חוזה יכול לעשות גם בעל פה תביעה כספית לבית משפט השלום

בית משפט השלום בנתניה ת"א 6312-06-21 ולנסי נ' תשובה ת"א 44539-06-21 תשובה נ וולנסי תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ליאת הר ציון המבקש והמשיב ג'אן מרק ויקטור ולנסי ע"י ב"כ עו"ד **** קינן ועו"ד שי גרוס המשיב והמבקש יצחק תשובה ע"י ב"כ עו"ד ירון קוכמן ממשרד כספי פסק דין

היא יכולה להעשות גם באמצעות הסכמה בעל פה או על ידי היתנהגות.

כמו כן הסכמות בעל פה במסגרת הליך בוררות עשיות להחשב כתקפות בהתאם לסעיף 39 לחוק הבוררות המורה כי "אין בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק בוררות לפי חוק זה או בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל-פה". עוד נקבע כי "במקרה של ספק יש לפרש את הסכם הבוררות בצורה רחבה, וזאת על מנת ליתן תוקף לכוונת הצדדים לברר את הסכסוכים ביניהם באמצעות בוררות" (רע"א 8747/07 אפלבוים נ' **** (4.2.2008)).

כך, שימוש בעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לפיה "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות" יעשה בצמצום רב. במקרים שבהם יש אי בהירות בנוגע לסוגיה שמחלוקת, בית המשפט ייטה להעניק פרשנות מרחיבה להסכם הבוררות (ע"א 823/87 דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב (4)605 ,612( 1989) ; רע"א 4095/12 מגנזי תשתיות ב.ג.מ בע"מ נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (13.11.2012)).

...

אמנם, העדת בורר ככלל הינה חריג, בהתאם להחלטתי מיום 11.5.2022, ואולם בנסיבות אלו אני סבורה כי יש בהתנגדותו של מר תשובה לבקשה זו כדי להקים חזקה, לפיה הבאתו של הבורר או צירוף תצהיר מטעמו היו פועלים לחובתו.

קביעות אלה מחזקות את מסקנתי לפיה מחלוקות שעלו בין הצדדים בעל פה במהלך הדיון אף הן הוכרעו בהסכמת הצדדים על ידו ובכלל זה המחלוקת לעניין דמי השכירות, כפי שכאמור הוקנתה לבורר סמכות בהסכם הבוררות.

אני מקבלת את הטענה לפיה מאחר ששני פסקי הדין ניתנו על ידי הבורר בסמיכות, יש לפרש את פסק הדין בהקשר כך שסעיף העדר תביעות אינו מייתר את ההכרעה לענין פסק הדין הראשון.

סיכום בשים לב למסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי כי קיימת עילה לביטול פסק הבוררות בנסיבות אלו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מורה על אישור פסק הבוררות הראשון תוך שאני דוחה את בקשת הביטול.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 38372-04-19 כהן נ' אברמוביץ ואח' ת"א 19911-12-19 כהן נ' כהן תיק חצוני: 5488730918 בפני כבוד השופטת מירית פורר תובע אילן כהן נתבעים 1. אפרים אברמוביץ 2. יעקב כהן פסק דין

לעומתו, טען התובע, שחוק הערבות אינו מציב דרישת כתב ושהסכם מהסוג נושא התביעה יכול גם להעשות בעל פה. הנתבע מוסיף ומפנה, לקבלה המתעדת את ההמחאות שהופקדו עבור חוב חברת הנתבע, שבתחתיתה נרשם בכתב יד התובע, הסכם עם קבלני המשנה, שמתחייבים לשלם לתובע 28,000 ש"ח (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית התובע).

למרות זאת, נפסק, במספר מקרים, שלמרות ש דרישת הכתב אינה מחוייבת לפי חוק הערבות היא רצויה וראיות פוזיטיביות נידרשות להוכחת הערבות שניתנה בעל פה. דרישה זו באה לנוכח נטל ההוכחה המוטל על הטוען לקיומה של הערבות שתכליתו למנוע יצירת חיובים כספיים גדולים לערבים בכוח על בסיס עדות יחידה של אמרת אגב (ע"א 421/70 פליגמן נ' לוי, כד(2) 645, 647-648; ע"א 457/89 זהבה כהן נ' שלמה שפילברג, פ''ד מה(2) 177; ת"א (שלום ת"א) 105708/99 גוזלן רמז נ' אולפני שביט מאוחדים בע"מ, פסקה 6 מיום 17.11.2002; ע"א (מחוזי נצרת) 1080/07 עוף אור שיווק 1995 בע"מ נ' מירוני יהודה, 1, 12 מיום 11.06.2008).

...

השותפות התפרקה לפני הגשת התביעה ובהתאם התובע זכאי לרווחיה באופן יחסי לחלקו בה. התובע לא הציג כל ראיה או הסבר כיצד מתחלקים רווחי השותפות ומדוע יש לזכותו במלוא החוב וגם מטעם זה נדחית תביעתו.

בפני בית המשפט לא הונחו תשתית ראייתית וניתוח ראייתי, שעליהם ניתן לסמוך, המקשה להסיק מסקנות, ולפיכך דין התביעה להידחות ככל שנדרש לכמת את סכום שנדרש היה לשלם לתובע.

בהיעדר טענות חלופיות לחישוב, נדחות טענות התובע, שכן לא הצליח להוכיח את אופן חישובו והיקף החוב המשוייך לו. סוף דבר משנדחתה התביעה ישא התובע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד הנתבע בסך 18,000 ש"ח. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בסעיף 4 להסכם זה מצהירים ומתחייבים בעלי המניות הקודמים בנתבעת, וביניהם סבג שלא תהיה להם טענה או תביעה כנגד התובעת, והכל כמפורט שם, ראו נספח 6 לתצהיר אברמוב שיכונה "הסכם לחילופי יחידי זכיין". ביום 16.12.18, נחתמה תוספת להסכם הזיכיון בין התובעת לנתבעות 1-3, במסגרתה מאשרת התובעת בין היתר את שינוי האחזקות בנתבעת (להלן : "התוספת").

ובהמשך הפגישה: "ברק: אני בענף הזה 20 שנה, אין מה לעשות. לא טוב לך, אחי, תגיד לי ברק, שלושה, ארבעה חודשים תן לי, תוריד את השלט. ביי, שלום, להתראות, אתה לא יכול... עוד פעם, אני אומר לכולכם, אתם רוצים להוריד שלט, אף אחד לא יכול להשאר עם משהו שדומה לקינג ג'ורג', כי אם כן אז זה ללכת לתביעה משפטית, כי זה רשום בהסכם זיכיון, אתם לא יכולים לעשות משהו אחר שקשור לקינג ג'ורג', זה הכל. עוד מישהו שרוצה שעכשיו יבוא יגיד לי, שיוריד את השלט. זה הכל. אני לא מתווכח אתכם, אין לי כוח להתווכח. אני רוצה להתעסק בעשייה, לא בהריסה. אני מבין ש.... אני מבין שאתכם אני מתעסק בהריסה, לא בעשייה. אני..." (עמ' 23 שו' 7-14 לתמליל ).

"ברק: אתם רוצים מילחמה, נלך במילחמה לבתי משפט, נעשה מה שצריך, נילחם. אתם רוצים בטוב, תורידו את השלט, לכו לחיים שלכם הכל טוב, לא רוצה מילחמה, רק אני אומר לך עוד פעם, אתה עושה שם משהו שדומה לקינג ג'ורג', תהיה מילחמה. אז אם אתם רוצים בואו תורידו את השלט כי אתם היחידים נראה לי שרוצים ללכת על זה" (עמ' 71, שו' 8-11 לתמליל); "מישל: יש לי מסעדה אחת ואני יכול להלחם נגד כל הקירות פה ולהפיל את כל הבנין הזה.

בנוסף ולחלופין טוענת התובעת כי "גם אם נניח – ולא נודה – שכך הנתבעים הבינו את הדברים, וגם אם נקצין עוד, ונניח שאכן כך ניתן אובייקטיבית להבין את דברי אברמוב בפגישה, התובעת הבהירה הבהר היטב – ומיד – מה היתה כוונת הדברים שנאמרו בעל פה" (ראו סעיף 78 לסיכומי התובעת).

" איני מקבלת את טענות התובעת בסיכומיה לפיהן הדברים שנאמרו היו "בעידנא דריתחא"; הצעת אברמוב שזורה לאורך השיחה כולה, מבראשיתה ועד אחריתה; ההצעה ניתנה בידיעה ברורה כי מקרה הנתבעים הנו חריג שכן ה"לוקיישן" הוא של הנתבעת; ההצעה ניתנה בין היתר מתוך חשש שהנתבעים הם אלו שיגישו תביעה כספית (כפי שהוגשה על ידי הזכיינים האחרים); ההצעה הועלתה בין היתר לנוכח שקיעת הרשת והיות עתידה לוט בערפל – חשש שהיתממש במלואו, ורשת זו למעשה עברה מהעולם ולא הגיעה למועד הסיום החוזי (נובמבר 2022).

...

דיין נחקר בסוגיה זו ומקובלת עליי תשובתו לפיה הסכום שהושקע אינו בקנה מידה של פתיחת מסעדה חדשה, שכן המטבח היה קיים, ראו עמ' 113 שו' 18, עמ' 115 שו' 26, 29-30.

איני מקבלת את האבחנה שמבקש ב"כ הנתבעים ליצור בסיכומי התגובה מטעמו – מהות הטענה שעלתה בשתי התביעות זהה, והינה "ניכוס" חלק מהנחת הספקים לתובעת, כביכול "על גב" הזכיינים, שכן הם יכלו הם לקבל הנחה גדולה יותר.

סוף דבר שתי התביעות, העיקרית והתביעה שכנגד, נדחות בזאת.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תאד"מ 69917-03-22 שגב שאולי לפני כבוד הרשמת בכירה נעמה ניר התובעים: שייקה שגב שאולי הנתבעים: נציגות הבית המשותף פסק דין

לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סכום של 31,077 ₪ אשר מהוים, לטענת התובע, שכר טירחה בגין עבודה אשר בוצעה על ידי התובע, עורך דין במקצועו, ואשר כללה ייצוג משפטי וכן פעולות גבייה אותן ביצע לכאורה עבור נציגות הבית המשותף של הבניין אשר התובע הנו אחד מבעלי הדירות בבניין (היא הנתבעת), ואשר לטענתו, הובטחו לו על ידי הנתבעת.

התובע לא הוכיח כי נכרת בינו לבין הנתבעת חוזה לתשלום עבור פעולות הגביה מושכלות יסוד הנן, כי כריתת חוזה מחייב יכולה להעשות באופן של חוזה בכתב, וכן בחוזה בעל פה וכן על דרך של הסכמה מכללא, אותה ניתן ללמוד מנסיבות העניין.

אולם בכל דרך בה ייכרת חוזה, לפי סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973,  "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה". על מנת שהצעה וקיבול ישתכללו לידי הסכם מחייב עליהם לעמוד בשתי דרישות מיצטברות, המקיימות ביניהן קשרי גומלין חזקים: גמירת דעת ומסוימות כמפורט בסעיפים 2 ו-5 לחוק החוזים הכללי: גמירת דעת – נפסק כי, כריתת חוזה מחייבת הסכמה של הצדדים להיקשר בחוזה מחייב, אשר תנאיו מוסכמים וידועים לשני הצדדים: "לשם כריתת חוזה מחייב צריכה להתגבש בין הצדדים גמירות דעת להיקשר בעיסקה, שתנאיה העקריים ידועים ומוסכמים על פי מבחן אובייקטיבי. לצורך כך, אין די בקיומה של הסכמה עקרונית להיקשר בחוזה, אם וכאשר יסוכמו הפרטים העקריים של העסקה (קרי, אין די בכוונה ליצור יחסים משפטיים). דרישת גמירות הדעת מחייבת שהצדדים יגיעו למפגש רצונות להיקשר בעיסקה לאלתר. לעיתים, יכול בית המשפט ללמוד על קיומה של גמירות דעת מדברים שאמרו הצדדים וממעשים שעשו לפני המועד הנטען לכריתה ולאחריו, אולם בכך בית המשפט אינו יוצר בדיעבד את גמירות הדעת אלא לומד על התגבשותה בעת הכריתה מנתונים המעידים על כך במבט לאחור" (ע"א 4933/17 מרדכי גרין (איבגי) נ' אריה פרידמן, 11.10.2020, פסקה 40).

יחד עם זאת, במקרה אשר לפני, עובדת ייצוגה של הנתבעת על ידי התובע תמורת שכר במסגרת ההליך שנויה במחלוקת מעיקרה, שכן נציגי הנתבעת סברו, לטענתם, כי התובע מסייע בניהול ההליך המשפטי נוכח היותו עורך דין במקצועו ובהשכלתו וכן בעל עניין מובהק בהליך שכן הוא אחד מבעלי הדירות בבניין ולהליך יש משמעות כספית גם לגביו.

...

בנוסף, מוטלות על עורך דין חובות מיוחדות בכל האמור בניסוח הסכם זה, ואי עמידתו בחובות אלה נזקפת לרעתו בעת פירוש ההסכם: "מקובלת עליי טענת המבקשת לפיה מוטלת על עורך הדין בנסחו הסכם שכר טרחה, החובה לנסח הסכם ברור פשוט וקוהרנטי ככל הניתן וכי ניסוח בעייתי עשוי להטות את הכף לחובתו" (רע"א 3740/08 גרנד האוז בע"מ נ' פויכטונגר, פיסקה 10 (15.9.2008)).

במצב דברים זה, חובתו של התובע היתה להסביר לנציגי הנתבעת כי הנתבעת תשלם עבור עבודתו, בסכומים לא מבוטלים, וכן לנסח השכם שכר טרחה מסודר ומפורט.

משלא נוסח הסכם שכזה, ומשלא הובאה כל ראיה מטעם הנתבע באשר לשכר הראוי עבור עבודתו, בין אם באמצעות חוות דעת מומחה או בכל דרך אחרת – אני קובעת כי גם בנוגע לרכיב זה, לא הרים התובע את נטל הראיה בדבר זכאותו לתשלום מאת הנתבעת.

בית משפט השלום בצפת ת"א 14777-03-20 זהוה אבראהים ובניו בע"מ נ' מ. מ. בוקעאתא תיק חצוני: לפני כבוד השופט אלעד טל תובעת זהוה אבראהים ובניו בע"מ ח.פ. 514381565 (ע"י ב"כ עו"ד א. מסאלחה) נתבעת מ. מ. בוקעאתא (ע"י ב"כ עו"ד א. דל) פסק דין

פרופ' גבריאלה שלו מתייחסת להוראות החוק ומרחיבה בסוגיית ההסכמים בעל פה, כדלקמן (הדגשות שלי, א"ט): "חוזה בעל פה הוא תוצאת הצעה וקיבול שנעשו בדיבור פה. בפתיחת נתיב לעשיית חוזים בעל פה טמונה תשובה לטעות השגורה אצל הדיוטות, שלפיה בהיעדר כתב אין חוזה. גם סיכום דברים בעל פה, ואפילו בעניינים מסובכים רציניים ויקרים, יכול שייחשב כחוזה מחייב, ובילבד שמתקיימות דרישות פרק א לחוק, שהן בעיקר גמירות דעתם של הצדדים ומסוימות ההצעה" ראו: ג' שלו דיני חוזים החלק הכללי, 377, תשס"ה-2005.

ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; מיום 1.1.2004 תיקון מס' 88 ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 119 (ה"ח 64) (א) חוזה, כתב התחייבות כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר, ובאין גזבר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד הגזבר לפי החלטת המועצה; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.

...

מסקנה זו אינה סותרת טענת התובעת לחובתה של הרשות הנתבעת על פי דין לשלם לה תמורת העבודות המוסכמות בהיותן פטורות ממכרז בהתאם לתנאי סעיפים 3(3) ו-3(6) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987 המורות כדלקמן: העירייה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוגי חוזים אלה: (3) חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 26,000 שקלים חדשים; (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהעירייה מתקשר בו להצלת נפש או רכוש; מבחינת ארבעה מסמכי החיוב, נמצא כטענת התובעת, כי אף לא אחת מהעבודות המוסכמות עולה על סך 26,000 ₪.

סוף דבר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את תמורת העבודות בסך 48,119 ₪ כולל מע''מ. כמצוות תקנה 153 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2018, בנסיבות הסכסוך שלפני, משיקולי צדק ולאור התנהלות התובעת ביחס לסכום הנתבע, ולאחר ששקלתי מיהות הנתבעת ומקור התשלום מקופת הציבור, אני קובע כי סכום החוב לא יישא בתוספת ריבית והצמדה עד ליום מתן פסק הדין.