מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוזה בין קבלן לאדריכל לביצוע עבודות עפר ופיתוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף 15(ג) קובע, כי: "לא יהרוס אדם בנין או חלק מבניין בעל קשתות או קמרונים אלא באישור הועדה לעצוב ארכיטקטוני (אין הנ"ל אמור לגבי פריצת קירותיו של בנין בעל קמרון או קשתות אלא לגבי קשתות או גג הקמרון עצמו והעמודים עליהם נשענים הקמרון או הקשת)." על חלקות בית הרב עמדו בזמנו ולפני ביצוע עבודות הריסה וחפירה במקום, מבנים לשקום ושפוץ לפי התוכנית המפורטת.
וכן, הוגשו מטעם ההגנה עשרים וששה מוצגים נוספים: נ/1 – מכתב הנתבעת למנכ"ל המועצה, מתאריך 3.2.2009; נ/3 – ערך "חרוב מצוי" באנציקלופדיה שימושית מאוירת של החי והצומח של ארץ ישראל; נ/5 – בקשת הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה – מחוז צפון למתן צו הפסקה שפוטי כנגד הנתבעת מתאריך 13.10.1976 (להלן: "הבקשה לצוו הפסקה"); נ/6 – מכתב יחזקאל המאירי למות"מ צפת, מתאריך 11.9.1976; נ/7 – פירסום המועצה באנטרנט; נ/8 – מכתב ב"כ המועצה לב"כ הנתבעת מתאריך 18.11.2009; נ/9 – כרטסת המועצה לעניין הקצאת תקציב פיתוח ובצוע לבית המאירי בשנים 2005 – 2006; ת/10 – מכתב עמרי לחשב המועצה מתאריך 27.2.2006; נ/11 – מכתב יהודית לעומרי, מתאריך 22.10.2006; נ/12 – מכת אייל למנכ"ל המעוצה מתאריך 9.1.2007; נ/13 – סיכום פגישה בעיניין עבודות בניה בבית המאירי, מתאריך 3.9.2006; נ/14 – הסכם בכתב בין המועצה לבין הקבלן צוות קרקע בע"מ (להלן: "הקבלן") לבצוע עבודות בניה בבית המאירי מתאריך 15.1.2006; נ/15 – מכתב מנכ"ל המועצה לעומרי מתאריך 6.2.2005; ת/16 – טיוטת זכרון דברים בין המועצה והקבלן; נ/17 – מכתב עמרי למנהלת בית המאירי, מתאריך 10.4.2008; נ/18 – מכתב גזבר עריית צפת למנכ"ל המועצה מתאריך 26.3.2008; נ/19 – מכתב יהודית ואייל למנכ"ל המועצה מתאריך 18.10.2007; נ/20 – מכתב מנכ"ל המועצה ליהודית, מתאריך 18.6.2000; נ/21 – מכתב עמרי למהנדס המועצה, מתאריך 20.4.2003; נ/22 – פרוטוקול ישיבה לעניין מצבו הפיזי של בית המאירי מתאריך 18.6.2003; נ/23 – מכתב מהנדס המועצה למנהלת בית המאירי מתאריך 15.10.2003; נ/24 – מכתב עמרי למהנדס המועצה; נ/25 – מכתב מהנדס המועצה למנהלת בית המאירי מתאריך 26.10.2003; נ/26 – עלון הצפון של המועצה מתאריך 18.9.2007; נ/27 – מכתב המומחים דן וקיסר לבאי-כוח הצדדים מתאריך 21.5.2012; ו- נ/28 – מכתב ב"כ הנתבעת למומחים דן וקיסר מתאריך 15.11.2011, מכתב דוד לב"כ הנתבעת מתאריך 15.11.2011 ואישורי משלוח פקס.
במסגרת ההיתקשרות עם המנהלת היא עשתה את הפעולות הבאות: בתאריך 11.10.2001, הכינה בהתייעצות עם ישראל חוות-דעת סטאטית לסמטה י"א כולה, כולל ובין היתר לבור שנחפר על-ידי הנתבעת בחלקות בית הרב/בור ברסלב (נספח 1 ל- ת/3); בתאריך 24.10.2001, הוציאה דו"ח נוסף העוסק בבור ברסלב ובסביבתו ובבית המאירי (נספח ג' ל- ת/3); בתאריך 27.2.2002, המציאה למנהלת צילומים, תכניות מצידה, הצעות לפיתרון, קרי – תכניות ראשונות לתימוך בור ברסלב, שפגע, פוגע וימשיך לפגוע (אם לא יטופל) בכל המבנים הסמוכים לו, וכן אומדנים לעבודות התימוך ההכרחיות (נספח 3 ל- ת/3); שליחת מכתב לישראל בתאריך 27.2.2002, בנושא מפרטים טכניים דרושים (נספח 4 ל- ת/3); ההחלטה של המנהלת, כי עבודות התימוך והחיזוק של הסמטה י"א בקטע שמעל בור ברסלב יבוצעו על-ידי הנתבעת, והפסקת התיכנון והמעקב אחרי הסמטה והמבנים הסמוכים לבור ברסלב (נספח 5 ל- ת/3); הגשת חוות-דעת סטאטית נוספת לגבי מצבו של בית המאירי בתאריך 28.10.2003, לפיה עבודות העפר שבוצעו בחלקות בית הרב/בור ברסלב הן הסיבה לערעור יציבותו של בית המאירי וכל המבנים הסמוכים והמבנים אשר במעלה ההר ממזרחה לבור, וכי מדובר בנזקים נמשכים (נספח 6 ל- ת/3); בתאריך 5.11.2003, הוכנו תכניות, מפרטים וכתבי כמויות, לפי הזמנת המנהלת ובשיתוף בית המאירי, לבצוע עבודות תימוך מידי וזמני של הגג הצפוני העליון על-מנת להקטין את הנזק האפשרי לרכוש ולבני אדם למינימום (נספח 7 ל- ת/3); ביצוע עבודות התימוך הנ"ל על-ידי הקבלן אבנר גלעד בתקופה החל מחודש דצמבר 2003 ועד לחודש ינואר 2004.
...
אודה ולא אבוש, כי לא מצאתי ממש בשאר טענותיה של הנתבעת ודינן להידחות.
התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי התובעים לא הוכיחו זכות בדין לפיצויים בשל מחדליה הרשלניים של הנתבעת והאירוע העוולתי הנמשך.
התביעה נדחית בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 36428-02-12 בר לבב ואח' נ' בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ ואח' בפני כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס התובעים 1.יוסף בר לבב ת.ז. 040058349 2.שינט בר לבב ת.ז. 3247009955 ע"י ב"כ עו"ד אסף הורניק הנתבעים שולחת ההודעה לצדדי ג': צדדי ג': שולחת ההודעה לצד ד': צד ד' 1.בניני בר-אמנה חברה לבניין ופיתוח בע"מ ח.פ 511454365 ע"י ב"כ עו"ד דגני ואח' 2.א.ע. משכן בניה ופיתוח בע"מ ח.פ. 513679464 בנייני בר-אמנה חברה לבניין ופיתוח בע"מ ח.פ 511454365 1. וליד חסן תשתיות עפר ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ו' מנסור ואח' 2. א.ע.משכן בניה ופיתוח בע"מ 3.יואל ממן ניהול ופקוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א' אלרום ואח' 4.יעקובוביץ רדריכלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ז' רחמני ואח' 5.מולטה יפתח פרדה 6. אבבו אביב פרדה שניהם ע"י ב"כ עו"ד ע' אונגר יואל ממן בניה ופיתוח בע"מ נגד וליד חסן תשתיות עפר ופיתוח בע"מ פסק דין
הנתבעת, הכחישה את הליקויים וטענה כי האחריות כולה מוטלת על משכן, על החברה המפקחת ועל האדריכל וכן טענה לאחריותו של קבלן ביצוע עבודות פיתוח ותשתיות (להלן-"חסן").
הנתבעת שלחה הודעת צד ג' למשכן בדבר הפרת ההסכם ביניהם (נספח ג' להודעה, להלן – "הסכם קבלן") לפיו הוא אחראי לבניה ולטיבה ולבצוע תיקונים בבית ובהתרשלותו בבצוע העבודות.
...
משלא עשתה כן נדחית בקשתה לתיקון עצמי.
בה בעת, אני דוחה את טענות התובעים לעלויות גבוהות לתיקון מאלו שקבע המומחה, משלא השתכנעתי כי יש לסטות מחוות דעתו של המהנדס ג'רבי.
טענה זו, דינה להידחות שכן אין לתן לפיקוח מובן מצומצם של תיאום בלבד מה שיכול להיעשות ע"י גורם אדמינסטרטיבי ולא ע"י מהנדס.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת חוזה התשתיות התחייבה דוראל לבצע בשני המגרשים עבודות עפר ותשתית ציבוריות.
במסגרת חוזה הייעוץ התחייבה דוראל לספק למערערים ייעוץ הנדסי אדריכלי וייעוץ הנדסי בתחום הקונסטרוקציה, הכוללים את עבודות התיכנון, הפיתוח, הבנייה וההקמה של בתי המגורים בשטח המגרשים.
ביום 11.03.09 נחתם בין אמיר לבין הקבלן הסכם בניה וביום 2.6.09 נחתם הסכם כנ"ל בין קנטור לבין הקבלן.
דוראל לא יכולה לפטור עצמה מאחריות לכך שקדמני, מתכנן השלד, לא נידרש על ידה לבצע בדיקות באתר במהלך שלב ביצוע היציקות, בכך שלא וידאה שמתכנן השלד מבוטח בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, כפי שהתחייבה לוודא כלפי הקבוץ, וכאשר לא הציגה בפני בימ"ש קמא אסמכתא לכך שהקבלן היה "קבלן רשום" בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969.
...
הייתה ההתערבות הזרה ניתנת לצפייה סבירה מצידו של העבריין המקורי, לא יהא בכוחה לנתק את הקשר הסיבתי המשפטי שבין התנהגותו ובין התוצאה שהתרחשה בסופו של דבר.
לא מצאנו טעמים המצדיקים חריגה מן הכלל , ויש לחייב את כל המעוולים: הם כל המשיבים האחרים (כל הנתבעים בתביעה בפני בימ"ש קמא) באחריות "ביחד ולחוד". נציין כי בהמשך פסק הדין קבע כבוד השופט מלצר כי יש מקום לחלוקת האחריות, בהתאם לקביעת בית משפט קמא, ביחסים בין המעוולים לבין עצמם.
למרות שהדבר אינו נדרש להכרעה במסגרת הערעורים בפנינו , אנו סבורות כי מאחר ובימ"ש קמא קבע חלוקת אחריות בין חלק מהנתבעים בפניו בלבד, ומצאנו להתערב בקביעתו, מאחר וב"כ הצדדים טענו במסגרת כתבי הטענות בפנינו גם בענין חלוקת האחריות, ועל מנת לחסוך בהתדיינות בעתיד, אנו קובעות כי ביחסים בין המשיבים האחרים לבין עצמם, החלוקה היא כדלקמן: · לקבלן ולדוראל, ביחד ולחוד - 40% .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

רקע ורצף עובדתי התובע הוא אדריכל וקבלן רשום לעבודות ביניין (לעיל ולהלן: "הקבלן"), אשר החל בשנת 2016 בבצוע פרויקט בניית ביתו של הנתבע (לעיל ולהלן: "המזמין").
שלב ב' - עבודות הפיתוח עם גמר שלב א', החל הקבלן בבצוע שלב ב' של הפרויקט - עבודות עפר ופיתוח מסביב לשלד.
הקבלן פירט במסגרת עדותו בדיון (עמ' 8 ש' 27-29) מה כללו עבודות הפיתוח (כך במקור, ר"פ): "עבודות הפיתוח שביצענו זה היה ייבוא לשטח, נקוי השטח לגמרי, פיזור של אדמה גננית, מערכות ביוב ותשתית מים ואם היה צריך לעשות קו חשמל צריך לעשות חפירה אז הייתי עושה, ויציקת שבילים מסביב לבית בטון ברזל ועבודה". מן העדויות עולה כי עבודות שלב ב' בוצעו על ידי הקבלן אך תמורתן לא שולמה במלואה ולכן, יתרת התמורה בסך 61,500 ₪ לא כולל מע"מ בגין עבודות שלב ב', הוספה להסכם הכתוב המפרט שלב ג' לפרויקט.
...
אני מחייב את המזמין בתשלום יתרת ההסכם בסך של 337,860 ₪ כולל מע"מ, כמפורט לעיל.
אני מחייב את הקבלן לשלם למזמין בגין ליקויי בניה, סך של 450 ₪ כולל מע"מ, כמפורט לעיל.
אשר על כן, ישלם הנתבע לתובע יתרת תמורת ההסכם, בקיזוז סכום הליקויים הנ"ל, סכום כולל של 337,410 ₪ כולל מע"מ. נוכח התוצאה אליה הגעתי, ולרבות העובדה כי התביעה התקבלה במלואה והתביעה שכנגד נדחתה רובה ככולה, מצאתי לנכון לקבוע כי בנוסף לסכום הקבוע בסעיף 111 לעיל, יישא הנתבע בהוצאות משפט התובע בסך של 12,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ ומע"מ בגינו, בסך כולל של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, הנתבעות טענו כך: הנתבעת 1 היא חברת החזקות והנתבעת 2 עוסקת בבצוע עבודות קבלניות, ובעיקר עבודות עפר ופיתוח.
התובעת טענה שהיא ביצעה פעולות מעבר להתחייבויותיה בהסכם, ובכלל זה שכרה על חשבונה אדריכל כדי שייפגש עם הלקוחות, סייעה לנתבעות באיתור לווי בנקאי, ואף הישתתפה בתשלום שכרו של שמאי המקרקעין שערך את דו"ח האפס (ס' 23 לתצהיר מאיר חקלאי; מוצגים 4 ו- 21 למוצגי התובעים; עמ' 16, ש' 20-17; ס' 21 לתצהיר אשר חקלאי).
התברר כי דמי התיווך לא נגבו בפועל, מה גם שההסכם בין הצדדים לא אסר על כך. טענת הנתבעות, כי בהעדר מכירות הן נאלצו לשדרג את הפרויקט נדחתה, שכן תיכנון המרתפים נוסף בשלב מוקדם בהרבה, ועוד לפני שנערכה הטיוטה הראשונה של דו"ח האפס.
...
המסקנה היא שיש לדחות את הטענה.
הרושם המתקבל הוא שהנתבעות ביקשו לבטל את ההסכם כדי לא לשלם את הסכומים שנקבעו בו. המסקנה היא שהסכם ההתקשרות בין התובעת ובין הנתבעות הופר על ידי הנתבעות שלא כדין.
תביעת התובעת לפגיעה במוניטין לא הוכחה והיא נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו