיתוח קיסריה בכך שהשכיר את ביתו לשימושם של אחרים למטרות נופש וחופשה.
על-יסוד האמור לעיל מתקבלת התביעה בחלקה; ניתן בזאת צו מניעה קבוע שאוסר על הנתבע להשכיר את ביתו, כהגדרתו בסעיף א(1) לעיל, לכל מטרה שאיננה למגורים ובכלל זה למטרות חופשה ונופש.
התביעה הכספית נדחית במלוא סכומה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה עליה נסב הדיון, עותרים המבקשים למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לכרות הסכם עם צד שלישי למכירת זכויותיהם בנכס.
על המקרקעין בנוי בית דו-משפחתי, והמשיבים מחזיקים בחלקו הדרומי (להלן: "הבית").
אשר למאזן הנוחות - נטען, כי זה נוטה לטובת המבקשים, שכן הם מכרו את ביתם לצורך מימון העסקה והם עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג. אף הובהר שהמשיבים אינם מתגוררים בבית מזה שנים וכי כל מטרתם היא השאת רווח כספי ממכירתו.
לדידם, המבקשים הסתירו מבית המשפט את העובדה שישראל הודיע להם, במפורש, כי מיתנהל משא ומתן לרכישת הזכויות בבית עם אדם אחר, וכן העלימו מעין את העובדה כי העסקה הנטענת למכירת ביתם היא עם קרוב משפחתם, וכי על פי רישום המקרקעין הנכס המדובר הוא מחסן, וכי בעלות המבקשים בו מסתכמת כדי שליש בלבד.
בשולי הדברים יצוין כי במסגרת מגעים בין הצדדים אגב הבקשה דנא, ועל פי הצעתי הלא מחייבת לגבש הסדר פשרה בין הצדדים, ניאותו המבקשים לשפר את הצעתם הכספית לרכישת הזכויות בבית וכן באו בדברים עם השכנים.
ככל שלא יינתן צו מניעה זמני והמשיבים ימכרו את זכויותיהם בבית לצד שלישי, המבקשים יאלצו לאתר מקום מגורים אחר ולא יוותר מקום לברר את תביעתם לאכיפת המוסכם הנטען על המשיבים.
...
לא שוכנעתי כי קיים סעד חלופי אשר ישיג את מטרת הצו ואף לא מצאתי כי שיקולי תום לב או שיהוי מטים את הכף נגד נתינתו.
סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש לעת הזו והן נשמרות להם למשפט עצמו.
לאור המקובץ, אני מקבל את הבקשה ומורה, כך- ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים למכור את זכויותיהם בבית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי עסקינן בסכסוך שכנים המתגוררים בבית דו משפחתי.
פסקי הדין ביום ח' אייר התשס"ד - 29.4.04 ניתן על-ידי בית הדין "פסק דין זמני" בו נקבע כי: "הנתבע מיכאלי משה רשאי להמשיך את הבנייה בקומה השלישית". ביום כ"ג סיוון התשס"ד - 11.6.04 ניתן על-ידי בית הדין פסק דין בו צויין כי: "בדיון הראשון... הודיע התובע מר משה כהן על הסכם שנעשה בינו לבין הנתבעים מ. מיכאלי לפיו החצר תהיה לתובע לעשות בה כרצונו ואילו הגג יהיה לנתבע", ומשכך ניתן פסק דין זמני המאפשר למיכאלי להמשיך את הבנייה בקומה השלישית.
יתרה מזאת, גם לו ניתן היה להניח לטובת כהן כי הבקשה נסמכת במשתמע גם על עילת ביטול לפי סעיף 24(10) לחוק, הרי גם אז לא יכול היה כהן להוושע מכך שכן גם המועד להגשת בקשה לפי עילה זו אינו בלתי מוגבל, והוא מתחיל להימנות "מהיום בו נתגלו לו העובדות המשמשות יסוד לבקשה. גם הוראה זו הגיונית: אין להגביל את מבקש הביטול אלא משעה שכל העובדות אשר עשויות לשמש עילה לבקשתו מצויות בפניו"(סמדר אוטולנגי/ בוררות דין ונוהל, עמוד 1129).
אף אין לקרוא בהבהרה מיום 18.12.05 את שאין בה. כל שנאמר על ידי בית הדין הוא שהדיון בנוגע לזכויות הבנייה בגג שמעל דירת מיכאלי נדחה למועד אחר לאור היתנהגותו של כהן ומשכך אין בה למעשה כל קביעה אופראטיבית, ואין היא פוגעת בזכויות צדדים שלישיים, אם קיימים כאלו.
...
למעלה מהצורך אציין כי גם לגופו של עניין לא ניתן היה להיעתר לבקשת הביטול.
התוצאה בקשת הביטול נדחית.
אני מאשרת את פסק הדין הזמני מיום ח' אייר התשס"ד וכן את פסק הדין מיום כ"ג סיוון התשס"ד. מבקש הביטול ישלם למבקש האישור הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם ניתן לרכוש זיקת הנאה אוסרת (שלילית), המונעת בניה במקרקעין הכפופים מכוח שנים? זו השאלה העיקרית המתעוררת בתיק זה. הצדדים ורקע עובדתי הצדדים הם שכנים, בעלי זכויות חכירה בבית דו משפחתי, ברח' אוגרית 27 (בית וינברג) ו- 27א (בית וילוז'ני) בתל אביב, הידוע גם כגוש 6627 חלקה 267 (המקרקעין(.
כפי שהובהר ע"י ערכאת העירעור בדיון, בית משפט השלום קבע כי לא ניתן לומר שקיים הסכם מכללא, וזאת כבר מעיון בכתב התביעה שבו פירטו וינברג בעצמם את שרשרת ההליכים המשפטיים שניהלו מול אשל "כשמהם עולה וזועקת המסקנה שמשפחת אשל שלה מיוחס ההסכם מכללא, לא חשבה שאסור לה להרחיב את הבית שלה ... בית המשפט אומר, שלפי כתב התביעה עצמו עולה שאין הסכם מכללא" (עמ' 1 ש' 17 - עמ' 2 ש' 6 לפרוטוקול הדיון בעירעור).
שנית, גם בהנחה שניתן לרכוש זיקת הנאה במקרקעין, לא היתקיימו התנאים הדרושים: (א) הזכות הנטענת אינה ראויה להיות זיקת הנאה; (ב) השמוש של וינברג אינו שימוש נוגד כנדרש, כבר מהטעם שלגירסת גב' וינברג (המוכחשת) מלכתחילה עם בניית הבתים כפי שניבנו, יש הסכמה בין הצדדים (וקודמיהם) שלא יבנו מול חלונות וינברג (עמ' 9 לפרוטוקול) (ג) אין רציפות של 30 שנה בשימוש, שכן אשל ווילוז'ני הביעו תדיר היתנגדותם לתיזה של וינברג כאילו הם אינם רשאים לבנות בחלקתם מול החזית הצפונית של בית וינברג.
גם אם אניח לצורך העניין כי ניתן להקים זכות קניינית מסוג זיקת הנאה מכוח שנים במקרקעי ציבור, סבורני כי לא עלה בידי וינברג להוכיח כי נוצרה לטובת חלקתם זיקת הנאה מכוח שנים במקרקעי וילוז'ני. ראשית, הזכות הנטענת אינה ראויה להיות זיקת הנאה; שנית, אין בנמצא תקופה של שימוש רצוף משך 30 שנים כנדרש, לאור היתנגדות אשל ווילוז'ני, שעונה לתנאים הקבועים בסעיף 94(ב) להפסקת תקופת ההתיישנות לרכישת הזכות.
...
ממילא, כפי שציין פרופ' דויטש "אין לאפשר למי שטוען להיווצרותה של זיקה להסתמך על היעדרה של הודעה בכתב, כאשר הוא יודע היטב על דבר ההתנגדות של בעל המקרקעין הכפופים ורצינותה ..." (שם, שם).
אני דוחה את טענת וינברג כאילו לא ניתן להסתמך על מסמכים שונים בעניין זה שמצויים בתיק הבניין.
לא מצאתי ממש גם ביתר טענות וינברג והן נדחות (גם אם לא נזכרו ונדחו במפורש).
מכל המקובץ, התביעה להכיר בזיקת הנאה כנטען, נדחית.
בראיית התמונה כולה ובאופן שבו התנהלו וינברג, אשר הגישו הליכים אינספור שהתנהלו כעשור בערכאות שונות בגין אותו עניין, סבורני כי הדבר אף עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט (לעניין זה ראו: תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם ניתן לרכוש זיקת הנאה אוסרת (שלילית), המונעת בניה במקרקעין הכפופים מכוח שנים? זו השאלה העיקרית המתעוררת בתיק זה. הצדדים ורקע עובדתי הצדדים הם שכנים, בעלי זכויות חכירה בבית דו משפחתי, ברח' אוגרית 27 (בית וינברג) ו- 27א (בית וילוז'ני) בתל אביב, הידוע גם כגוש 6627 חלקה 267 (המקרקעין(.
כפי שהובהר ע"י ערכאת העירעור בדיון, בית משפט השלום קבע כי לא ניתן לומר שקיים הסכם מכללא, וזאת כבר מעיון בכתב התביעה שבו פירטו וינברג בעצמם את שרשרת ההליכים המשפטיים שניהלו מול אשל "כשמהם עולה וזועקת המסקנה שמשפחת אשל שלה מיוחס ההסכם מכללא, לא חשבה שאסור לה להרחיב את הבית שלה ... בית המשפט אומר, שלפי כתב התביעה עצמו עולה שאין הסכם מכללא" (עמ' 1 ש' 17 - עמ' 2 ש' 6 לפרוטוקול הדיון בעירעור).
שנית, גם בהנחה שניתן לרכוש זיקת הנאה במקרקעין, לא היתקיימו התנאים הדרושים: (א) הזכות הנטענת אינה ראויה להיות זיקת הנאה; (ב) השמוש של וינברג אינו שימוש נוגד כנדרש, כבר מהטעם שלגירסת גב' וינברג (המוכחשת) מלכתחילה עם בניית הבתים כפי שניבנו, יש הסכמה בין הצדדים (וקודמיהם) שלא יבנו מול חלונות וינברג (עמ' 9 לפרוטוקול) (ג) אין רציפות של 30 שנה בשימוש, שכן אשל ווילוז'ני הביעו תדיר היתנגדותם לתיזה של וינברג כאילו הם אינם רשאים לבנות בחלקתם מול החזית הצפונית של בית וינברג.
גם אם אניח לצורך העניין כי ניתן להקים זכות קניינית מסוג זיקת הנאה מכוח שנים במקרקעי ציבור, סבורני כי לא עלה בידי וינברג להוכיח כי נוצרה לטובת חלקתם זיקת הנאה מכוח שנים במקרקעי וילוז'ני. ראשית, הזכות הנטענת אינה ראויה להיות זיקת הנאה; שנית, אין בנמצא תקופה של שימוש רצוף משך 30 שנים כנדרש, לאור היתנגדות אשל ווילוז'ני, שעונה לתנאים הקבועים בסעיף 94(ב) להפסקת תקופת ההתיישנות לרכישת הזכות.
...
ממילא, כפי שציין פרופ' דויטש "אין לאפשר למי שטוען להיווצרותה של זיקה להסתמך על היעדרה של הודעה בכתב, כאשר הוא יודע היטב על דבר ההתנגדות של בעל המקרקעין הכפופים ורצינותה ..." (שם, שם).
אני דוחה את טענת וינברג כאילו לא ניתן להסתמך על מסמכים שונים בעניין זה שמצויים בתיק הבניין.
לא מצאתי ממש גם ביתר טענות וינברג והן נדחות (גם אם לא נזכרו ונדחו במפורש).
מכל המקובץ, התביעה להכיר בזיקת הנאה כנטען, נדחית.
בראיית התמונה כולה ובאופן שבו התנהלו וינברג, אשר הגישו הליכים אינספור שהתנהלו כעשור בערכאות שונות בגין אותו עניין, סבורני כי הדבר אף עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט (לעניין זה ראו: תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו